קופת הגמל האישית: עידן חדש בתחום הניהול ארוך הטווח של כספי ההחיסכון
בחודש הקרוב צפויים בתי ההשקעות להשיק את קופת הגמל האישית. המשמעות: החוסכים יוכלו לנהל בעצמם את כספי החיסכון שלהם. היתרונות: אחריות מלאה על ההשקעות וחופש בניהול הכספים לצד דמי ניהול מופחתים. בינתיים האוצר חושש ומציב מגבלות - ובשלב הראשון רק עצמאים יוכלו לנייד את כספם לניהול אישי
לטענת אילן ארצי, מנהל פעילות הגמל של הדס-ארזים, יש לחלוציות הזו סיבות טובות: "אנחנו רואים את עצמנו כבית השקעות בוטיק, שצריך להתחרות בגדולים על ידי חדשנות", הוא אומר.
לדבריו, "בתי ההשקעות הגדולים ייכנסו לתחום מאוחר יותר, וככל הנראה לא ידחפו את קופות הגמל האישיות, משום שיש פה קניבליזציה עם מכשירי ההשקעה האחרים שלהם, בשעה שקופת הגמל האישית היא מוצר שהרווח עליו נמוך יותר".
עד כמה באמת יותר נמוך הרווח? בעוד שעל קופת גמל רגילה משלם החוסך כ-1.3%־2% בשנה, הרי שבקופת הגמל בניהול אישי הוא צפוי לשלם כ-0.7%־ 1% בלבד. זאת על פי גודלו של הסכום המנוהל, וכמובן כושר המיקוח שלו.
הפער במחיר נובע מכך שבקופת גמל אישית חברת ההשקעות היא לא יותר מגורם מתפעל, בעוד שהעמית הוא גם מנהל ההשקעות של הקופה. מהחופש הזה שניתן לעמיתים חושש משרד האוצר, ונכון לעכשיו אינו מאפשר לציבור להצטרף
בשלב הראשון יוכל ציבור השכירים להעביר לניהול אישי אך ורק את כספי קרנות ההשתלמות, המיועדות לחיסכון לטווח בינוני. לעומת זאת, רק העצמאים יורשו לנייד את כספי החיסכון ארוך הטווח שלהם לקופות גמל בניהול אישי.
היום שבו הגברת כהן מחדרה תוכל לרכוש את סל המניות שילווה אותה לפרישה טרם הגיע. אמנם, היום הזה אולי אינו רחוק - אך בשלב זה האוצר מעדיף כי מנהלי ההשקעות יחלשו על קבלת ההחלטות בנוגע להקצאת השקעותיה.
לקוח שמעוניין בקופת גמל יכול לבחור להפקיד את כספיו בניהול אישי של תיק השקעות, או בידי מנהל תיקים שיעשה זאת עבורו. לקוח שבחר לנהל את הכסף בעצמו יעמוד בפני שורה של הגבלות שהציב לו הרגולטור, כדי להבטיח שהכסף לא יושקע בצורה ספקולטיבית מדי.
ראשית, יכול החוסך להשקיע את הכסף אך ורק בניירות ערך סחירים, הכוללים מניות ואיגרות חוב קונצרניות, שלהן החשיפה היא של לא יותר מ-10% לכל מניה ואג"ח ספציפיים. כמו כן, יכול החוסך להשקיע בתעודות סל, בקרנות נאמנות ובאג"ח ממשלתי - שבהן מגבלה כזו איננה קיימת.
לדברי ארצי, "המחוקק מעוניין ליצור פיזור גדול ככל האפשר, מתוך מחשבה כי פיזור כזה שקול לסיכון קטן יותר". מוצרים שבהם לא ניתן להשקיע כוללים ניירות ערך לא סחירים מסוג סטרקצ'ר, וכן כל סוגי האופציות, מלבד אופציות PUT המשמשות לצורך גידור מפני ירידה של מדדי המניות, ובכך עשויות להקטין את סך הסיכון בתיק.
למרות החופש הפוטנציאלי שאותו יכולים להשיג לקוחות, צופים בהדס-ארזים כי הזרם העיקרי של הלקוחות, שיבקשו להצטרף לקופות הגמל האישיות, יגיע מאלה הנהנים משירותים של מנהלי התיקים. בהדס-ארזים סבורים כי לקוחות אלה יבקשו לצרף לכספים המנוהלים בחסכונות אחרים גם את כספי הפרישה שלהם.
ארצי רואה במנהלי התיקים את בעלי הברית העיקריים בשיווק המוצר החדש: "אנחנו מספקים פלטפורמה למנהלי תיקים, ומאפשרים להם להיכנס לתחום חדש עם גישה לכסף חדש, ומאמינים שהם יהיו השגרירים שלנו", הוא אומר. "מדובר בהפרדת כוחות הגיונית - אנחנו מתעסקים ברגולציה, בסוגיות המיסוי ובפיקוח, ומנהלי התיקים מתמחים בהשקעות, ויכולים לתת שירות אישי יותר ללקוח".
מנהלי התיקים שחולשים על מגוון רחב של לקוחות רואים גם הם בהכנסת המוצר החדש, כמו גם באסטרטגיה של בית ההשקעות, מהלך חיובי. "מנהלי תיקים כבר מנהלים סכומי כסף גדולים ללקוחותיהם", מסביר קובי פייגנבויים, יו"ר איגוד מנהלי ההשקעות. לדבריו, "בהנחה שאותם לקוחות מרוצים מצורת ומרמת הניהול של הכספים, יהיה קל יותר למנהל התיקים לשכנע את לקוחותיו להעביר לניהולו גם את כספי קופות הגמל".
פייגנבויים מאמין כי אפיק השיווק של מנהלי התיקים יעביר מאות מיליוני שקלים לקופות הגמל האישיות כבר בשנה הקרובה. "הדס-ארזים עשתה צעד חכם כשבחרה לפנות למנהלי התיקים, והציעה להם את השירות החדש כפלטפורמה שבאמצעותה הם יכולים להגיע ללקוחות נוספים", הוא אומר. "כל בית השקעות שילך בדרכם ימצא בעל ברית בדמות ציבור מנהלי התיקים - שרואה בקופת הגמל האישית הזדמנות".
בשלב זה יכול ציבור השכירים להצטרף למהפכת הניהול האישי רק דרך קרנות השתלמות, כאשר קופות הגמל מוגבלות לעצמאים. נוסף לכך, כדי לפתוח קופת גמל אישית בהדס-ארזים, יידרשו המשקיעים לסכום מינימלי של 100 אלף שקל - סכום שאינו גבוה ומצוי בחיסכון של אזרח בעל הכנסה ממוצעת אשר חסך מספר שנים.
מבדיקות שערכו בהדס-ארזים הצפי הוא כי רוב החוסכים יהיו בטווח הגילאים 50 ומעלה ובעלי משכורות הגבוהות מ-20 אלף שקל. "בני 30 ומעלה המצויים במסגרת של נישואים ואינם עצמאים, נוהגים לפדות את כספי קרנות ההשתלמות שלהם מוקדם ככל האפשר, ואינם מחכים עד שיצטבר בהן סכום משמעותי", מסביר ארצי את הסיבה לכך שצעירים יהוו נתח משמעותי פחות מכספי החיסכון.
לדבריו, "חלק משמעותי מהציבור הזה צפוי להגיע ממקצועות ההיי-טק, עריכת הדין וראיית החשבון. מדובר באנשים שיש להם הכנסה יפה, הבנה כלכלית והם יושבים בדרך כלל מול מחשב. רופאים, לעומת זאת, נוטים לשבת פחות מול מחשב ומסתבר שהם גם הרבה יותר עסוקים. לקבוע פגישה עם רופא באמצע היום זה כמעט בלתי אפשרי - כמות הפגישות שהתבטלו היתה כה גדולה, עד שהעברנו את כל הפגישות איתם לערב".
על פי הערכות האוצר, הפוטנציאל של קופות הגמל האישיות הוא נתח של כ-175 מיליארד שקל מכלל שוק החיסכון ארוך הטווח. ארצי סבור כי בטווח של שנים מעטות בלבד, ניתן יהיה להגיע לסכום מנוהל של 20-10 מיליארד שקל, כאשר הכנסת השכירים עשויה להביא את הניהול האישי למאות מיליארדי שקלים מגודלו של השוק.
"זאת שאלה של זמן עד שמשרד האוצר יאפשר גם לכלל הציבור להשקיע את כספי החיסכון ארוך הטווח שלו באופן אישי, ואנחנו מוכנים", אומר ארצי. "אך בשביל מנהלי התיקים והאוצר מדובר בתקופת מבחן". לדבריו, כשליש מהאמריקאים חוסכים כיום לפרישה במסלול אישי - ואחרי הכל, אפשר לומר כי ישראל היא כמו אמריקה בפיגור של עשור או שניים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם