הבעיה של רשתות השיווק: בידול ומיתוג הקניון בו הן נמצאות
הכסף שמשקיעות הרשתות מדי חודש לצורך מהלכי שיווק מושקע, במקרה הטוב, בהעצמת שמה של קבוצת קניונים. אם כבר נגזר עליהן לשלם את סכומי העתק שדורשים הקניונים, הן יילחמו על כך שיושקעו ביצירת קונספט ייחודי לקניון ובמהלכי המיתוג והשיווק
אך כאן לא נגמרת העבודה של הרשתות. אחרי השקעה עצומה בבניית קונספט ייחודי, מיתוג תואם ומהלכים שיווקיים בעלויות של מיליוני שקלים בשנה, מוצאות עצמן הרשתות תחת קורת גג שאינה מבודלת מקניונים אחרים. את הכסף שהן משלמות מדי חודש לצורך מהלכי שיווק הן רואות במקרה הטוב מושקע בהעצמת שמה של קבוצת הקניונים ולא בפיתוח אסטרטגיה לבידול ולמיתוג הקניון שבו הן פועלות.
לקניונים, העסוקים בתחרות שיצרו בינם לבין עצמם, היה נוח לפעול מבלי להתחשב בכך שעל פי רוב הצרכן מתנייד בין קניון לשלושה בסביבתו הקרובה. כל עוד
הרשתות לא יצאו נגד התנהלות זו, הקניונים התעלמו מכך שהשיווק הארצי לא רלוונטי ושאת הצרכן בבאר שבע לא מעניין הקניון בחיפה.
הרשתות, הנלחמות בירידה במכירות נוכח החורף המבושש לבוא ונערכות לימים שחונים יותר עם הגעת H&M וגאפ, מגיעות לשלב שהן אינן יכולות להרשות לעצמן לזרוק כסף לחינם. אם נגזר עליהן לשלם את סכומי העתק שדורשים הקניונים, הן יילחמו על כך שיושקעו ביצירת קונספט ייחודי לקניון ובמהלכי המיתוג והשיווק.
מה שהרשת צריכה לדרוש מהקניון הוא שהצרכנים יבחרו להגיע אליו ולא לקניון אחר, שיישארו בו זמן רב יותר, ייכנסו ליותר חנויות ויקנו ביותר כסף. את זה, כמו שהם יודעים מפיתוח הרשתות שלהם, ניתן להשיג רק באמצעות עשייה שיווקית של ממש.
הבטחות מן הפה אל החוץ לא יספיקו כאן. עד שלא נראה שבקניונים ממנים סמנכ"לי שיווק בולטים, כמו בעולמות הסלולר או האינטרנט, סביר להניח שהמציאות לא תשתנה.