העיר האסורה נפתחת: המוני גולשים סינים כן מצליחים לעקוף את הצנזורה
מאבקה של גוגל בממשל הסיני העלה שוב לכותרות את צנזורת הרשת בסין. אך כיום יכול כל גולש סיני בעל מעט תושיה לעקוף את הצנזורה ולגלוש גם באתרים חסומים. כעת, הסכנה היחידה לחופש היא אדישותו של הציבור
היה זה המפגש הזכור הראשון שלה עם "חומת האש" הגדולה של סין - אחד הכלים רבי העוצמה שבהם משתמשת הממשלה הסינית כדי לחסום תוכן שהיא תופסת כרגיש מדי עבור עיניהם של 384 מיליון משתמשי האינטרנט במדינה.
"זה ממש לא מצא חן בעיניי", אומרת ז'אנג מחוץ למרכז קניות פופולרי בבייג'ינג - ואז היא מנמיכה קולה ומוסיפה: "אבל חבר נתן לי תוכנה שבעזרתה אני יכולה להיכנס לאתרים האלה בכל זאת. רבים מהחברים שלי משתמשים בתוכנות כאלה".
האיום של גוגל מהשבוע שעבר כי תפסיק את פעילותה בסין, שנבע מסדרה של התקפות האקרים על שירות האי מייל שלה, היווה תזכורת קודרת למגבלות על החופש באינטרנט בסין. זאת בייחוד לאור העובדה שרבים חושבים כי הממשלה הסינית עמדה מאחורי ההתקפות.
אם גוגל אכן תעזוב את סין, יהיה זה בבחינת "עוד ניצחון כזה ואבדנו". האזהרה ששיגרה החברה, שטענה כי היא מעדיפה לצאת מסין ולא להיות שותפה לצנזורה, זיכתה אותה בשבחים ממשתמשי האינטרנט בסין. המיליונים שסמכו על שירותי מנוע החיפוש עשויים להקצין את התנגדותם לפיקוח הממשלתי, ויהיו נחושים יותר ללמוד כיצד לעקוף את החומה הווירטואלית הגדולה.
"הצנזורה הטובה ביותר היא זו שאתה לא מודע אליה. אבל עם כל הצרות שקרו לאחרונה, זה הופך ליותר ויותר פומבי", אומר שיאו קיאנג, מנהל פרויקט האינטרנט בסין של אוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה. "הפומביות חותרת תחת המטרה של הצנזורה עצמה - היא מעבירה יותר ויותר אנשים למחנה השני".
הרשויות הגבירו את מגבלות האינטרנט בתוך סין לאחר ההתקוממות האנטי-ממשלתית ב-2008 באזורים האוטונומיים של טיבט. הרדיפות הקיברנטיות הסלימו אחרי המהומות האתניות שהתרחשו במחוז שינג'יאנג בקיץ שעבר, כאשר טוויטר ושירות סיני דומה בשם פאנפו נחסמו.
רשת פייסבוק, שלפי הדיווחים בשנה שעברה היו לה 400 אלף חברים בסין, נאסרה גם היא. בתוך סין - הכול מחוץ לגבול. אך דומה שהצעדים שננקטו לאחרונה נגד אתרי הרשתות החברתיות למיניהם רק הרתיעו סינים "רגילים", שקודם לכן הפגינו עניין מועט במאמצי הממשלה להגביל את הגישה לפורנוגרפיה או לחומרים רגישים מבחינה פוליטית.
למעשה, חומת האש הגדולה מלאה סדקים. אם הצנזורה על האינטרנט בסין היא משחק מתמשך של חתול ועכבר, העכברים מתרבים מהר. למרות צעדים אגרסיביים שנקטה הממשלה, שנועדו להצר את זרם המידע ולעקוב אחרי מתנגדי משטר פוטנציאליים - הגולשים הסינים בעלי התושייה מוצאים דרכים להתחמק מהמגבלות שמטילה הממשלה על השימוש באינטרנט.
הדרכים הללו ידועות כ"פאנקיאנג" או "מכניסות החומה לפרופורציה" - אמצעים עוקפים, שעובדים דרך שרתים מרוחקים המצויים מחוץ לסין ואינם כפופים לפיקוח הממשלה הסינית. למרות שכישורים אלה הם נחלתם הכמעט בלעדית של בלוגרים וסטודנטים סינים
כל מי שרוצה יכול לחמוק מהמגבלות בעזרת שימוש בשרת פרוקסי או VPN (רשת פרטית מדומה - שיטה שמאפשרת להעביר מידע פרטי על גבי הרשת הציבורית). הללו עובדים באמצעות קישור המחשב הסיני לשרת המצוי מחוץ למד דינה, שמסוגל לגלוש חופשי באינטרנט. כשהמידע מגיע חזרה למחשב שבסין, הוא מוסווה בצורה שמצליחה לחמוק מהפילטרים הממשלתיים.
טכנולוגיה מסוג זה הפכה להכרחית עבור חברות זרות הפועלות בסין: הבנקים, למשל, הרי צריכים לנהל את עינייניהם בביטחון, ולכן השלטונות בסין מאפשרות את קיומה. אבל גם מספר הולך וגדל של אזרחים סינים מנצלים אותה: לפי דובר החברה, כמיליון סינים משתמשים ב-,Hotspot Shield שהוא VPN חינמי עם 7.5 משתמשים ברחבי העולם.
ביל בולוק, מנכ"ל שירות ה-,"WiTopia" VPN אומר שמספר המשתמשים בסין מוכפל מדי שנה, ובאופן כללי המספר קופץ בכל פעם שהד ממשלה עושה מבצע רדיפה מקוונת.
מייקל אנטי, אקטיביסט אינטרנט סיני ידוע, מעודד מהנגיסה בכוחם של הנזורים. מבחינתו, הדוגמה הטובה ביותר לכך היא עלייתו של אתר טוויטר בסין. לפני שהאתר נחסם ביולי שעבר, אומר אנטי, 1,000 איש עקבו אחרי הפוסטים הקצרים שלו, הידועים כטוויטים; עכשיו יש לו 12 אלף עוקבים - והוא מאמין שכשני שלישים מהם נמצאים בגבולות סין ומשתמשים בתוכנה שמאפשרת לעקוף את החומה. "הצנזורה הסינית נבנתה לווב ,1.0 אבל עכשיו הכול ווב ,”2.0 אומר אנטי.
קיאנג מאוניברסיטת ברקלי מעריך שהיו בסין כ-30 אלףחשבונות טוויטר לפני שהשירות הוכנס לרשימה השחורה. לדבריו, המספר צנח ל-10,000 אחרי החסימה - ומאז קפץ חזרה ל-50 אלף. אנטי מעריך שיש 100 אלף חשבונות טוויטר בסין. "בכל הנוגע לטוויטר, חומת האש הגדולה היא כישלון", אומר קיאנג. בטוויטר לא הגיבו לבקשה לאשר את הנתונים.
אבל יש גם כאלה שלא מסכימים עם קיאנג ועם אנטי. "למרות שמביני עניין אכן עוקפים את החומה, זה לא אומר שמאמצי הממשלה אכן עלו בתוהו", אומר ג'ונתן זיטריין מבית הספר למשפטים של הארוורד.
לדבריו, מטרתה של בייג'ינג היא להפוך את החיפוש אחר המידע האסור למטרד, כדי שמשתמשי האינטרנט מן השורה פשוט לא יטרחו לגלוש.
"מטרת הממשלה היא להקשות על מרבית האנשים להגיע למקומות מסוימים, יותר מאשר ליצור סביבה סגורה הרמטית", אומר זיטריין, "אני חושב שרוב הגולשים בסין מודעים לכך שיש דברים שאין להם גישה אליהם בלי מאמץ ניכר ומתייחסים לכך כאל משהו מציק, אך לא מכעיס באמת".
הדבר גורם להרבה סינים לצנזר את עצמם - וזה ללא ספק הכלי החזק מכולם. הסקרים הראו תמיכה רחבה בפיקוח כדרך לשמור על היציבות החברתית. אפילו בהתחשב במגבלות הממשלתיות, לסיני הממוצע יש היום גישה ליותר מידע מאשר בכל זמן אחר בתולדותיה של המדינה.
"אני חושבת שהממשלה צריכה לפקח על התוכן באינטרנט", אומרת סון לון, סטודנטית בת ,20 "ואם הם רוצים לחסום משהו, אני חושבת שיש להם סיבות משלהם".
בייג'ינג לא מראה שום סימני ויתור: המעקב מבית פורח, ו"טרולים" (גולשים מושתלים) בפורומים מנסים לאתר פעילות חשודה ולנתב את התמיכה הציבורית לטובת הממשלה. כל עוד מספיק סינים נותרים אדישים, אומרים המשקיפים, חומת האש הגדולה תישאר מחסום בלתי עביר. "אנחנו לא מדינה שיש בה חופש דיבור", מסכמת ליו וויווי, עובדת סוכנות פרסום בת .27
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם