געגועים לימי הכדורגל היפים
משבר פיננסי קטן הוא לא בהכרח הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לכדורגל האירופי. להיפך, הוא עשוי אפילו להחזירו לממדים שפויים, לגרום לו הפסיק לתפקד כמכונת מזומנים ואולי אפילו להשיב משהו מהזוהר של הליגה האנגלית בשנות ה-60
שחקני מנצ'סטר יונייטד חוגגים זכייה בצ'מפיונס צילום: איי-אף-פי
בינינו, זה לא בהכרח דבר רע. אלה למשל היו שנות הקסם של הליגה האנגלית, ובאיטליה ישבו על מקלטי הרדיו מדי יום ראשון 80% מהאוכלוסייה. רומנטיקה.
אפשר לחזור לזה בקלות. אם בוחנים את מצב הכדורגל האירופי, היחידה שבולטת בעמידות הייקית שלה מבין כל שאר הליגות, היא הבונדס-ליגה, שהרי אצל גרמנים כמו אצל גרמנים – לא מוציאים יותר ממה שמכניסים, למעט אם אתה עיריית ברלין ששופכת תקציב הדומה לתקציב החינוך של מדינת ישראל, על תרבות בעיר.
אבל הברומטר של הכדורגל האירופי הוא ללא ספק אנגליה, והפרמייר ליג בצרות איומות. קחו למשל את הקבוצה הכי אימתנית ומרשימה של שני העשורים האחרונים - מנצ'סטר יונייטד - המועדון ובעליו הגלייזרים נמצאים בחובות של 700 מיליון לירות שטרלינג. 700 מיליון. ומדובר באחד המועדונים המוצלחים והרווחיים בעולם.
בעונה הקודמת כל הרווח של מנצ'סטר (ועוד קצת) הלך על החזר חובות שרק דגדגו לקרן של החוב. עכשיו הגלייזרים מאמריקה, שדפקו לקבוצה את הצורה, מתחננים לג'י. פי מורגן ולדויטשה בנק שיוציאו אותה מהבוץ עם אג"חים בסך 600 מיליון לירות שטרלינג.
אם זה לא יקרה, או אם זה יקרה אבל מכירת האג"חים לא תהיה מוצלחת, אז תשכחו ממנצ'סטר יונייטד.
כי מהבור העמוק הזה שהיא חפרה לה, כבר אף אחד אחר לא יוציא אותה, למעט פשיטת רגל או לחלופין, אוליגרך או שייח' חדש שייקח על עצמו את הצרות של השדים האדומים.
אפילו ארסן ונגר, עם הארנק הקמוץ של התותחנים ששומרים על תקציב מאוזן פחות או יותר ביחס לשאר הליגה, התבטא לאחרונה על המצב ואמר: "אין כסף בכדורגל האירופי". למה הוא מתכוון לעזאזל? הרי מכונת הכדורגל הזו מגלגלת סכומי עתק. אלא שסכומי העתק הללו מרוקנים את כיסו של האוהד ואת קופתם של המועדונים. כל שאר המנעד שנמצא בין השניים, מרוויח.
אולי אנחנו רואים בזעיר אנפין את הקלף הראשון במגדל מתמוטט: פורטסמות' לא מסוגלת לשלם משכורות לשחקנים. בסך הכל חוב של 10 מיליון לירות שטרלינג למס הכנסה ועוד כמה חובות קטנים פה ושם. מה זה לעומת 700 המיליון של מנצ'סטר יונייטד?
ובשאר אירופה? אותו הדבר, אם לא גרוע יותר. באיטליה אף אחד לא ממש מסוגל להוציא על הליגה הזקנה בעולם (מבחינת גילאי השחקנים) סכומי כסף כדי לסתום את החובות. תוסיפו לזה פרשיות שחיתות, מאפיה וניהול בסגנון איטלקי, ותקבלו תמונה עגומה של הליגה.
בספרד, חוץ מריאל מדריד וברצלונה, הקבוצות בקושי מחזיקות את הראש מעל המים. ולנסיה, אתלטיקו מדריד ודפורטיבו מחזיקות בחובות שעלולים בכל רגע למחוק אותן מהליגה. כשבודקים את החוב של הליגה כולה, מגלים שהוא מספיק גדול בכדי לממן את החוב החיצוני של מדינת עולם שלישי.
כל שנותר לנו האוהדים הוא לקוות שהכדורגל העולמי יחזור לממדיו השפויים ויפסיק להתחזות למכונת מזומנים. את זה כבר עושות הממשלות בהצלחה מועטה מאוד.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם