יהודה ברלב: פרשת מאדוף היתה יכולה להיחשף בקלות לפני שנים
לרואה החשבון יהודה ברלב יש פתרון להונאות הגדולות: רואי החשבון רק צריכים לדעת מה לשאול ואיך לחקור. עמיתיו בטוחים שהוא אויב מבית, אבל ברלב מאמין שקצת יותר יסודיות היתה מונעת את הונאת הענק של מאדוף - ומשוכנע שבבנקים יש הרבה יותר מעילות ממה שאנחנו חושבים
"כרואה חשבון חוקר, עניין אותי איזה מנגנון הוא הקים וכיצד פעלה מערכת ההסתרה הזו כל כך הרבה שנים בלי שגילו אותה", הוא אומר, "עניין אותי לחקור כיצד פעלו רואי החשבון, שהיו אמורים להיות שומרי הסף, לבקר את החשבונות שמאדוף הגיש ולהתריע על החריגות".
מדובר בחומר קריאה לא פשוט. מלאכת הרמייה של מאדוף הפכה במהלך השנים לשגרת יום מייגעת ומדוקדקת: מאדוף השקיע מאמץ רב ותחכום בהסוואת ההונאה. סביר מאוד שטרחה עצומה כזו היתה יכולה להפוך את הנוכל לאדם עשיר, גם אם היה משקיע אותה בדרכי יושר.
מה שברלב למד ממחקריו הוא שלמרות מסך העשן הכבד שהקים הנוכל סביב פעילותו, יכולה היתה הפרשה להיחשף בקלות רבה כבר לפני שנים - אילו החוקרים שבדקו את התלונות נגד מאדוף היו חשדנים מספיק, או אילו רואי החשבון שאישרו את הדוחות היו עושים את מלאכתם כראוי.
מאדוף עצמו סיפר על כך בחקירה: החוקרים שאלו אותו כמה כסף יש לו, והוא נתן להם מספר חשבון במסלקה של הבורסה.
"אמרתי להם שיש לי שם כ-2 מיליארד דולר", סיפר מאדוף, "זה היה ביום חמישי. הייתי בטוח שביום שני הם יגיעו למשרד ויעצרו אותי, כי אם הם היו מרימים טלפון למסלקה ובודקים, הם היו מגלים שאין בחשבון הזה כסף, מפני שכספי הלקוחות שלי לא הושקעו כלל בבורסה. אבל הם לא בדקו".
אחרי
"למשל, יש תעשיין טקסטיל שמעיד כי החליט למכור את עסקיו ולצאת לפנסיה. הוא הפקיד אצל מאדוף 2 מיליון דולר וחי מהתשואה הגבוהה שהובטחה לו.
"הוא חי לא רע ואפילו קנה בית חדש מהכסף. במהלך השנים הוא משך מהחשבון 2 מיליון דולר. כביכול הוא קיבל בחזרה את כספו. כדי להעריך את הנזק שנגרם לו צריך לבדוק מה היה קורה לו השקיע את הכסף במקום אחר. צריך גם להביא בחשבון שחלק מהנפגעים פוצו על ידי המדינה".
ואיפה היו רואי החשבון?
"המסקנה שלי היא שלרואה החשבון פשוט לא היה אכפת והוא פעל ברשלנות ולא בדק שום דבר, למרות שהוא עצמו השקיע 15 מיליון דולר בקרנות של מאדוף. הוא לא ידע ולא תיאר לעצמו שמדובר בהונאה וטען שעשה בדיקות, בעוד שבפועל לא ערך אותן.
"שם הפירמה, פריהלינג את הורוביץ, היה חלק מההטעיה. ניתן היה לחשוב שמדובר בשני רואי חשבון ולכן יש מערכת של אחריות כפולה. בפועל הורוביץ נפטר עוד לפני שמאדוף הגיע לפירמה הזו. בסופו של דבר הוא הורשע בשורה של עבירות, בין היתר בעקבות ניגוד האינטרסים שנוצר בגלל השקעתו הגדולה".
התעניינותו של ברלב ברואה החשבון של מאדוף, שבעיני רבים הוא דמות משנית דהויה, אינו מפתיע את עמיתיו של ברלב. רבים מהם סבורים שעמיתם הוא אויב מבית, העוכר את שגרת עבודתם. ברלב מודע היטב לדימוי ואינו רואה בכך בעיה, להפך: לא פעם נראה שהוא עונד בגאווה את הביקורת שנמתחת עליו - כמו תג יחידה על כתפו של טירון לאחר טקס סיום הטירונות.
בניגוד למרבית עמיתיו, ברלב אינו חותם על דוחות כספיים של חברות, אינו גוזר קופונים בעיסקאות ענק ואינו מייעץ להן בענייני מס. הוא רואה חשבון חוקר, ולקוחותיו מצפים ממנו לעקוב אחר אצבעותיהם של עמיתיו, לגלות כשלים בביקורת הפנימית של החברות ובביקורת הספרים שלהן ולמצוא את הפרצות שדרכן חדרו רמאים ובעטיין קרסו החברות.
לפי כותרות העיתונים, ידיו מלאות עבודה: הוא חוקר חשדות לאי-סדרים ולהעדפת אנשי פנים בחברת הביטוח מנורה מבטחים; לבקשת בעלי החוב, הוא בודק את מצבה של חברת לגנא שנקלעה לקשיים; הוא בדק את פרשת גביית היתר מלקוחות ויזה כאל; ומנסה לאתר חשבונות בנקים של נספי השואה עבור החברה להשבת נכסי הנספים.
בעבר היה גם המנהל המיוחד שחקר את פרשת התמוטטות הבנק למסחר בעקבות המעילה הגדולה, בשיתוף עו"ד אורי ברגמן. כמו כן, הוא חקר מטעם מרכז ההשקעות כמה פרשות מעילה, שהגדולה שבהן היתה פרשת וחניש-גולד, שהוציאו מהמדינה בדרכי מרמה יותר מ-100 מיליון שקל.
"רואי החשבון של החברה ומבקרי הפנים שלה אינם יכולים להתמודד עם תופעות של מרמה וחריגות כספיות", הוא אומר, "אם הם ימלאו את תפקידם כמבקרים ויוציאו דוח ביקורת על המנהלים בחברה, הם לא יוכלו להמשיך לעבוד בחברה אם היא לא תפטר את המנהלים שאותם הם מבקרים.
"זה יוצר מצב קשה בניהול החברה: למשל, אדם מתוך החברה מונה למבקר פנים והוציא דוח ביקורת נגד מי שהחליף אותו בתפקידו הקודם, כדי לכסות על מחדליו שלו; ניגוד האינטרסים טבוע במעמדו של מבקר הפנים - ולכן הוא אינו יכול להתמודד עם שחיתויות.
"רואה החשבון אמור לבקר את דוחות החברה מטעם בעלי המניות - אבל במרבית המקרים בעלי המניות העיקריים הם מנהלי החברה, והוא נשמע להוראותיהם. למשל, אם הוא יקבע שהדוח הכספי לא נכון, החברה עלולה להיסגר והוא יאבד את מקום עבודתו".
מאידך, רואי החשבון טוענים נגדך שאין לך היכרות מספקת עם עבודת ניהול הספרים.
"יש תור ארוך של רואי חשבון שלא אוהבים אותי. יש לנו כאן תיקים רבים שפתחנו נגד רואי חשבון, ומאידך יש לנו תיקים שבהם אנחנו מגנים על רואי החשבון. העבודה שלנו שונה מאוד מזו של רואי חשבון רגילים.
"מי שעובד אצלנו מתקשה להיקלט במשרדים אחרים. באים אליי מהמשרדים האחרים ואומרים לי: 'אתה המלצת על האיש, אבל אנחנו לא יכולים לעבוד עם אדם שכל הזמן מחפש גנבים ורמאים. התפקיד שלנו הוא לא לחפש פושעים, אלא לסיים את הדוח בזמן. רואי החשבון עובדים בשביל הלקוח - והלקוח לא מחזיק אותם כדי למצוא גנבים אלא כדי שיחתמו על הדוחות'".
מה מצב השחיתות במשרדי הממשלה?
"למשרדי הממשלה יש בעיה: הם נסמכים מאוד על המבקרים הפנימיים, בעוד שהביקורות שלהם חלשות מאוד. אני עושה למבקרים הפנימיים קורסים בתשאול כדי שהם יוכלו לעלות על מקרים של הונאה, אבל זו בדיחה: אי-אפשר לקחת מבקר ולהפוך אותו לחוקר באמצעות קורס בן כמה שעות. כמה פעמים כבר שמעת על הונאה שהתגלתה על ידי מבקר פנימי?".
לא מתסכל אותך שאתה מגיע במרבית המקרים אחרי שהסוסים ברחו מהאורווה והכסף שנגנב קשה לאיתור?
"זה קורה בדרך כלל, אבל לא תמיד. העבודה שלנו היא גם בתחום המניעה של מקרי הונאה, הלבנת כספים והעברת כספי טרור בין מדינות. למשל, אנחנו פועלים בטורקיה בפרויקט גדול של מניעה מטעם הרשות המקומית למלחמה בהלבנות הון".
הכתבה המלאה מתפרסמת היום במוסף עסקים שישי
נא להמתין לטעינת התגובות
