נקלעתם לתאונת דרכים בדרך לעבודה? את מי ניתן לתבוע
תאונת דרכים בדרך לעבודה היא תאונת עבודה ומומלץ לדעת את זכויותיכם במקרה שכזה. מתי עדיף לפנות לביטוח לאומי ומתי לחברת הביטוח? הכרת ההבדלים שווה הרבה כסף
נסיעה רגילה למקום העבודה עלולה להפוך לכר לדיונים אין-סופיים ביניכם לבין הביטוח הלאומי שמיועדים לקבוע אם מדובר בתאונת עבודה. במקרה שהנהג עצר בדרכו למשרד (או למפעל) כדי להוריד את הילדים בגן, או קפץ לתפילת שחרית בבית הכנסת רגע לפני יום העבודה, הרי שהנסיעה נחשבת - על פי חוק - לחלק ממסלול סביר בדרך לעבודה. במקרים אחרים כלל לא בטוח כי הנפגע זכאי לסטטוס של נפגע בתאונת עבודה.
בהנחה שבעיה זו לובנה בפני הנפגע בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה, פתוחה הדרך לטעון כי נגרמה לו נכות כתוצאה מהתאונה פתוחה, אז עליו להוכיח את נכותו באחת משתי דרכים: בפנייה לוועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי או באמצעות בקשה לבית המשפט למינוי מומחה רפואי כדי שיקבעו לו נכות.
"לעתים אנשים סבורים שיש להגיש בקשה לקביעת אחוזי נכות קודם מהביטוח הלאומי וחושבים בטעות שכדאי להם להסתמך על קביעת המוסד בבואם לתבוע את חברת הביטוח", אומר עו"ד נתן רון, שותף במשרד רון-פסטינגר, העוסק בתביעות נזיקין וברשלנות רפואית, ומציין כי התמונה האמיתית מורכבת יותר.
חוק הביטוח הלאומי קובע כי מי שנפגע בתאונה תוך כדי עבודה או בעקבותיה זכאי לגמלה בגין הפגיעה. החוק מרחיב את הכיסוי הביטוחי גם למקרים אחרים, ובהם כאשר התאונה אירעה "תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או מהמקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו".
עם זאת, החוק מצמצם מאוד את הגדרת "הדרך לעבודה ומהעבודה", וקובע שאם חלה הפסקה או סטייה של ממש בדרך המקובלת, גם אם המבוטח היה בדרכו מהעבודה או לעבודה - האירוע
כתאונת עבודה תוכר רק פגיעה שנגרמה עקב סיכוני הדרך כגון תאונת דרכים או תאונה אחרת. אולם, כאשר מדובר בסיכון אישי של המבוטח ולא בסיכון דרך, האירוע לא מוכר כתאונת עבודה גם אם אירע בדרך לעבודה.
כך, לא הוכר בעבר כתאונת עבודה מקרה של אדם שהותקף בדרך לעבודה עקב סכסוך אישי. הדרך לעבודה היא המסלול מהבית למקום העבודה, במה שנקרא כאמור "דרך מקובלת" או כאשר לא הייתה סטייה של ממש מהדרך המקובלת, פרט לסטייה המוכרת על פי חוק, דוגמת בית כנסת או הורדה ואיסוף של הילדים.
במקרה של תאונת דרכים שמוכרת כתאונת עבודה הנפגע חייב לתבוע את דמי הפגיעה - היינו התשלום בגין תקופת אי-הכושר וכן את עלויות הטיפול הרפואי - מהביטוח הלאומי. אשר לקביעת דרגת נכות, ניתן לבחור הן במוסד לביטוח לאומי, הפועל באמצעות ועדה מיוחדת, והן במומחה מטעם בית המשפט.
השאלה מהו המסלול העדיף היא שאלה מורכבת: "בדרך כלל מומלץ לנפגע להיבדק על ידי מומחה שמינה בית המשפט ולא על ידי ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי כדי לקבוע את נכותו", אומר רון.
עוד הוא מציין: "המציאות מוכיחה שבדרך כלל רופאי הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, שהם רופאים 'מטעם', נוטים להחמיר עם הנבדקים, וקביעתם במקרים רבים מקפחת את הנפגעים, בעוד שהרופאים שממנה בית המשפט אינם מטעם צד זה או אחר, ויש סיכוי רב יותר שפסיקתם הרפואית תהיה מאוזנת".
סיבה נוספת לטובת פנייה למומחה בית המשפט היא שקביעת ועדה רפואית של הביטוח הלאומי איננה סופית, במובן זה שאם חלה החמרה במצב יש לפנות בשנית לוועדה על מנת שתבדוק שוב את המצב, בעוד רופא מטעם בית המשפט צריך לשקלל בקביעתו גם את הצפי להחמרה עתידית. לכן, בדרך כלל אחוזי הנכות שיפסוק יהיו גבוהים יותר ועשויים להסתכם במאות אלפי שקלים נוספים.
דרך פעולה נוספת שניתן לנקוט היא תביעה כפולה - הן של חברת הביטוח והן של הביטוח הלאומי, אלא שבמקרה כזה הפיצויים שעל חברת הביטוח לשלם מתקזזים עם התשלום שמקבל הנפגע מהביטוח הלאומי, כיוון שלא ניתן לקבל פעמיים פיצויים על אותו נזק.
חברת הביטוח צריכה לשלם עבור הנזק המלא של הנפגע, אבל מאותו סכום מופחתים כל התקבולים שהנפגע מקבל מהביטוח הלאומי בגין אותה תאונה, מפני שהנפגע לא יכול לקבל "כפל פיצוי" ומכיוון שהביטוח הלאומי תובע את חברת הביטוח על כל התשלומים לנפגע, והיא לא יכולה לשלם יותר מ100%- של הנזק.
נוסף לתאונת העבודה על ימי המחלה, היעדרות וטיפולים משלם הביטוח הלאומי, ולפיכך חברת הביטוח לא צריכה לשלם עבורם. "החוק קובע שבמקרה שוועדה קבעה קשר סיבתי, אז הקביעה מחייבת גם בתביעה נגד הביטוח, ולכן מומלץ בדרך כלל לא ללכת לוועדות האלה עד שלא נבדקים על ידי הרופא של בית המשפט בתביעה מול חברת הביטוח", מציין רון.
את התביעה להכרה בתאונה ולתשלום דמי פגיעה יש להגיש תוך שנה מיום האירוע. הפסיקה אמנם מקלה בנושא ההתיישנות, אבל מי שמתמהמה והגיש את התביעה לוועדה הרפואית באיחור של מעל שנה - ינוכה מהגמלה שלו חלק מסוים באופן מצטבר בגין כל חודש של איחור.
סיבה נוספת לרוץ לבית המשפט היא שבצורה כזאת ניתן להימנע מקבלת דרגת נכות של ביטוח לאומי, ולמעשה בתי המשפט קבעו ברבות השנים שהנפגע יכול לבחור איזה מסלול שירצה.
כעיקרון, עד 9% נכות לא מזכים בקבלת כספים מהביטוח הלאומי - בשעה שמחברת ביטוח ניתן לקבל עשרות אלפי שקלים. בין 10% ל19%- מזכים במענק שהוא פונקציה של המשכורת, אז כבר ניתן להגיע ל200,000-10,000- תלוי כמובן בנכות ובשכר.
בבית המשפט מקבלים על נכויות כאלו בדרך כלל סכום גדול יותר, ורון מעריך כי ההפרש עומד על כ40%-20%- לטובת בית המשפט. בנכויות של מעל 20% מקבלים מהביטוח הלאומי קצבה חודשית לכל החיים בגובה מכפלת הנכות בשכר, ומגיל הפנסיה מנכים מסכום זה את קצבת הזיקנה.
במקרה כזה מדובר בסכומים שיכולים להצטבר למאות אלפי שקלים ולפעמים למיליונים (תלוי בגובה הנכות, בגובה השכר ובגיל הנפגע.( לעתים סכומים אלו משמעותיים מאוד ועשויים "לבלוע" את הסכומים שנפסקים בתביעת הביטוח.
לסיכום, אם נפגעת בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, עליך לכלכל את צעדיך בתבונה באופן שיזכה אותך בפיצוי הגבוה ביותר שמגיע לך. טעות בהתנהלות יכולה לגרום נזק בלתי הפיך.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם