להיט אינדונזי: עסקי לטאות
לפני ארבע שנים החל אינדונזי בן 40 לייבש את לטאת הגקו, אשר לה מייחסים סגולות מרפא בסין ובקוריאה, ולמכור אותה ליצואן. כיום, רוב אנשי כפר באנג'ארסוואה מעורבים בייצור לטאות גקו מיובשות. מיותר לציין, כי פעילי סביבה פחות מרוצים מהסידור
בכפר באנג'ארסוואה, בחציו המזרחי של האי ג'אווה, החוואים העניים הנאבקים על הישרדותם גילו להפתעתם כי הלטאות הפכו לסחורה משתלמת במיוחד.
טואסים (32), חוואי המרוויח 10,000 רופי (כדולר אחד) ליום בהאכלת פרות של חוואים אחרים, רושם נכון להיום רווחים של כמיליון רופי - כלומר כ-110 דולר לחודש - בצייד לטאות גקו ביער המקומי. "אני מתחיל לצוד את הלטאות בערב לאחר סיום העבודה הרגילה שלי. אני צד לרוב בין השעה 6 בערב ל-5 בבוקר", מספר טואסים.
הענף החל לפני ארבע שנים, כאשר אחד הכפריים, עבדורחמן (40), החל לייבש לטאות גקו בבית ולמכור אותן ליצואן. כעת, יותר מ-100 ציידים פושטים על היער בלילה ולוכדים את הלטאות המתרוצצות.

לטאת גקו - סחורה משתלמת
epa
רוב אנשי כפר באנג'ארסוואה מעורבים כעת בייצור לטאות גקו מיובשות. כתריסר עובדים, בעיקר עקרות בית, מותחות, מייבשות ואורזות את הלטאות במשך מספר ימים. כשהביקוש גובר, העובדים בייבוש ובאריזה מרוויחים כ-20 אלף רופי (שני דולרים) ביום.
"אני מקבלת 525 אלף רופי בחודש. זה מכסה את הצרכים היומיום שלי", אומרת הוביה, אשת חוואי הנמצאת בהיריון עם ילדה השני ועובדת בענף כבר קרוב לחצי שנה.
העונה החמה לצייד לטאות גקו היא דווקא עונה הגשומה של אינדונזיה, מדצמבר ועד פברואר. עבדורחמן, אב לשני ילדים, לא מוכן לחשוף כמה הוא מרוויח מעסקי הגקו שלו, אך מצהיר כי הוא שמח
בחלקו.
"בממוצע, כל שלושה ימים אנחנו יכולים לקבל בין 5,000 ל-10,000 לטאות, ואנחנו מייצרים עד 1,600 לטאות מיובשות ביום", הוא אומר. את הגקו הוא מוכר בזוגות. זוג אחד במצב טוב עולה 4,000 רופי.
יש לציין, כי צייד הגקו עורר את החששות של אנשי הגנת הסביבה. ר. טרי פרייודי, פעיל בארגון הסביבה ProFauna הפועל באי ג'אווה, אמר כי על אף שהלטאות הן לא זן נכחד, הן משחקות תפקיד חשוב במערכת האקולוגית וצריכות להישאר בטבע.
"הגקו היא חיית פרא ואין לסחור בה. הבעיה היא שאין הגנה על חיות אלו באינדונזיה. העיקרון שלנו הוא שחיות הפרא שייכות לטבע", הוא טוען.