כך תכתבו את הצ'ק הבא שלכם
יש לכם כרטיסי אשראי ומזומן, ולמרות זאת אתם מתעקשים לכתוב צ'ק? חוששים שהצ'ק שכתבתם יחזור ולא בטוחים כיצד יש לפעול בנושא? אל דאגה: אם תקפידו למען אותו למוטב בלבד ותוודאו שהוא כתוב בצורה נקייה ורהוטה - הוא אמור להגיע ליעדו בשלום
על פי החוק, ישנם שני תנאים הנדרשים כדי שמסמך יוכל להפוך לצ'ק מחייב. ראשית, ובניגוד לדעה הרווחת, צ'ק לא חייב להיות טופס שהוצא על ידי הבנק, ואף ניתן לכתוב צ'ק על גבי חתיכת נייר רגילה או לשלוח אותו בפקס. מה שמייחד את הצ'ק הוא הפרטים הכתובים בו, המורים על העברת סכום כסף מחשבון א' לחשבון ב' ומבוטאים במילים ובמספרים, וכן החתימה של בעל הצ'ק.
"כל שינוי של כתב על גבי הצ'ק עלול להוביל לביטולו. בנוסף לכך, יש לשים לב כי במקרה של סתירה בין הסכום במילים לסכום הרשום בספרות, הסכום במילים גובר"
לדבריו, "אמנם ללא חתימה של בעל הצ'ק אין לצ'ק כל תוקף, אולם אדם פרטי רשאי לחתום בכל דרך שבה הוא יחפוץ, בין אם מדובר בטביעת אצבע, בראשי תיבות, בשם מסחרי או אפילו בחותמת המהווה העתק של חתימתו".
לאחר מילוי הפרטים הראשוניים על ידי בעל הצ'ק ומתן חתימה המאשרת כי מדובר בהוראה שלו, יכול בעל הצ'ק להותיר את מילוי שאר הפרטים (הכוללים את מועד הפירעון וסכום הצ'ק) למקבלו. הבנק יכבד את התשלום עד 6 חודשים לאחר התאריך הנקוב.
לאחר כתיבת הפרטים הראשוניים והחתימה, הצ'ק מהווה אמצעי תשלום לכל דבר שניתן להשתמש בו. עם זאת, מומלץ להתעכב על מספר שינויים נוספים, ובראשם הקרוס - סימון של שני קווים אלכסוניים על גבי הצ'ק. אלה מבטיחים כי הבנק שבו הופקד הצ'ק יפנה לצורך פירעונו לבנק של כותב הצ'ק, וכך לא יוכל הצ'ק להיפדות באופן מיידי למזומן.
הגבלה נוספת שאותה ניתן לכונן על ידי כתיבה על גבי הצ'ק היא הסחירות שלו. "צ'ק, בדיוק כמו שטר, הוא מסמך סחיר, ולכן אם בעל הצ'ק לא ציין אחרת, ניתן להסב את הבעלות עליו למישהו אחר", מסביר עו"ד רם אפרתי, העוסק במשפט מסחרי-אזרחי.
לדבריו, "במקרה שבו בעל הצ'ק מעוניין למנוע את הסחירות בו, מומלץ לרשום על גבי הצ'ק עצמו את צמד המילים 'למוטב בלבד', וכן למחוק מהצ'ק את המילה 'לפקודת' ולכתוב לאחר שמו של המוטב את המילה 'בלבד'".
בעיות נוספות עלולות לצוץ גם במקרה שבו הצ'ק חוזר. אם הצ'ק אינו נפרע מסיבה כלשהי, ואתם בעלי הצ'ק, אתם רשאים להגיש אותו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, כנגד מגיש הצ'ק וכנגד אנשים נוספים שחתמו כערבים על גבי הצ'ק. הבקשה תוגש באמצעות טופס הנקרא "בקשה לביצוע צ'ק" המצוי במשרדי ההוצאה לפועל.
אמצעים נוספים שבהם אתם רשאים לנקוט כוללים עיקולים והטלת צו עיכוב יציאה מהארץ על החייב. חשוב לדעת כי לזכותו של החייב, בין אם מדובר בכם או בצד השני, עומדת הזכות להגיש תגובה תוך 20 יום מיום המצאת האזהרה. אם הוא מגיש התנגדות לפירעון הצ'ק במועד, יועבר הדיון לבית המשפט להליך שנקרא "סדר דין מקוצר".
מדובר בהליך משפט מזורז, שבו נחקר החייב על תצהיר שאותו הגיש לבית הדין, ובסופו מוכרע אם יש להעניק פסק דין מהיר או להעביר את התיק להכרעת שיפוט רגילה. "סדר דין מקוצר" עשוי לארוך כמחצית השנה, בעוד הליך רגיל עלול להיגרר לאורך שנים.
למקבל הצ'ק עומדת גם הזכות לתבוע את כותב הצ'ק בגין הפרת העיסקה שבגינה ניתן הצ'ק. תביעה זו תוגש גם היא בדרך מקוצרת לבית המשפט, ולנתבע עומדת גם כאן הזכות להגיש בקשת רשות להתגונן תוך 20 יום מקבלת התביעה.
חכם נמנע מליפול לבור שאדם נבון יודע כיצד להיחלץ ממנו, מחדד הפתגם הידוע. ואכן, הדרך הטובה ביותר למנוע מפח נפש בכל הקשור להפקדת צ'קים היא להקפיד על שורה של כללי אצבע. "למקבל הצ'ק יש זכות להשלים בו פרטים חסרים", מסביר עו"ד שרקון, "אם נתתם צ'ק בלי תאריך פירעון או בלי שם המוטב, בעצם נתתם למי שיקבל את הצ'ק הרשאה להשלים את הפרטים כרצונו".
לדבריו, מומלץ שלא להשאיר שום פרט לידי הגורל או לידי מקבל הצ'ק, ולהוסיף על גב הצ'ק את פרטי החשבון של מקבל הצ'ק - וכך לנעול פעם נוספת כל אפשרות להסב את הצ'ק לצד ג'. למעשה, מבחינת כותב הצ'ק כדאי תמיד להזמין בבנק רק צ'קים משורטטים, "למוטב בלבד". בצ'ק כזה אין אפשרות לשנות את שם המוטב אחרי שנכתב, או להסב את הצ'ק בגבו לצד ג', ומטבעו ניתן להפקיד אותו אך ורק בחשבון הבנק של המוטב בלבד.
"על הגבלה זו אפשר להתגבר רק באמצעות זיוף, שהוא עבירה פלילית", אומר עו"ד אפרתי, "ובמקרים כאלו נראה כי בעל הצ'ק לא יוחזק כאחראי לפעולות הלא חוקיות שניתנו בצ'ק שאותו מסר". צ'ק כזה גם מחסן אתכם מלחצים מיותרים של מקבל הצ'ק, המבקש כי תמסרו בידיו צ'ק עצמי, שאותו כאמור הוא יכול להסב לידי צד ג'.
האחריות בגין היעלמות כספים מחשבונכם לא חייבת תמיד להיות שלכם. במקרה שבו אתם מנהלים חשבון בנק משותף וחוששים מפעולותיו החפוזות של שותפכם לחשבון, ניתן להורות לבנק לכבד צ'ק שנושא חתימות של שני בעליו של החשבון בלבד. "במקרה שלא תקבעו כלל כזה, אתם עלולים למצוא שצ’ק ייפרע מהחשבון שלכם ללא ידיעתכם או רצונכם", אומר עו"ד שרקון.
כדאי לזכור שעם קבלת הצ'ק יש לוודא כי הצ'ק תקין ואינו כולל קשקושים מיותרים כדוגמת מחיקות, שינויים, סוגים שונים של דיו או כתב יד השונה באופן מהותי. אמנם במקרים רבים תוכלו לפדות צ'ק "מקושקש" במידת מה, אך במקרה של אי פירעון אתם צפויים להיקלע לבעיה.
אם מדובר בצ'ק של חברה לא מוכרת, בקשו ערבות אישית של הבעלים. במקרה כזה אין צורך במסמכים ארוכים או בעורכי דין, ודי בשמו ובחתימתו של בעלי החברה על גב הצ'ק בצירוף המילים: "אני ערב לפירעון צ'ק זה", בצירוף מספר תעודת זהות כדי להוות עירבון.
בכל מקרה, אינכם מעוניינים לעבוד עם גורמים או עם אנשים שמצבם הפיננסי רעוע ולא ברור, כך שאם מדובר בעיסקה בסדר גודל משמעותי, הגבוה ממאות בודדות של שקלים, מוטב לבדוק את מצבו של נותן הצ'ק. "רשימת החשבונות המוגבלים מפורסמת ופתוחה לעיון הציבור באתר האינטרנט של בנק ישראל", אומר עו"ד אפרתי, "בכל מקרה לא ניתן לבדוק חשבונות ללא כיסוי שעדיין לא הוגבלו, כך שלא מדובר בהגנה הרמטית, כאשר המשמעות של חשבון שלא הוגבל אינה תמיד כי לבעל החשבון אכן יש כסף".
ככלל, מסכם עו"ד אפרתי, מומלץ להשתמש ולקבל צ'קים אך ורק כמוצא אחרון: "יש לזכור שצ'ק יכול לעבור גם 6 ו-7 ידיים, ולהתגלגל חודשים ארוכים לפני שיופקד בבנק. כל אחד שמקבל אותו יכול לתת תמורתו שירות או סחורה, לחתום עליו ולהעביר אותו הלאה, מה שמגלם סיכון לבעליו".
עם זאת, מוסיף אפרתי כי "מטבע הדברים, מקבל הצ’ק צריך להיזהר יותר, ולכן עליו להקטין את החשיפה שלו לסכנות. העצה הכי טובה שניתן לתת לו היא להשתדל לקבל כמה שפחות צ'קים ולעבוד עם כרטיסי אשראי, תוך ספיגת העלות הכרוכה בכך. צריך לזכור שבמקרה של סכסוך בין הצדדים, שגורר הפרת הסכם שבגינו נחתם הצ'ק, הרי שמקבל הצ'ק ונותן הצ'ק נמצאים באינטרסים מנוגדים".
ואם בכל זאת אין ברירה ומוכרחים לתת צ'ק, ממליץ עו"ד אפרתי לדחות את התשלום ככל האפשר. "מומלץ לתת בעיקר צ'קים דחויים, כאשר את אלו המהותיים בסכומם לתארך לפחות כמה ימים לאחר המועד הצפוי לקבלת הסחורה או השירות", הוא אומר. "בצורה כזו תוכלו לשקול ביטול במקרה של הפרה חוזית מצד הספק".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם