במשרד התחבורה לא מקיימים הבטחות
פרשת טויוטה חושפת את הטיפול הקלוקל בכל נושא קריאות השירות בישראל. עיון קצר בדוח של משרד התחבורה מעלה חשש שאיש לא מתייחס לנושא ברצינות, וההתחייבויות מלפני 5 שנים - לגבש נוהל שישים קץ לתופעה - מעולם לא קוימו. במשרד מסתפקים בהבטחה חדשה: "תוכנת הריקולים תוטמע עד אמצע 2010"
אם גם אתם נתקלתם בתופעה משונה שקשורה במכונית שלכם, ולא משנה של איזה יצרן או מאיזה דגם, אל תטרחו להתקשר למשרד התחבורה או לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. לא רק שבמשרד התחבורה או ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים לא יידעו מה אתם רוצים מהם, הם אפילו לא יבינו מהיכן נפלתם עליהם.
מבט אחד בדוח ה"קריאות לתיקון" של משרד התחבורה לשנת 2009 מספיק כדי להבין ש"חובבנות" היא מחמאה מוגזמת עבור מי שאמור להיות הגוף המקצועי שמטפל בתחבורה ובכלי רכב בישראל.
141 "קריאות לתיקון" התקבלו על פי הדוח במשרד התחבורה ב,2009- ודי בעיון קצר בדוח כדי להבין שאף אחד במשרד לא מתכוון להתייחס לקריאות ברצינות או להשתמש במידע החשוב הזה לטובת הציבור.
לדוגמה, הקריאה לתיקון הבאה, מספר ,2/09 שעליה הוכרז בינואר - 2009 "שם הדגם": פיז'ו. "שנת ייצור": כל הסוגים. "מהות התקלה": בדיקה והחלפת מחשב מנוע. כדי ללמוד איך מתייחסים לתקלות ברצינות כדאי לגלוש לאתר האינטרנט של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכיםבארה"ב: בצדו השמאלי של העמוד באתר תוכלו לבחור בין "תלונות בטיחות הוסף תלונה", "חקירת פגמים", "קריאות לתיקון בטיחותיות", "קריאות שירות", "קריאות לתיקון של יצרנים זרים" ועוד.
בחרו דגם, של איזה יצרן שמתחשק לכם, ובחרו שנת ייצור, ותוך שניות תקבלו סריקה של המסמכים המקוריים של דיווחי היצרן על התקלות ומהותן, פוטנציאל הנזק, דרכי התיקון, משך התיקון ואפילו שרטוטים מדויקים של הפגם ומהלך התיקון.
אם זה חשוב לכם, תוכלו להירשם לעדכונים קבועים ולקבל מידע על כל הקריאות לתיקון היישר לתיבת הדוא"ל שלכם. במקרה של דוושות התאוצה של טויוטה, למשל, תקבלו הודעה שכוללת את כל הדגמים שבהם מדובר, תקציר של התקלה, תוצאות אפשריות שלה ותיאור הפתרון של היצרן.
בארצות הברית מאמינים שידע הוא כוח ושמידע שנוגע לחיי האזרחים צריך להיות נגיש עבורם. הפרטים שמפורסמים באתר האינטרנט של הרשות האמריקאית לא נוגעים, כמובן, רק לקריאות לתיקון בטיחותי, אלא גם לתיקוני תקלות סדרתיות. בישראל תצטרכו לשלם תמורת תיקון תקלות כאלה, פשוט מפני שלא תדעו שמה שהתקלקל אצלכם תוקן אצל אחרים בחינם וכחלק מטיפול בתקלה סדרתית.
אם נחזור לדוח הקריאות לתיקון של אגף הרכב הישראלי, נגלה פתאום שסיטרואן ייצרה מכונית בשם "פלטה" (יש להניח שאפילו בסיטרואן יופתעו מהמידע הזה.( והאם ידעתם למשל שבב.מ.וו מדגם 0065030100 צריך להחליף "פים שמאלי?". הידעתם גם שבב.מ.וו עם שם מסתורי אחר צריך לתקן "אלקטרוניקה", וש"מהות התקלה" בפיאט
אפשר להמשיך עם הפארסה הזאת לכל אורך 141 הקריאות לתיקון המופיעות בדוח מגוחך של אגף הרכב במשרד התחבורה, ואפשר פשוט להגיע למסקנה המתבקשת - הקריאות לתיקון לא ממש מעניינות את משרד התחבורה בארץ. לא אכפת לו מהמשמעות הציבורית, הבטיחותית והכלכלית של קריאות לתיקון, ומשתמע מאלה כי גם לא ממש אכפת לו מכם, שמשלמים את המשכורות לעובדי המשרד הזה.
עובדה: יותר מחודשיים חלפו מאז נודע לנו שדוושת המצערת (הגז) במכוניות טויוטה עלולה להיתקע במצב פתוח, בעיה "קלה" שכבר גרמה לתאונה שבה קיפחו את חייהם 4 בני משפחה אחת בארצות הברית, אבל עד היום לא שמעתם אפילו רמז קטן ממשרד התחבורה או מהרשות לבטיחות בדרכים - לא בנוגע לתקלה ולא בנוגע לדרך שבה עליכם לנהוג במקרה שנתקלתם בתקלה כזאת.
עובדה נוספת: יותר מ10- שנים מתעקשים אנשי המשרד למנוע פרסום פומבי של תקלות סדרתיות בכלי רכב. אל תטרחו אפילו לחפש אותן באתר האינטרנט של המשרד.
לזכותם של אנשי אגף הרכב במשרד התחבורה צריך לומר שהם לומדים עם הזמן, לאט אבל לומדים. בפעמים קודמות שביקשנו מהם את דוחות הקריאות לתיקון הופיעה בהם עמודת "הערות" שבה נכתב אם כל קריאה לתיקון בוצעה במלואה, כלומר אם כל המכוניות הפגומות תוקנו.
בפעמים קודמות נוכחנו לדעת כי רוב הקריאות לתיקון לא בוצעו במלואן, משמע שעל כבישי ישראל נעים ברגע זה אלפי כלי רכב שבהם יש תקלות בטיחות שדורשות תיקון מיידי. הפעם, לפני ששלחו לנו את הדוח, מישהו טרח להעלים את עמודת ה"הערות" כדי שלא נדע כמה קריאות לתיקון פתוחות עדיין מסכנות את כולנו על הכבישים.
אז מילא שאנחנו לא יודעים את הנתון החשוב הזה, אבל חשוב יותר לדעת שגם ב"מרכז המידע הלאומי", של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, לא יודעים אילו מכוניות נעות על כבישי ישראל כפצצות מתקתקות. חשוב לדעת גם שבאגף התנועה של משטרת ישראל ואצל בוחני התנועה של המשטרה לא יודעים שבמכונית שסטתה בדרך פלא מנתיב נסיעתה היה ליקוי בטיחותי במערכת ההגה שלא תוקן בזמן.
אם מבין הקוראים יש מי שהוא הבעלים של אחת מ29- מכוניות מדגם הונדה משנת ייצור 2009 שנקראו לתיקון במסגרת ריקול - 137/09 כדאי שיידע שהמכונית שלו זקוקה ל"ריתוך דופן פנימי". אם יש לו "קרייזלר" משנת ייצור ,2008 לא מן הנמנע שהוא זקוק ל"עדכון מחשב בקרת בלמים אלקטרונית".
לעומת זאת, במשרד התחבורה סבורים שב42- אלף טנדרים מדגם ניסאן נבארה משנת הדגם 2007 צריך לבדוק ואולי גם להחליף את כריות האוויר. אז נכון, ניסאן לא מכרה 42 אלף טנדרים בארץ, אולי אפילו לא 42 אלף מכוניות מכל הדגמים שלה - אבל כך נראה דוח רשמי של משרד ממשלתי ישראלי שאחראי בין השאר לבטיחות שלכם בכבישים.
"משרד התחבורה" הוא מושג גדול, אפילו חמקמק, וחוץ משר התחבורה ואולי גם מהמנכ"ל קשה להגדיר מי אחראי ישירות לכשל הבטיחותי הזה. במשרד התחבורה ישנם שני אגפים, אגף הרכב ואגף הרישוי, שהיו אמורים לפעול יחד כדי לגרום לכך ש"קריאות לתיקון" יטופלו באופן אופטימלי, או לכל הפחות בדרך סבירה.
הממונה על שני האגפים האלה הוא עוזי יצחקי, סמנכ"ל בכיר תנועה במשרד. במרץ ,2005 לפני כמעט 5 שנים, נפגשתי איתו כדי להבין ממנו כיצד הוא מתכוון לטפל בתחום ה"קריאות לתיקון" בישראל. יצחקי עשה רושם כאילו הוא מבין את חומרת הבעיה והבטיח שבתוך זמן קצר לא יתאפשר לבצע מבחן שנתי בכלי רכב שלגביו הוכרזה קריאה לתיקון, עד אשר יתקבל אישור שהתיקון בוצע לפי הנחיות היצרן.
יצחקי הבטיח שלפי נוהל חדש שיגובש "תיחסם האפשרות להנפיק רישיון רכב" אם לא בוצע התיקון הדרוש. כמעט מיותר לציין שכיום, 5 שנים מאוחר יותר, המצב לא יותר טוב מכפי שהיה לפני שיצחקי התיישב על כיסאו, מאף בחינה שהיא.
מה שכן השתנה ב5- השנים האחרונות הוא שלמדתי להכיר את יצחקי וגיליתי שהוא באמת בחור טוב, בחור שאוהב להבטיח דברים. הבעיה שלו היא בחלק השני, של קיום ההבטחות. קחו לדוגמה את ההבטחה של יצחקי לוועדת הכלכלה של הכנסת מחודש יולי 2009 בעניין אחר הקשור לקורקינטים ממונעים: "אני מודיע כאן ומתחייב", אמר יצחקי, "בתוך חצי שנה לכל היותר נבוא עם המלצות נוספות". "חצי שנה", על פי לוח השנה המקובל, חלף כבר בינואר והמלצות עדיין אין.
לזכותו של יצחקי צריך לומר, ואת זה בדקתי טוב טוב בפרוטוקולים, שהוא לא התחייב לקיים את ההתחייבויות שלו. דובר משרד התחבורה, אבנר עובדיה, מסר בתגובה ש"מחשוב והטמעת תוכנת ריקולים צפויים להסתיים במחצית הראשונה של שנת 2010". נחכה ונראה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם