כלכלת ישראל עדיין בסכנה - יש לפעול לצמצום הגירעון והחוב הממשלתי
כפי שנחשף במעריב עסקים: דוח קרן המטבע הבינלאומית תומך בהעלאות הריבית של פישר וממליץ להימנע מהפחתת מסים ולהפסיק בהדרגה את ההתערבות בשוק המט"ח
- קרן המטבע תמליץ לעצור את הרפורמה במסים
ואלה עיקרי הדוח: ישראל עברה את המיתון הגדול בצורה טובה ובנק ישראל היה הראשון שהעלה ריבית לאחר יותר משנה (בספטמבר). ההרחבה המוניטרית והתקציב הדו-שנתי בוצעו במועד ובעצמה הנכונים. אולם היצוא, היבוא וההשקעות רחוקים מהתאוששות מלאה והחששות בנוגע לחוזקו של השקל לא נגוזו לחלוטין.
חברי המשלחת מבקרים את הגדלת הגירעון וקוראים לבנק ישראל לצאת בהדרגה משוק המט"ח ולחזור למשטר שער חליפין נייד לגמר. "גם תכנית רכישות המט"ח של בנק ישראל הוחלפה באופן זמני במשטר של התערבות לפי שיקול דעת. מהלך זה ישנה את סיווג קרן המטבע למשטר שער החליפין מניייד לחלוטין לנייד".
"למרות שישראל היא בין המובילות ביציאה הגלובלית מהמיתון היא עדיים לא יצאה מכלל סכנה. החוב הציבורי של ישראל צפוי לעלות מעל 80% תוצר עד סוף 2010. יש אי-וודאות גדולה וטווח הצמיחה בישראל הוא בין 0% ל-4%. בהמשך, האטה במדינות הגדולות תפחית שיעור הצמיחה ל-3.5-3% בלבד".
"אנו ממליצים לחזק מסגרות המדיניות לחיזוק אמינות המדיניות ולהשיג שני יעדים - גמישות מוגברת להגיב לזעזועים בטווח הקצר ולתמוך בצמיחה ארוכת טווח", נכתב בדוח.
"המייצבים האוטומטיים גבו מחיר כבד. ההתקדמות שנרשמה עד אז במסלול להפחתת הגירעון במסגרת הכללים הפיסקליים שנקבעה בעבר נזנחה כדי לאפשר עליית הגרעון לכ-5% תוצר".
כלכלני קרן המטבע תומכים בהעלאת הריבית של פישר: "בנוגע למשטר שער החליפין - המעבר מהתערבות מתוכננת וקבועה להתערבות לפי שיקול דעת היא שלב מעבר לקראת שער נייד לחלוטין. קידום חוק בנק ישראל והעלאות הריבית הם צעדים מדודים ומאוזנים לצורך הידוק המדיניות המוניטרית ככל שההתאוששות תתמיד".
לשיטתם, ההחלטה לעבור מהתערבות קבועה להתערבות לפי שיקול דעת היתה צעד נכון לקראת היציאה מההתערבות בשוק המט"ח.
עוד נתכתב בדוח כי יש להימנע מההסכמים להעלאות שכר ממשיות למרות השיפור בביצועי המשק. ריסון העלאות השכר לעובדי המגזר הציבורי - ירסן השכר במגזר הפרטי ויבטיח אינפלציה נמוכה וצמיחה ממשית.
"יש להכפיל המאמצים לצמצום החוב הציבורי הפוגע מאד במשק. בעיה זו תחריף עקב הגידול בגירעונות ציבוריים בעולם, והיא רחוקה מפיתרון", נטען בדוח. בתקופות של מתח בשווקים גדלות מאוד עלויות המימון של הממשלה ומקשות על ניהול המדיניות. החוב הציבורי חייב לקטון בצורה נחרצת עקב חשיפת ישראל לזעזועים גלובליים.
עוד נטען כי יש להפנות את עודפי ההכנסות ממסים (עקב צמיחה מהירה) לצמצום הגירעון והחוב הציבורי, וכן להימנע מהפחתות מסים שפוגעות בצמצום הגרעון והחוב הציבורי. הקטנת המס צריכות לבוא לאחר הקטנות חוב בהתאם ליעד שייקבע.
הפחתות מסים ימנעו צמצום החוב ויפגעו בצמיחה על ידי ייקור פרמיית הסיכון ועלות המימון לחברות העסקיות. התחייבויות קודמות לקיצוצי מס עלולות להחמיר את הפגיעות של ישראל שלא לצורך.
בקרן מזהירים כי קיימים סיכונים של פגיעה בבהירות יעדי בנק ישראל: כדי לחזור למשטר שער חליפין נייד לחלוטין, טוענים בקרן, יש לסיים ההתערבות בשוק המט"ח כשהריבית תהיה ברמה גבוהה שיכולה להתקיים לאורך זמן.
הייסוף הריאלי בשקל ימשיך להיות מקור דאגה, ולכן יש לשקול העלאת דרישות הנזילות וכלים להגנת הצרכן ויש להימנע להגבלות ומסים על תנועות הון.
המגזר הפיננסי צלח את המשבר בצורה טובה יחסית, אך מומלץ לנקוט צעדים שונים לחיזוק מסגרת הפיקוח הבנקאית הזהירה. "על רקע אי-הוודאות הגלובלית ראוי לחזק פעולות באופן ממשי לחיזוק הפיקוח במגזר הפיננסי. יש לטפל בסיכונים הפיננסיים ולעבוד ביחד עם הרגולטורים לכיסוי כל הסיכונים והזירות".
על פי הדוח יש לדון בהנהגת תכנית מפורשת לביטוח פקדונות כדי לספק אפשרויות נוספות לטיפול בבנקים ללא סיכון ממשי ואחריות הבנקים לתשלום במקרה של צורך בהצלת הבנקים.
הקשיים במוסדות לא-בנקאיים מחייבים לחזק הפיקוח עליהם: "צניחת השווקים במשבר הפיננסי , סגירת שוק האג"ח הקונצרניות והירידה בכושר הפירעון של חברות ביטוח מלמדים על חולשות בסיסיות בחברות ושווקים אלה. יש לחזק מאד את כחם ואת האוטונומיה של גופי הפיקוח על מוסדות חוץ- בנקאיים.רשות לני"ע ואגף שוק ההון זקוקים לעצמאות ושקיפות שלהם ויש לבחון הידוק הפיקוח על גופים חוץ-בנקאיים אלה".
נא להמתין לטעינת התגובות
