בשביל פסיכומטרי צריך פסיכומטרי
עשרות אלפי תלמידים ניגשים לבחינה הפסיכומטרית מדי שנה - ו-80% מהם לומדים תחילה בקורס באחד המכונים. אלא שמלבד עלות של כ-8,000 שקל, המכונים מחייבים גם עבור השימוש בחומרי הלימוד ואפילו באתרים שלהם, אם חלילה התחרטתם או ביקשתם להירשם לקורס במועד אחר. כדאי ללמוד לפני שלומדים
◄ לטבלה המשווה בין הקורסים לחץ כאן
מדובר למעשה בתעשייה שמגלגלת יותר מ-200 מיליון שקל בשנה, ורוב לקוחותיה שייכים לשכבת הגיל של 20-,23 המסיימים את שירותם הצבאי ומבקשים להתחיל בלימודים אקדמיים. לציבור זה אין בדרך כלל ניסיון רב בהתנהלות פיננסית וצרכנית, ולפיכך קבע המחוקק בשנה שעברה את "חוק הפסיכומטרי", שמטרתו להבטיח שורה של תנאי סף וזכויות בסיסיות לציבור התלמידים הבוחרים להצטרף לקורס כזה.
החוק מחייב את המרכז הארצי לבחינות והערכה, העורך את הבחינה, וכן את המכונים בנורמות חדשות של שקיפות והתנהלות מול התלמידים.
בנוסף, באותיות הקטנות של תקנוני הקורסים מסתתרות התניות וכן עלויות כבדות. כך תרכשו קורס פסיכומטרי - עניין שעלול להצריך קורס פסיכומטרי בפני עצמו.
הבחינה הפסיכומטרית מתקיימת ב-5 מועדים בכל שנה: פברואר, אפריל, יולי, אוקטובר ודצמבר. המועד העמוס ביותר הוא אפריל - שבו נבחנים כשליש מנבחני השנתון. הסיבה לכך היא שמדובר למעשה במועד האחרון שבו ניתן להיבחן בבחינה שתוכר על ידי מוסד הלימודים, לצורך הצטרפות עוד באותה השנה.

קורס הפסיכומטרי, שאותו עוברים 80% מהנבחנים, עולה כ-1,500 שקל עד 7,000 שקל, והעלות תלויה בעיקר בהיקף הקורס, באיכות המרצים ובמוניטין של מכון הפסיכומטרי. לפני שנחקק החוק, אדם שנרשם לקורס ובחר בסופו של דבר שלא להשתתף בו - לא קיבל את כספו בחזרה לאחר שהקורס התחיל, גם אם הוא כלל לא נכח בו.
בנוסף, הרוב המוחלט של המכונים לא סיפקו תוואי וסילבוס מובנה של הקורס ולמעשה לא היו מחויבים כלפי התלמיד באשר למספר השעות והמפגשים. חלק מהמכונים לקו גם בשקיפות: מי שנרשמו ושילמו אלפי שקלים לא זכו לראות את תקנון הקורס אלא לאחר ששילמו עבורו; למעשה, הם נכנסו לעיסקה שגם אם בוטלה עוד לפני תחילת הקורס - חויב התלמיד בסכומים שיכלו להגיע לאלפי שקלים.
עד החוק היתה הבחינה הפסיכומטרית בגדר נעלם, שאותו פגש התלמיד במועד הבחינה בלבד. בניגוד לבחינות הבגרות או לבחינות לשכת עורכי הדין, הבחינה הפסיכומטרית לא פורסמה גם לאחר מועד עריכתה - וכך לא התאפשר לתלמידים לאמוד את הצלחתם ואת קשייהם בחלקיה השונים.
כיום מתפרסם נוסח של הבחינה עם מסירת הציונים, כ-3 שבועות לאחר עריכת הבחינה. "עדיין לא מדובר במצב אופטימלי, כיוון שהנבחנים לא מקבלים את טופס הבחינה הספציפי שלהם וכך אינם יכולים ללמוד מטעויותיהם - אך זה טוב יותר מכלום", אומר ערן שטיין, מנכ"ל מכון ,Smart! שיזם את החוק. לדבריו, "אין שום סיבה שתלמיד לא יקבל העתק של הבחינה שאותה עשה, כדי שיוכל לבדוק את עצמו ובמידת הצורך אף לערער על תוצאות הבחינה".
לא רק המכון לבחינות מחויב בשקיפות רבה יותר, אלא גם המכונים עצמם נדרשים כעת לפרסם את התקנונים שלהם לעיונם של הלקוחות הפוטנציאליים, וכמו כן אינם יכולים עוד לגבות באופן חד-צדדי את עלות הקורס המלאה בגין ביטול השתתפות בקורס. כך, על פי החוק, במקרה שתלמיד ביטל את הקורס 30 יום לפני שהחל - הוא לא יחויב בתשלום.
מכאן והלאה זה כבר מסובך יותר: בתקופה שבין 30 יום לפני התחלת הקורס ועד לפתיחתו לא חויב התלמיד ביותר מ-10% ממחירו הכולל. אם הקורס כבר החל, ישלם התלמיד לא יותר מ-,40% במידה שעברו פחות משליש מהשיעורים בקורס. תלמידים הנשארים בקורס לתקופה ארוכה יותר צפויים לשלם את הסכום המלא עבור הקורס כולו, או לפי התקנון ולפי קביעת המכון.
נוהג נוסף שרווח במכונים היה הבדלה מלאכותית בין "מחיר המחירון" למחיר בפועל ששילמו הנרשמים. הצד הפחות נעים שלו היה כאשר הנרשמים ששמחו לגלות כי הם מקבלים הוזלה ביחס למחיר האמיתי - נאלצו לשלם קנס עם ביטול הקורס, שחושב לפי מחיר המחירון שהיה פעמים רבות גבוה בעשרות אחוזים.
כעת, עם כניסת החוק החדש, הקנס שהתלמיד משלם עם ביטול הקורס מחושב מתוך הסכום שהוא שילם בפועל, ולא מתוך "מחיר המחירון" התיאורטי הגבוה יותר.
על התלמיד הפוטנציאלי לבדוק לא רק את העמידה של מכון הפסיכומטרי בדרישות החוק, אלא משתנים נוספים שעשויים להיות בעלי השפעה מכרעת על סכום הכסף שיוציא ועל איכות המוצר שהוא צפוי לקבל. מכונים רבים הבטוחים באיכות המוצר שהם מספקים מאפשרים ללקוחותיהם לעבור קורס נוסף בהוזלה או בחינם, אם לא זכו לציון שבו היו מעוניינים.
קורס חוזר עשוי להיות בחינם, אך מחירו עשוי גם להגיע ליותר מ-4,000 שקל. חלק גדול מהמכונים מתנים את הוזלת הקורס בהשתתפות סדירה בקורס הראשון ואף בהכנת שיעורי הבית הניתנים בו.

"קורסי ההמשך מהווים עלות גבוהה הן למכון הפסיכומטרי והן לתלמידים, שנאלצים פעמים רבות להשקיע אלפי שקלים נוספים מכיסם ולעמוד במטלות רבות נוספות, שמשמעותן השקעת זמן ניכרת", אומר שטיין, "הסיבה לכך היא ש-40% מהתלמידים המשתתפים בבחינת הפסיכומטרי נאלצים לגשת ליותר מבחינה אחת כדי לקבל את הציון הנדרש לצורך מסלול הלימודים שבו הם חפצים".
נוסף לשיעורים בכיתה, מקבלים התלמידים במחיר הקורס גם חומרי לימוד - ספרים וגישה לאתר האינטרנט של המכון, הכולל תרגילים ולומדות. עם ביטול הקורס מחייבים חלק מהמכונים בגין השימוש באתר, גם במקרה שהתלמיד כלל לא השתמש בסיסמה שניתנה לו ולא נכנס לאתר. בדומה, ישנם מכונים שמחייבים במאות שקלים את התלמידים שלא החזירו את ספרי הלימוד במקרה של ביטול.
לדברי שטיין, כ-10% מהתלמידים מבקשים לדחות את הקורס לאחר שהחל. בעוד חלק מהמכונים רואים בבקשה זו בקשה לביטול קורס וגובים בגינה את התשלום המגיע להם לפי החוק, ישנם מכונים המאפשרים את דחיית הקורס בצירוף תשלום סמלי, שגובהו נקבע לפי מספר השיעורים שנלמדו בקורס.
"החוק עשה מהפכה, אולם עדיין יש דברים שצריך לשפר, כגון נושא הדחייה של הקורסים או העברה של קורסים בין תלמידים, שאינם מכוסים כרגע על ידי החוק", אומר שטיין. הוא מציע כי מכונים יאמצו את המודל הנהוג באוניברסיטאות, שבו ועדת מלגות קובעת תנאי תשלום מיוחדים לאוכלוסייה מעוטת יכולת.
"הבחינה הפסיכומטרית נועדה לסייע לצעירים משכבות חלשות להדביק את היתרון של אלה שלמדו בבתי ספר טובים יותר. עם זאת, העלות הגבוהה של הקורסים יוצרת למעשה חסם בפני חלק גדול מהתלמידים המגיעים מהשכבות החל־ שות, והמכונים ואולי גם המחוקק צריכים להקדיש לכך תשומת לב".