לצאת מהאקזיט: יו"ר איגוד תעשיות ההיי-טק מחפש דרך להשתנות
אפילו אהרון מנקובסקי, ותיק קרנות הון הסיכון, מודה שימי הזוהר של התעשייה כבר מזמן מאחוריה: "יצאנו מאיזון, אנחנו לא מצליחים להפיק את הרווח שהמשקיעים מצפים לו. צריך להפסיק לחשוב על אקזיטים ולהתחיל להקים תעשייה"
וקס מגיב ביובש: "אמרנו שנשמח לשתף פעולה, ואם הוא רוצה הוא מוזמן להעמיד את עצמו לבחירה לנשיאות האיגוד שלנו. אבל הוא לא רוצה להצטרף - הוא רוצה איגוד משלו". "הם חוששים שאני רוצה לקחת את המקום שלהם, אבל זה ממש לא נכון", אומר מנקובסקי בזהירות, "אני רוצה לשתף פעולה עם תעשיות האלקטרוניקה, ואני מדבר עם וקס ועם יו"ר האיגוד, יהודה זיסאפל. יש בינינו הרבה מהמשותף".
מנקובסקי הוא מוותיקי תעשיית ההיי-טק בישראל. כיום הוא שותף בקרן הון הסיכון הגדולה במדינה, פיטנגו, המנהלת תיקי השקעות בשווי 1.3 מיליארד דולר.
אין כמעט יזם היי-טק שיסרב לפגישה אישית עם מנקובסקי או עם שותפיו, רמי קאליש וחמי פרס - אבל בכירים בהיי-טק מצביעים על תעשיית קרנות הון הסיכון, המיוצגת על ידי מנקובסקי, כעל הגורם העיקרי לאחת הבעיות שאליהן נקלעה התעשייה הישראלית בעשור האחרון: "תרבות האקזיטים" הגורמת ליזמים למכור את החברות שהקימו במהירות האפשרית, במקום לפתח אותן ולהפוך אותן לחברות ענק המובילות את תעשיית הטכנולוגיה הישראלית, כמו צ'ק פוינט, נייס, אמדוקס וקומברס.
"תסתכל על החברות הגדולות שצמחו ולא נמכרו בטרם עת, ותראה מה המשותף להן: כולן מימנו את עצמן ללא קרנות הון סיכון, הפועלות לטווח הקצר וחייבות להציג למשקיעיהן רווחים מהירים", אומר וקס.
נראה שהוויכוח בין וקס למנקובסקי אינו עקרוני: גם מנקובסקי הבין כבר מזמן שהסוס של האקזיטים המהירים של סטארט-אפים מבושלים למחצה הגיע לסוף המסלול: הוא רואה את זרימת הכסף המידלדלת, את הלקוחות שהפכו זהירים וחשדנים ואת הצדעיים המאפירים של יזמי ההיי-טק, שנאלצים לדחות שוב ושוב את האקזיט החלומי. מנקובסקי וחבריו יודעים שהחוקים השתנו: "אנחנו צריכים להפסיק לחשוב על אקזיטים ולהתחיל להקים תעשייה", הוא אומר.
היריבות בין איגוד התעשיות, המייצג את החברות הגדולות, לבין אנשי הקרנות וחברות הסטארט-אפ הקטנות היא ארוכת שנים וקשורה במאבק כלכלי קשוח על תקציבים והטבות. זירת המאבק העיקרית היא התמיכה הממשלתית - מיליארדי שקלים לשנה שמחלקת המדינה לתעשייה באמצעות תקציבי המדען הראשי במשרד התמ"ת.
חברות ההיי-טק הוותיקות הקימו מחלקות מיוחדות העוסקות במשא ומתן המסובך להשגת התקציבים למחקר ולפיתוח שלהן. חברות ההיי-טק הקטנות זקוקות לתקציבים לא פחות מהחברות הוותיקות - אך הן לא מיומנות כמוהן בהשגת התקציבים ובהשפעה על מקבלי ההחלטות.
לא במקרה עמדה בראש ארגון קרנות הון הסיכון, המייצג במידה רבה את האינטרסים של חברות ההיי-טק
מנקובסקי שירת בצבא כטייס, ולאחר השחרור למד מחשבים וסטטיסטיקה באוניברסיטת תל אביב והתקבל לעבודה בחברת המחשבים IBM כאיש שיווק. ב-1985 עבר לאורבוט, סטארט-אפ ישראלי שפיתח תהליך חדשני לבדיקת תקינותם של מעגלים מודפסים.
לאחר שנתיים היה בין מקימי קרן הון הסיכון אקליפטוס, שהתמזגה ב-2000 עם פיטנגו ובה הוא שותף היום. הוא נשוי ואב ל-3 ומתגורר ברשפון. בשעות הפנאי הוא משחק גולף או רוכב על אופניים.
לתפקידו באיגוד תעשיית ההיי-טק הוא נכנס בעיצומו של אחד המשברים הגדולים בתעשייה.
"אל תתרשם משרשרת האקזיטים שמתפרסמת לאחרונה בעיתונות", הוא אומר (שניים מהם שייכים לחברות שבהן השקיעה גם פיטנגו, ה.ח). "זו הבשלה של עיסקאות שנרקמו לפני זמן רב, וההתאוששות המסוימת בעסקים גרמה להשלמתן. התעשייה שלנו עדיין שרויה במשבר".
בשבועות האחרונות מנקובסקי מנהל קמפיין הסברה המזכיר כמעט מערכת בחירות פוליטית, בניסיון לרתום לעגלתו כמעט כל ארגון ומוסד העשויים לתרום לתעשיית ההיי-טק.
הממשלה היא אחד היעדים המרכזיים, אבל לא רק היא: גם האוניברסיטאות, שלדעתו אינן עושות די לטיפוח התעשיות עתירות הידע ("אוניברסיטת סטנפורד השקיעה בגוגל ובחברת המחשבים סאן. איפה הסטנפורד שלנו?"); קרנות הפנסיה שנכוו והתרחקו מהשקעות בהון סיכון; ואפילו מערכת הביטחון: "הקשר של תעשיית ההיי-טק הישראלית עם הפנטגון האמריקאי הרבה יותר טוב מהקשר שלנו עם מפא"ת, מחלקת הפיתוח במשרד הביטחון", הוא קובל.
אתה מצפה שקרנות הפנסיה, שספגו מכה קשה בהשקעות "רגילות", יפנו כספי חוסכים לקרנות הון סיכון? "קרנות הפנסיה השקיעו בהון סיכון לפני שהתפוצצה הבועה. הן חטפו מכה ומאז לא חזרו, אבל חלק מהן משקיעות כיום בקרנות הון סיכון אמריקאיות. בארצות הברית אין למשקיעים מוסדיים גישה לקרנות הטובות באמת והם מסתפקים בקרנות מליגה ב' ו-ג', בזמן שכאן בישראל הן יכולות להשקיע בקרנות האיכותיות ביותר, אבל אינן עושות זאת".
הממשלה הודיעה בעיצומו של המשבר על הגדלת ההשקעות בהיי-טק. יצא מזה משהו?
"לפני שבועיים הייתי בדיון בכנסת על הקמת קרנות להשקעה בביוטק. הממשלה מבקשת להקצות 28 מיליון דולר, שימונפו פי שניים על ידי יזמים פרטיים. במונחים של השקעה בביוטק, מדובר בסכומים מגוחכים. הצעתי שישנו את ייעוד הכספים למימון אשראי ספקים, שיאפשר לתעשייה להתחרות בתנאי האשראי שמציעות חברות מסין".
בתעשייה טוענים שחלף תור הזהב של קרנות הון הסיכון. תרבות האקזיטים שהבאתם עומדת להיעלם.
"בוא נשים את הדברים בסדר הנכון: אקזיטים היו לפני 30 שנה, הם קיימים היום וימשיכו להיות גם בעתיד. יזמים עם רעיון זקוקים לכסף לתהליך הפיתוח ומחפשים מימון. זה לא ייעלם מהר כל כך, כי כך בנוי העולם העסקי. אבל העולם שלנו בכל זאת השתנה.
"לפני שנתיים ביקר כאן מנהל הטכנולוגיות של חברת IBM, איש בשנות ה-60 לחייו. שאלתי אותו איך הוא שרד בכל השינויים העצומים שעברה החברה במהלך השנים: הוא ראה את מחשבי הענק עם קירור המים, את המצאת המחשב האישי ואת כל השינויים המבניים והאסטרטגיים שעברה החברה. הוא ענה שסוד ההישרדות טמון ביכולת להביט סביב, לראות את השינויים ולהבין שצריך להשתנות איתם. חברות ומנהלים שלא יבינו זאת, ייעלמו. זו הנקודה שבה נמצאת עכשיו התעשייה שלנו: אנחנו חייבים להשתנות".
מספר קרנות הון הסיכון הפועלות בישראל נמצא בירידה תלולה. מי שפרחו בשנים האחרונות היו קרנות פרייבט אקוויטי, כמו מרקסטון ופימי, שהשקעותיהן מגוונות ולא ממוקדות בהיי-טק.
"היה שבר גדול בתעשייה, אבל כבר רואים תיקון. בשנת 2000, ערב התפוצצות הבועה, היו רשומות באיגוד קרנות הון הסיכון 85 קרנות. היום יש רק קצת יותר מ-20, ומתוכן כ-15 חברות ממשיכות לגייס הון ולהשקיע בחברות חדשות. ייתכן שהמספר הזה עוד יירד קצת, אבל אסור שהתופעה תימשך. אנחנו זקוקים להרבה קרנות על מנת שאפשר יהיה לפזר סיכונים".
"בארצות הברית התהליך נמשך, ויש המעריכים שמספר הקרנות יירד ב-50%-60%. קרנות הפרייבט אקוויטי הפכו בשנים האחרונות לפופולריות בגלל המינוף הגבוה שבו הן עובדות. בעבר אלה היו קרנות סולידיות יחסית, שהניבו למשקיעים תשואה של קצת יותר מ-10% בשנה. בזכות האשראי העצום שנוצר בשוק הן החלו לפעול במינופים גבוהים מאוד. הן אמנם השיגו תשואות גבוהות של עשרות אחוזים - אבל שילמו על כך בסיכונים גבוהים. זה לא יימשך לאורך זמן".
אתם שומרים בסוד את התשואות של הקרנות, אבל אחת הבעיות היא שהתשואות שוב אינן מצדיקות את הסיכון, המשקיעים מצביעים ברגליים ואינם ששים לממש התחייבויות.
"לא מקובל בתעשייה לפרסם תשואות, ואני לא מתכוון לעשות זאת עכשיו. למיטב ידיעתי, התשואות של קרנות הון הסיכון בישראל אינן רעות בהשוואה לארצות הברית. אנחנו בפיטנגו מרוצים מאוד, ואני חושב שכך גם המשקיעים שלנו. אפילו בקרן החמישית, שהוקמה ערב המשבר, התשואה בסדר. לא מדהימה אבל בסדר".
נא להמתין לטעינת התגובות
