רנו קנגו החדשה: גם חלשה וגם מזהמת
מה זה מגודל, מזהם ודומה לפקינז עם דלקת עיניים? לא, זאת לא מפלצת אלא הרנו קנגו החדשה. גיל מלמד יצא לבדוק אותה ובדרך נזכר בעידן הטנדרונים
ואכן, באותה תקופה קפץ רף הפונקציונליות של הטנדרונים לרמות שטרם נודעו. בין היתר היה אפשר לראות את הסיטרואן ברלינגו ואת התאום שלופיג'ו פרטנר, וכן את רנו קנגו. לימים הצטרפו גם דובלו של פיאט, קונקט של פורד, ובמידה מסוימת גם קאדי של פולקסווגן.
אבל לכל דבר טוב יש סוף: לפני כארבע שנים חיסלה רשות המסים את החגיגה, והטנדרונים נעשו לפחות אטרקטיביים.
למרות זאת ממשיכים הטנדונים לתפוס נתח בשוק הרכב שלנו: רק לפני כשנה וחצי יצרו אנשי פיג'ו-סיטרואן ברלינגו חדשה לגמרי, והגדילו אותה במידה משמעותית כך שהיא דומה בממדיה לקונקט המזדקנת של פורד.
אנשי פיאט, לעומת זאת, השיקו לפני כשבועיים את דובלו החדש, ואף הוסיפו לו אח צעיר - הפיורינו-טנדרון קטן שפותח עם פיג'ו-סיטרואן. אגב, יש להם גרסאות משלהם לאותו הכלי: ביפר ונמו.
לצד כל אלה מטילה גם רנו את התכשיט שלה אל הזירה: קנגו חדשה לחלוטין שצמחה בכל ממדיה במטרה להתחרות בטנדרונים הגדולים. אין הרבה טעם להשוות אותה לבני הדור הקודם, אבל מול הדור הנוכחי של הברלינגו הסיפור אחר. הגרסה הנוכחית של הקנגו גדולה בממדיה לא רק מהדור הראשון שלה, אלא גם מהדור הראשון של ברלינגו.
לעומת זאת, מול הדור הנוכחי של ברלינגו הסיפור קצת אחר: בסיס הגלגלים של קנגו קצר ב-3 סנטימטרים והאורך הכללי קצר בלא פחות מ-17 סנטימטרים מהברלינגו. עם זאת, הוא רחב ממנו בכ-2 סנטימטרים חשובים.
לצד זאת, ההבדל היותר משמעותי נכון להיום הוא שגרסת הבסיס של קנגו נמכרת תמורת 125,000 שקל וכוללת מנוע בנזין 1.6 אוטומטי או מנוע דיזל 1.5 ליטר ידני-בזמן שהברלינגו עולה 140,000 שקל .
מאידך, גם הגרסה המעט יותר מאובזרת של ברלינגו שעליה נהגנו בעבר עולה 140 אלף שקל, מה שאומר שקרב המחירים נוגע בסופו של דבר לאבזור ולא לרכב עצמו. כמו כן, חשוב לציין כי היתרון היותר משמעותי של קנגו בעידן שלאחר הטלת המיסוי הירוק הוא מנוע הבנזין בנפח 1.6 ליטר שמשודך לתיבת הילוכים אוטומטית. זאת לעומת מנועי הדיזל הנפוצים בקטגוריה הזו, שאכלו אותה בגלל שיטת המס החדשה שרואה בדיזל סוג של אויב הציבור.
בזמן שקנגו המקורי היה רכב חמוד מאוד ומיוחד למראה - אפילו משעשע - קנגו 2 הוא כלי משונה במקרה הטוב, יש שיגידו מכוער. נכון, רבים מן הטנדרונים סובלים מפרצוף שנראה כמו כלב פקינז עם דלקת עיניים חמורה, אבל מעצבי רנו לא היו צריכים לקחת את המוטיב הזה כל כך ברצינות.
לזכותו ייאמר שהוא נראה תכליתי, ריבועי, בעל שתי דלתות צד נגררות ונוחות לשימוש, ושתי דלתות אחוריות לא סימטריות שנפתחות לצדדים - מה שמקנה לו יתרון במקומות חנייה צפופים. מעצבי רנו מיקמו את השמשה הקדמית הרחק קדימה, וזה מוסיף הרבה מאוד לתחושת המרחב הפנימי של הנהג ושל הנוסע לידו. בנוסף, מצבם של היושבים בשורת המושבים השנייה שופר בזכות הארכת בסיס הגלגלים. אבל למרות זאת יגלו היושבים במושב האחורי שמרחב הרגליים שלהם נותר מצומצם מדי.
גם מבחינת אחסון המצב לא רע ולא חסרים תאים: יש תא גדול בין המושבים הקדמיים, תא מעל לראשו של הנהג, תאים תת-רצפתיים - ובגרסה המאובזרת שעליה נהגנו יש אפילו תאים נחמדים מעל למצחיהם של היושבים מאחור. אבל עם טיפ- טיפה יותר שאר רוח היה אפשר לנצל את המרחב סביב הנהג בצורה טובה יותר, ולשפר באופן דרמטי את המובלעת שמתוכה צומח מוט ההילוכים ואת כל מה
מהצד שלהם, האנשי רנו מתפארים שהרכב הזה מבוסס על הפלטפורמה של הסניק - שנחשב בצדק למיני-מיניוואן נוח, מרווח ובטוח. אלא שבהסבתו לשימושים מסחריים איבד הקנגו גם נתח נכבד מהנוחות של סניק - בעיקר את המרחב ליושבים מאחור ואת גמישות השימוש במושבים.
מעצבי רנו יכלו ללכת עם מקורות הסניק עד הסוף, ובדומה לאנשי פולקסווגן שהשתמשו בסביבת הנהג של גולף כנקודת מוצא - ליצור תחושת נהיגה בפרייבט. במקום זאת הם בנו תא שנראה מסחרי, בנוי כולו פלסטיק קשיח עמיד אך דל למראה - כאילו כדי להרגיע את שלטונות המס במדינה זו או אחרת מפני החשש שמישהו באמת נהנה מנהיגה בכלי הזה.
כשבחנו אותה על הכביש גילינו שאפילו שקנגו לא מיועדת להיות מכונית ספורט, מנוע הבנזין שלה עדיין משדר תחושה קצת אנמית - בעיקר בנהיגה בין עירונית, ובמיוחד כאשר הוא עמוס במטען או בנוסעים. תחושה כזאת של מנועים פחות מזהירים מאלה שאליהם התרגלנו בעבר צפויה ללוות אותנו בשנים הקרובות עם הרבה מכוניות, כתוצאה מהצורך לחסוך בדלק ובזיהום אוויר.
ואם כבר מדברים ירוק, מאכזב לגלות שהקנגו מדורגת בקבוצת זיהום אוויר 13, כלומר גם חלשה וגם מזהמת. לעומת זאת, לזכותה של קנגו-וזאת הפתעה גדולה-עומדת תיבת ההילוכים האוטומטית של רנו, אחת התיבות השנואות עליי ביותר בגלל אופי העבודה שלה והאמינות הבעייתית בדרך כלל.
אבל הדגש הוא על "בדרך כלל": בעוד שבפלואנס, המשפחתית החדשה של רנו, לתיבה הזאת היה תפקיד גדול בחבלה בביצועים-בקנגו היא מתברכת בהעברות הילוכים נעימות יותר מאשר בכל גרסה קודמת שלה. מוקדם להעריך ולומר אם התיבה תהיה אמינה כפי שאנשי רנו מבטיחים, אבל לפחות בשלב הזה היא פועלת בצורה נעימה וחלקה.
גם בכל הנוגע לנוחות נתקלנו בסיפוק חלקי בלבד. יחסית למכוניות מסחריות, הקנגו נוחה והמושב מספק תמיכה טובה. אבל למרבה הצער, המושב עצמו קצר מדי וההגה לא מתכוונן למרחק-לכן ישיבה ארוכה לא מספיק נוחה כפי שאפשר היה לצפות מכלי רכב כזה.
שיכוך רוב סוגי הרעשים - ובעיקר רעשי מנוע ודרך - טוב מאוד, אבל שיכוך רעשי הרוח לוקה בחסר. ההיגוי חד ומהיר, חסר תחושה כמו רוב ההגאים המוגברים חשמלית, אבל למעט הנטייה המוגזמת לגלגול גוף מתקבלת תחושת נהיגה בטוחה ונעימה, ודאי יחסית לכלי מסחרי.
מי שזקוק לנפח הטענה ימצא את הקנגו החדשה יעילה מאוד ושימושית: תא המטען עצום, נוח להעמיס לתוכו, והמושבים האחוריים מתקפלים בלחיצת כפתור כך שאפשר להגדיל את תא המטען עוד יותר. בנוסף, ככלי עבודה יש לא מעט יתרונות לדיפוני הפלסטיק בתא הנוסעים, מפני שהם יוצרים תחושה של תכליתיות ועמידות לאורך זמן.
אבל מי שזקוק לתא מטען גדול יגלה שתמורת פחות כסף הוא יוכל לרכוש בקרוב את פלואנס החדשה שתספק לו ולנוסעיו יותר נוחות ובטיחות, תנוחת ישיבה גבוהה, ולא מעט כלים שנועדו להסעת נוסעים ומסתדרים לא רע גם עם מטען. כל זאת תמורת 140 אלף שקל.
כל מי שמחפש תחליף זול למיני-מיניוואן לא ימצא כאן את מבוקשו, מפני שהפרש המחיר בין כלי "אמיתי" לבין קנגו לא מצדיק את הירידה המשמעותית ברמת הנוחות והפינוק. נכון, לקנגו, כמו לטנדרונים אחרים, יש תג מחיר של חברות ליסינג: רף שממנו אפשר לתת את ההנחה הנדיבה שהחברות האלה רגילות לקבל. אבל אי אפשר שלא להיזכר בעידן הקודם שבו הפך מפלט המס את הטנדרונים לאטרקטיביים.
קנגו החדשה הייתה יכולה להציע לנוסעים שבה נוחות נסיעה טובה, בלמים משובחים, ואפילו רמת בטיחות גבוהה מאוד. אבל כעת, ללא הקומבינה, מי שלא באמת זקוק לכלי מסחרי יעשה טוב יותר אם ישיג לעצמו מכונית נוסעים נוחה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם