למה דווקא מגדלי התמרים נהנים ממכסי מגן אסטרונומיים?
לצד מתיקותו, נהנה התמר גם ממכס המגן הגבוה ביותר בישראל המייקר את מחירו. בארץ נמכר תמר מג'הול ב60- שקל לקילו, אך באירופה מחירו נמוך כמעט בחצי. המגדלים טוענים כי יבוא תמרים מחו"ל יפגע בפרנסה של מאות משפחות. בינתיים אתם משלמים את המחיר
אלא שמלבד היותו אחד מהפירות הפופולאריים בארץ, נושא התמר בתואר מפוקפק יותר: המוצר שנהנה ממכס המגן (מס המוטל על תמרים מיובאים, אך לא חל על המגדלים) הגבוה בישראל, בשיעור של עד - 560% מה שהופך את התמר הישראלי ליקר במיוחד בהשוואה למתחריו בעולם, ומחירו גבוה לעיתים פי 4 מהמחירים בשווקים המתחרים.
"יש קרטל של דקלאים שמונע את הורדת המכסים", אומרת ורד מוצפי המייבאת לישראל פירות יבשים ונמנעת מיבוא תמרים על רקע המכס הגבוה, "עם מכסים כאלה אי אפשר להתחרות בתמרים הנמכרים בישראל, וזאת למרות שמדובר באחד מהפירות היבשים הכי מוצלחים, אהובים ונמכרים שיש. אין כמעט בן אדם שלא אוהב תמרים," היא מבהירה.
מחירו של התמר משתנה בהתאם לסוגו ומצבו. הזן הפופולרי ביותר הוא יקר יחסית ומכונה המג'הול; מחירו עומד על כ60-50- שקלים לקילו, מה שמשקף לו מחיר של כשקל אחד לכל תמר. לטענת מוצפי, אם שיעורי המכס לא היו כה גבוהים, הצרכן הישראלי היה יכול ליהנות מתמרים ברבע מהמחיר כיום. "ניתן לייבא תמרים מובחרים ממקסיקו, טוניסיה ומצרים במחירים של פחות מעשרה שקלים לקילו מה שיוריד את המחיר הסופי לצרכן ללא יותר מ15- שקל לקילו".
מחזור החיים של הדקלאי,
הפעולות הבאות הן קשירת האשכולות של התמרים במטרה למנוע את שבירתו ונפילתו של האשכול, כיסוי האשכול ברשת בכדי להגן עליו מציפורים ומזיקים ולבסוף, הגדיד (קטיף הדקלים) שמתחיל בחודש אוגוסט ומסתיים בתחילת נובמבר.
"המג'הול מבשיל בפאתי ים המלח כבר באמצע אוגוסט, שם נקטף בסביבות נובמבר זן האמרי," מספר בוקי גלזנר, יו"ר מגדלי התמרים במועצת הצמחים. לדבריו, מצבו של הדקלאי (מגדל התמרים) הישראלי לא רע, "הדקלאים מתפרנסים לא רע מעמל כפיהם," הוא אומר ומבקש שלא להוסיף בנושא מטעמי עין הרע.
הדקלאים בישראל מרוכזים בעיקר לאורך השבר הסורי האפריקאי - בבקעת הירדן; אזור המשתרע מהכנרת בצפון, בואכה ים המלח ועד אילת ונהנה מטמפרטורות גבוהות במהלך כל השנה ומלחות נמוכה המיטיבה עם הפרי המתוק. עצי הדקל נטועים בשטח של כ40,000- דונם.
היבול ב2009- עמד על כ26,000- טון, שמחצית ממנו מיועד ליצוא בעיקר לשוק האירופי. המשבר הכלכלי האחרון פגע מעט בדקלאים שסבלו כמו כל היצואנים מירידת שערי החליפין של היורו והשטרלינג, אם כי לדברי גזלנר הביקושים היו יציבים. "בזמנים כאלו עולה חשיבותו של השוק המקומי," מוסיף גלזנר, המעריך את המחזור של שוק התמרים בכ400- מיליון שקל בשנה ואת מספר המשפחות העוסקות בו במאות בודדות.
אותו זן מג'הול הנמכר בישראל בכ60- שקל, נמכר על ידי הדקלאים הישראלים לשיווק בחו"ל במחיר של 28-40 שקל לקילו למרות שמדובר במחיר סיטונאי ושהמחיר המגולגל לצרכן האירופאי גבוה יותר. פרט לכך, תוצרת היצוא המופנית לחו"ל היא באיכות גבוהה יותר, מאחר שהיא נדרשת להתחרות בשווקים הבינלאומיים.
גלזנר טוען כי נושא המכסים איננו כה חשוב וכי ישנם טעמים נוספים לכך שלא מכניסים את התמר לישראל, "ישנם מספר מזיקים ומחלות העלולים לפגוע בתמר במקרה ויוכנסו לארץ, כך שהדיון בגובה המכס לא רלוונטי. בשום מקרה משרד החקלאות לא יתיר הכנסה של תמרים לישראל עקב סיכון זה, ולכן מדובר בדיון עקר".
גם במקרה שהדיון בגובה המכס יעלה לשולחן, סבור גלזנר כי אין לאפשר תחרות מהעולם שתגדע את פרנסת הדקלאי לטובת פרנסתם של דקלאים במדינות שאינן נכללות עם ידידיה הקרובים של ישראל, ומהוות את המקור המרכזי לתמרים במחירי חיסול.
"בימים עברו, ייבאו פיסטוק חלבי מאיראן, ואילו כיום, במקרה שיורידו את המכס על התמרים, הרי שרוב רובה של התוצרת הזולה יגיע ממדינות שאינן ידידותיות לישראל על חשבון פרנסה של משפחות ישראליות".
לצד התמר הישראלי, מצטופפים על השולחן הישראלי שורה ארוכה של מוצרי מזון במחירים הנהנים מהגנה של מכסים כבדים במיוחד. כך, למשל, שיעור המכס על הדבש הטבעי עומד על ;255% המכס על יבוא בשר בקר מצונן על כ;190%- עגבניות וצנוניות על 272% ואפילו גרעיני תירס לפופקורן נהנים ממכס בגובה של .114% בין אם מדובר בסיכונים ביולוגיים, תעסוקתיים, דיפלומטיים או אחרים הרי שלמחירה של הארוחה הישראלית מוחדרת שורה ארוכה של תוספים המפלפלים אך ורק את מחירה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם