יומולדת לויקיפדיה: מאה אלף סיבות לחגוג
זה התחיל ביולי .2003 חבורת סטודנטים מהטכניון החליטה לכתוב כמה ערכי יסוד בנושאי פיזיקה ומתמטיקה, גייסה כמה כותבים מוכשרים והשאירה אותם שיסתדרו. בימים אלה ויקיפדיה העברית חוגגת מאה אלף ערכים ומשאירה מאחור את האנציקלופדיה העברית ואחיותיה
שיחות, דיונים, איומים. קהילת הויקיפדים, זו שאחראית לכתיבת התוכן, מכילה מחנות, מנהיגים. "לפעמים ויקיפדים מרגישים יותר מדי את כובד האחריות וזה גורם לתפקוד לקוי", מספר דוד שי. "הם מגיבים בזעם גדול מאוד על דברים שאינם לרוחם ואין מקום לזעם. אנחנו כאן בשביל להוסיף ידע".
שי, ,58 בחיי היומיום הוא איש מחשבים, אבל שם, מאחורי המקלדת, כולם מכירים אותו כמנהיג הבלתי מעורער של קהילת הויקיפדים. הוא שמפשר, ממנה ונמצא באזור כמעט מיום עלייתו לאוויר של המיזם הענק.
זה התחיל ביולי .2003 חבורת סטודנטים מהטכניון החליטה לפרוץ עם הפרויקט. היא גייסה כמה כותבים מוכשרים, שי ביניהם, והשאירה אותם שיסתדרו. שי הוא חובב אנציקלופדיות מילדות. למעשה עוד לפני הויקיפדיה העברית הוא כבר תרם ערכים לאחות הגדולה באנגלית, שהיום מכילה למעלה משלושה מיליון ערכים. "בימים הראשונים חשבתי 'וואו, כמה מדהים זה יהיה כשנגיע לאלף'", שי צוחק. "אז הגענו עכשיו למאה אלף בשש שנים וחצי, שזה בהחלט נתון מרתק, ואני מקווה שבפחות זמן נגיע ל-200".
סביב שי החלה להתגבש קהילה של אנשים שבקביעות תרמו ידע וזמן, בהתנדבות כמובן. אמנם יש אלפים שהוסיפו, אבל רק כ-200 עוסקים בנושא כמעט בכל יום, מגיל תיכון ועד פנסיונרים.
"כשהתחלתי הייתי די טרייה במחשבים", מודה שלומית קדם, .63 "בקושי ידעתי איך נכנסים לאינטרנט. ויקיפדיה הייתה משהו ששמעתי עליו. הבן שלי, עופר, הציע לנסות. בהתחלה זה נראה מוזר. שאני אערוך באנציקלופדיה? התחלתי עם רשימות של ספרים מתורגמים לערכים של סופרים ואז נכנסתי לאגף המוזיקה, מתוך סקרנות, לראות מה קורה שם. היה חוסר איום ונורא במידע. התחלתי ושקעתי".
יחד עם שלומית, שתרמה כ-1,500 ערכים, נשאב לנושא גם בן זוגה, אריה ענבר. לשניהם יש מחשבים, סיסמה. ויקיפדיה רצה איתם לתוך הלילה. "אחרי שנה של שימוש הרגשתי קצת נבוך כי אני לוקח ולא נותן", ענבר מסביר. "כמו לסחוב רכוש ולא לשלם. לקחתי חופש ביום הולדתי ה-60 ואמרתי שנקדיש אותו לויקיפדיה. כתבתי על הסופרים החביבים עליי, חידונים, שחמט, ואז קרה אסון. הגעתי לערך על רומניה ואני יוצא רומניה. ראיתי את השיבושים והייתי מוכרח לתקן וכשהתחלתי, נכנסתי לויקיפדיה הרומנית ונרשמתי גם שם".
הגדולה של ויקיפדיה היא שכל אחד יכול להכניס חומר - יתרון וחיסרון כאחד. בקהילת הויקיפדים, לפי התקנון, קולו של אחד שווה לקולו של אחר. אז אם כתבת ערך, למשל פוליטי, הימנים נאבקים עם השמאלנים על הניסוח הסופי. הוויכוחים מתקיימים במדור שנקרא "שיחה". אם הם עקרוניים הם יכולים להימשך "במזנון", שהוא עוד מדור פנימי פופולרי מאוד בין הויקיפדים. אם לא מגיעים לפשרה, העניינים יכולים להידרדר עד אופציית "הצבעות מחיקה", שבה בתאריך מסוים הקהילה צריכה להחליט אם הערך יישלח לפח ההיסטוריה או ימשיך לעמוד בגאון במקומו.
ברור שפוליטיקה תעורר יצרים, אבל אחת המלחמות הגדולות הייתה דווקא סביב הפורנוגרפיה. האם יש מקום להכניס ערכים על סרטים וכוכבניות מצליחות מהתחום הכחלחל? ג'נה ג'יימסון, אחת מכוכבות הפורנו הגדולות בכל הזמנים, עמדה בפני דיון סוער ואפילו הגיעה להצבעת מחיקה במאי .2007 היא נשארה בויקיפדיה העברית ברוב של 52 בעד ו-16 נגד בעיקר בגלל הטיעון שהיא אשת עסקים מצליחה.
בעמוד האינטרנט של גיא הדר, ויקיפד מושבע, יש סמל בולט שלא יוסר לדבריו עד שלויקיפדיה העברית לא ייכנסו באופן חופשי ערכי פורנוגרפיה. הדר, ,37 הוא עורך דין מהרצליה שמודה שפורנו הוא אחד מתחביביו.
בהתחלה ניהל מאבק מר למענו, אבל די מהר הרים ידיים בייאוש. "זו הנקודה הכי רגישה בויקיפדיה העברית", הוא משוכנע. "אתה יכול לומר שאם יש שחקנית מוכרת בתחום, זוכת פרסים, היא זכאית לערך בדיוק כמו כדורגלן מוביל. בוא נלך לשיטתם, שזה משהו פסול מבחינה מוסרית. יש ערכים על אנשים שביצעו פשעי עם, יש ערך על רוזנשטיין. יותר מוסרי לכתוב עליו? אצל המתנגדים יש קואליציה מאוד מעניינת, שכוללת פמיניסטיות, דתיים וחרדים".
הדר הוא אחד המובילים בויקיפדיה של מחנה הנקרא "המכלילנים", הטוען שמאחר שאין גבולות של מקום, כמעט כל זמר או שדר גלגלצ ראוי לערך על שמו. "הגישה בויקיפדיה העברית מאוד מחמירה לטעמי", הדר מסביר. "אני אומר, במהלך הוויכוחים הקשים, שהזמן לצדי. אני מאמין שזה ישתנה בעוד 20-10 שנים, כי היום אנשים עדיין שבויים בתפיסה של האנציקלופדיה הקלאסית. בויקיפדיה כל היופי הוא שאתה לא חייב לכתוב רק על מלחמות, ראשי ממשלה ומדענים זוכי פרס נובל. אתה יכול לכתוב על דליה מזור. על סרטים ולהקות. אני עורך דין. בהתחלה כתבתי ערכים על ועדת ביקורת ועל חוק הגנת הפרטיות. באמצע הכתיבה זה כל כך שעמם אותי".
הבעיה היא שמול "המכלילנים" נמצא מחנה "המחקנים" שהוא חזק וכוחני לא פחות, ובראשו עומד גילגמש, האיום. זהו כמובן כינויו הווירטואלי של חן סרוב, סטודנט בן .30 בקהילה אפילו יצא סטיקר "גילגמש, תתגמש".
"המחקנים" מחזיקים בדעה הפוכה מזו של הדר. הם טוענים שראוי להכניס לויקיפדיה רק ערכים שעומדים בקריטריונים. "אני מהצד של האיכות", מסביר גילגמש את משנתו. "אנציקלופדיה לא רק נמדדת במה שיש בה אלא גם במה שאין, ואם אין אז כנראה שלא ראוי שייכנס".
אולי תתגמש?
"זו בדיחה פנימית. אני עומד על שלי, אבל בסוף מתפשר ומקבל את הכרעת הרוב".
עד כמה שגילגמש הוא נוקשה ורציני, הוא עדיין נחשב למוערך ונערץ בין קהילת הויקיפדים, אחת הזרועות החזקות והחשובות של הארגון. אם יש מישהו שמנסה לערער את היסודות זה דווקא אורי מוסנזון, שמכונה ברשת יו"ר האופוזיציה.
"לא רציתי להיות במעמד, אבל יש בזה משהו", מוסנזון מודה. "אני מאוד אוהב את המייסדים של ויקיפדיה העולמית, ג'ימבו ויילס וחבריו. אלה שרואים את המנטליות שלהם בכל הפרויקט העולמי, שלדעתי הוא מדהים. יש לי בעיה עם הסניף המקומי. החברים, שלפעמים רואים אצלם את הרעות החולות שיש בישראלי המכוער. כוחנות וחוסר יכולת לקבל ביקורת. קצת דומה לטוקבקים המתלהמים, גסי הרוח. זה מה שמפריע לי. מה שאתה לא רואה בערכים זה כל מיני דעות שצונזרו שלא בצדק, או ערכים שאתה מחפש ולא קיימים, כי באופן כוחני מחקו אותם".
מוסנזון מביא כדוגמה את הערך "ויקיפדיה העברית". הוא ניסה להוסיף שם סעיף ביקורת, שבו
הסעיף נמחק על ידי דוד שי. "מחקתי בנימוק של 'קשקוש'", טוען המנהיג. "לי יש מדיניות שאני מפעיל כבר שנים אחדות והיא אומרת שאני לא רוצה להפוך את הערכים לזירת חיסול חשבונות. הרי אין אדם ואין גוף שאין עליו ביקורת. אם נושא מסוים נמצא בלבו של דיון ציבורי אנחנו נתאר אותו, מה אומרים המבקרים ומה המשבחים".
"אורי כתב את הביקורת כפי שהוא רואה אותה. עם כל הכבוד, אין לנו עניין בדעות של אורי מוסנזון או של כל ויקיפד אחר. אילו היה מצטט מאמר מ"מעריב" על ידי חוקר אנציקלופדיות, אז בסדר גמור, יש לו מקור, אבל להגיד 'אני הברומטר של דעת הקהל'? מי אתה? זו לא מדיניות שהפעלתי רק בערך הזה. אני עקבי, אז מה הוא מבלבל את המוח? אורי הוא אופוזיציה וזה בסדר. הוא לא מרגש אותי".
קשה לך עם ביקורת?
"יש מתנגדים. באופן כללי אני די מקובל, אבל יש כאלה שעל צעד מסוים שלי אומרים 'כאן הגזמת' וכאלה שפחות מתלהבים מהפעילות שלי. אבל בסדר, אף אחד לא מצפה שכל הציבור יתיישר לפי הקו שלי. היו כמה הצבעות שבהן ההחלטה שהתקבלה לא הייתה לרוחי. אנחנו קבוצה שמנסה להיות דמוקרטית".
כשמתעורר ויכוח גדול בין הויקיפדים שי ממהר לנזוף. "דף שיחה ארוך הוא קלון לויקיפדיה, שכותביה מתמקדים בכתיבת דפי שיחה במקום כתיבת ערכים", הוא העלה במהלך דיון שנערך על "אולפנת ערד".
ויקיפד זה סוג של התמכרות. אנשים מספרים על שקידה בשעות הבוקר המוקדמות, הצצה בזמן העבודה, חזרה הביתה ושוב כניסה. חלק מהזמן מוקדש לכתיבה וחלק אחר מושקע בדף המעקב. הנה עוד מושג מהעולם המקביל. לכל ויקיפד יש דף בו הוא עוקב אחרי ערכים שכתב, שערך, או סתם כאלה שיקרים ללבו. הכוונה למצוא את כל אותם משחיתים שנכנסים ומשאירים הרס. חלקם בכוונה וחלקם בתום לב.
"ההשחתות מתגלות כמעט כולן בתוך שעה או שעות מעטות", שי מסנגר על הפרויקט. "השחתות שמחזיקות הרבה הן נדירות מאחר שיש הרבה אנשים שמקדישים זמן לבקרה".
ויקיפדיה העברית אמנם חברה בויקיפדיה העולמית, אבל היא אוטונומיה. שי הגיע לדרגת ביורוקרט, שרק שלושה בארץ מחזיקים בה. הוא יכול למנות, לחסום, להעניש. כבר יצא לו להרחיק לצמיתות מהקהילה ויקיפד שלא הפסיק לתקוף ולהעליב את חבריו, דרך המחשב כמובן. אחרים מורחקים ליום- יומיים עד שהם מתקררים.
"ברגע שיש מושג חסר זה נותן לך דרייב לכתוב אותו. אתה נהנה מהחוסר", מסביר רן בן יעקב, ויקיפד ירושלמי. "אני מודה שבהתחלה זה לא עניין אותי בכלל. לא קראתי, לא כתבתי והיום אני גאה להיות שייך. פרויקט אדיר. אנשים לא מרוויחים שקל ותורמים מזמנם. ממש פלא".
ביום שישי הבא, באוניברסיטת תל אביב, תציין הקהילה את יום ההולדת התשיעי של הפרויקט. עם מאה אלף ערכיה היא משאירה מאחור את האנציקלופדיה העברית ואחיותיה. אבל דווקא במפגשים האלה מתגלה פרצופם האמיתי של כל הווכחנים הבלתי נלאים והגילגמשים הנוקשים. במציאות מתברר שאלה ילדים טובים, ממש נופת צופים. "קבוצה של חנונים", מודה האופוזיציונר אורי מוסנזון.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם