בנק ישראל: זינוק במספר ובהיקף המעילות בבנקים בשנת 2009
היקף המעילות במערכת הבנקאית עלה ב37%-. מומחים בענף: למרות הגידול במספר המעילות, המצב בבנקים טוב בהרבה מהמצב בגופים פיננסיים אחרים - בגלל מערכת בקרה טובה יותר ורגולציה מחמירה
עוד עולה מהנתונים כי מספר המקרים שבהם דווח על המעילה עלה מ16- מקרים ב2008- ל26- מקרים ב.2009- החדשות הטובות: הבנקים החזירו ללקוחות 62.5% מהסכומים שהיו מעורבים במעילה 35.6 - מיליון שקל.
מעילה המצריכה דיווח מוגדרת כמעילה בסכום העולה על 15 אלף שקל בסניף בנק בישראל או על 15 אלף דולר בסניף של הבנק בחו"ל. מעילות בסכומים אלה נקראות "מעילות רגילות", ועל הבנק לדווח עליהן בתוך 7 ימים מהתרחשותן.
מעילות המעוררות חשש כי ייגרם נזק ל2%- מהון הבנק או שייגרם הפסד של 10 מיליון שקל או מעילות שמעורבים בהן עובדים בכירים - נקראות "מעילות מהותיות". עליהן הבנק צריך לדווח לאלתר לפיקוח.
"הגידול במספר המעילות לא מעיד בהכרח על גידול במספר המקרים, והוא עשוי להעיד על בקרה טובה יותר של המערכת על עצמה", אמר למעריב עסקים רו"ח שי מדינה, מנהל תחום הביקורת החקירתית ושותף במשרד פאהן-קנה ניהול בקרה.
"בשנים האחרונות החלו הבנקים להכניס גורמים חיצוניים המתמחים במניעת מעילות, לעומת המציאות ששררה עד לא מזמן שבה הבנקים העדיפו לחקור את עצמם", הוא מוסיף.
לדבריו, מספר המעילות המאותרות עולה בדרך כלל בתקופות של שפל עסקי, משום שבתקופות אלה גופים כלכליים רבים מבצעים בדק בית. "היערכות זו מובילה מדרך הטבע לחשיפת ליקויים ושחיתויות, שיכולים להיווצר ולשגשג בזמנים רגועים יותר", הוא מסביר.
סדר הפעולות לאחר דיווח על מעילה כולל בירור עם המבקר הפנימי של הבנק, עם המנכ"ל או עם בעלי תפקידים רלוונטיים אחרים מהן נסיבות האירוע; הכנת דוח פנימי על ידי מבקר הבנק, המוגש למפקח על הבנקים; ובמקרה הצורך - ולפי חומרת המעילה - ביצוע ביקורת על ידי המפקח עצמו במערכת הבנקאית.
למרות הגידול במספר המעילות המדווחות בבנקים, מדינה דווקא טוען שמצב הבנקים טוב
בפיקוח על הבנקים מציינים כי למרות הגידול במספר החשיפות, 6 מעילות בלבד אחראיות ל96%- מכספי המעילות המדווחות; וכי 57% מהנזק נגרמים משתי מעילות בלבד, שבכל אחת מהן נפגע יחיד. את מדינה זה לא מפתיע: "במערכת הבנקאית, כשהמועל מוצא שיטה נכונה ודפוס שבאמצעותו הוא יכול למעול, הוא יכול להגיע בקלות לסכומים גדולים", הוא טוען.
כך,במערכת עסקית רגילה מעילה גדולה עלולה להזיק לפעילות השוטפת של החברה; אך בבנק מעילה גדולה ככל שתהיה לא צפויה לגרום למצוקת תזרים קשה, שתפגע בפעילות השוטפת - מלבד במקרה קיצוני כדוגמת מעילתה של אתי אלון בבנק למסחר.
אלון הצליחה למעול ב271- מיליון שקל ונחשפה ב.2002- המעילה שביצעה לצורך כיסוי חובות ההימורים של אחיה גדולה ביותר מפי 5 מהיקף כל המעילות שנחשפו בשנה הקודמת. לטענת מדינה, ההיקף המשמעותי של המעילה והשפעתה על הבנק היו חריגים בין השאר בשל דפוסי העבודה החריגים בבנק, שאינם מאפיינים את הבנקים האחרים.