החשב הכללי באוצר בראיון בלעדי: "אני מודאג מהבורסה"
שוקי אורן סוגר שנתיים עמוסות אירועים בתפקיד החשכ"ל. אחרי המשבר הגדול ולמרות ההתאוששות המרשימה - אורן עדיין מוטרד. "סיכוני האשראי באירופה עלולים לגרום להפתעות רעות מאוד". "העליות בבורסות יוצרות אופוריה מזויפת - לא בטוח שיש לה סימוכין בכלכלה". בקיצור, חושש החשכ"ל, "המשבר אינו מאחורינו"
ובכל זאת, החשב הכללי מוטרד. מוטרד מאוד. הוא מודאג מכך שיותר ויותר מדינות נקלעות לקשיים - ולא מדובר בדובאי דווקא, אלא במדינות כמו יוון (שדירוג האשראי שלה ירד השבוע) וספרד. הוא מודאג מהשאננות של אנשי עסקים וגורמים במגזר הציבורי, שדווקא בעיתוי הנוכחי מציגים דרישות שכר. למעשה, אורן סבור כי המשבר במשק אינו מאחורינו וכי ישראל חייבת להיערך לכל תרחיש אפשרי.
כשמזכירים לאורן כי הבורסה לניירות ערך משדרת אופטימיות וכי עליות השערים ב-2009 שוברות את כל השיאים, פניו לובשים ארשת של דאגה: "האופוריה המזויפת נגרמת כעת בעיקר בגלל שוק ההון", הוא אומר, "ה'ראלי' של הבורסה ב-2009 גורם למצב רוח טוב - אבל לא בטוח שיש לכך סימוכין בכלכלה עצמה. העליות בבורסות בעולם כולו נובעות ממדיניות מוניטארית אגרסיבית".
אורן מוסיף כי "כשעלות הכסף היא אפס, מטבע הדברים מחפשים מקומות אחרים להשקיע בהם - והבורסה היא אחת מהם. כספים רבים הוזרמו לשם, וזה יצר אווירה טובה. עליות השערים בבורסה בשנה האחרונה מפתיעות אותי יותר מאשר המשבר הכלכלי".
מה התחזית הכלכלית שלך ל-?2010
אנחנו מושפעים מאוד מפסיכולוגיה. בסוף 2008 דיברו על תחזיות שחורות ל-:2009 הערכנו 6% גירעון וצמיחה שלילית של .1.5% בפועל המצב היה קצת יותר טוב, וזה יצר סוג מסוים של אופטימיות. אנחנו נסיים את השנה בגירעון של כ-5% מהתוצר ובאפס אחוזי צמיחה. אבל אסור להתבלבל: הנתונים אינם טובים ואפשר לומר שהם רעים: גירעון של 5% לשנה הוא כמו 5 שנות גירעון בשנים 'נורמליות'".
"לגבי ,2010 יש קונצנזוס שהצמיחה תעמוד על 2%-3%, אבל אני מודאג מאוד מאי-היציבות בעולם. סיכוני האשראי בחלק ממדיניות אירופה עלולים לגרום ב-2010 להפתעות רעות מאוד. התקציב הסגור לשנתיים עוזר לנו מאוד, אבל אסור לנוח".
מה החשש הגדול ביותר שלך כיום?
"החשש העיקרי שלי נוגע לדרישות השכר הנובעות מהאווירה האופטימית שנוצרה. מבחינתי, האוצר חייב להיות נחרץ מאוד בנושא זה: לא ייתכן שארגוני העובדים יתריעו מצד אחד על משבר ופיטורים ומצד שני יציגו דרישות שכר. בעיסקת החבילה האחרונה שכר עובדי המדינה לא הופחת ותוספת השכר של 5% לא הוקפאה. ב-5 השנים האחרונות עלה השכר במגזר הציבורי יותר מהשכר במגזר הפרטי. לא ניתן למסגרות השכר להיפרץ".
אורן בן ה-50 נשלף בדיוק לפני שנתיים מתפקיד מנכ"ל בנק לאומי שוויץ לטובת התפקיד המאתגר של החשב הכללי באוצר. בעבר הוא שימש בתפקיד בכיר בבנק כללי (כיום יו-בנק), לשם הגיע מתפקיד סגן החשב הכללי (בתקופה שבה היה החשכ"ל אלי יונס, שכיום מכהן כמנכ"ל בנק מזרחי-טפחות).
אורן הוא אחד מתוצרי המהפך בצמרת הניהולית
המגזרים העסקי והפיננסי אינם זרים לאורן, שהמשבר הכלכלי האחרון תפס אותו מוכן לחלוטין. זו הסיבה לכך שבמשבר תפרון שפרץ השבוע הוא דחה על הסף כל סיוע ישיר של המדינה למפעל. "אחד ההישגים הגדולים במשק הוא שהאוצר לא פועל באמצעות כלי התערבות ישירים, אלא בעקיפין: אנחנו מסייעים באמצעות קרנות אשראי לעסקים קטנים ובינוניים, קרנות מנוף, מתן ערבויות לבנקים, ערבויות ביטוח ויצוא ועוד", הוא אומר.
לדבריו, "המדינה אינה מעורבת בהסדרי החוב, וטוב שכך. בתחום זה יש לנו ניסיון רע מההתערבות שלנו במשבר ב-,2000 שגרמה לבזבוז מיותר של כספי ציבור. המדינה לא צריכה להתערב בתפרון, שהיא חברה ציבורית עם בעלי מניות חזקים, שמוכנים להכניס את היד לכיס ולטעמי גם צריכים לנהוג כך".
לדברי החשכ"ל, "התערבות ישירה של המדינה תיצור רעש וחוסר יעילות. הסדרי חוב, כמו אלה שנעשו באפריקה ישראל ובצים, צריכים להיעשות ללא התערבותנו. לפני שנה, בשיא המשבר, הפעילו עלינו
לחצים לתת ערבויות לחברות שהנפיקו. הקו הנכון שהאוצר נקט היה התערבות עקיפה באמצעות שינוי מבנה הסיכונים. אני גאה מאוד במה שעשינו בתקופת המשבר - וגם במה שלא עשינו. הופעלה עלינו רמת לחצים גבוהה מאוד וכל הזמן הביאו בפנינו תקדימים מהעולם. היום בעולם משלמים על כך ביוקר".
אורן מתייחס להורדת דירוג האשראי של יוון: "אני חושש מאוד ממה שקורה בעולם וממצבן של מדינות כמו יוון. אני מניח שזה אינו הסיכון היחיד. היות שהגירעון בחלק ממדינות אירופה זינק ליותר מ-105% מהתל"ג, יציבותן נתונה בסכנה וקשה להן מאוד לצאת מהמשבר. מבחינה זו, ישראל הצליחה בכך שלא התפתתה להיכנס לבור עמוק".
אבל הצעתם, למשל, לבנקים ערבויות של 6 מיליארד שקל ובהמשך הכפלתם אותן ל-12 מיליארד שקל. אולי זה מעט מדי ומאוחר מדי? הרי אף בנק לא ניצל זאת.
"אנחנו שמחים על כך שאף בנק לא ניצל את הערבויות. זו דוגמה קלאסית לכך שהממשלה מתערבת בתנאי אי-ודאות. הצענו תחילה ערבויות של 6 מיליארד שקל, והבנקים אמרו שזה לא מספיק ושצריך לשנות את המבנה - אז הגדלנו ל-12 מיליארד שקל".
"אני יכול לומר לך באחריות שמהלך זה יצר ודאות גדולה בשוק ההון, ועצם הוודאות הזו איפשרה לבנקים לגייס בכוחות עצמם את הכספים בשוק ההון. בדרך זאת הם השיגו את התוצאה הטובה ביותר, ואני שמח על כך".
"מה שקרה הוא שהחתמים ובתי ההשקעות הבינו שלבנקים יש ערבויות. לכן הם היו מוכנים להנפיק את שטרי ההון שלהם גם ללא ערבויות ובריבית גבוהה יותר. זה היה טוב לכל הצדדים - וגם לנו. כל הבנקים הצליחו לעמוד ביעדי הלימות ההון שהוכתבו. תוקף הערבויות יפוג בסוף החודש כי אין בהן עוד צורך, ואני שמח על כך".
אורן סבור כי בכל הנוגע למצוקת האשראי, לא התקבלו נתונים אמיתיים. "יש נתונים לגבי היקף האשראי או נתונים של בנק ישראל, אבל מהם לא בהכרח ניתן ללמוד מהם על מצוקת האשראי", הוא טוען.
למרות שהבנקים גייסו הון ושיפרו את נזילותם, עדיין שומעים על מצוקת האשראי - ולא רק בתחום הנדל"ן או ממפעלים במצוקה, כפי שטוען נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש. "גם אני שומע טענות על מצוקת אשראי ועל כך שהבנקים הקשיחו את הקריטריונים למתן אשראי, וזה נובע לדעתי מהגידול בסיכון במשק. אני מסתובב פה ושם ושומע על מצוקה בתחום האשראי, אבל מדובר בממדים שונים לחלוטין מתופעות דומות בחו"ל. הבנקים בחו"ל ממש 'חתכו' קווי אשראי".
"אין בכוונתי לבקש מהבנקים לשנות פרמטרים של סיכון כדי להגדיל את האשראי. אכן, אני שומע כל הזמן את ברוש, שדורש להגדיל את מעורבות הממשלה בתחום האשראי - ועל כך בהחלט יש מחלוקת. נשיא התעשיינים חושב שהממשלה צריכה להחליף את הבנקים ולתת למפעלים 100% מהערבויות. זה לא יקרה, כי זה לא טוב למשק. ברוש קורא בפועל לקבלת החלטות לא עסקיות, וזה יקרה אם ניתן ערבות של .100% מהלך כזה יביא לתופעות אבסורדיות של החלפת חוב ישן בחדש - ולא ניתן יד לכך".
אינך חושש מגל הפיטורים שעלול להתרחש עקב סגירת מפעלים?
"לצערי, לא תמיד לכל המפעלים יש זכות קיום. נניח, אם מפעל כמו תפרון מוכר פחות או שמפעל אחר הפסיק למכור, אז חלק מהעובדים לא יפוטרו? אם נאמץ את התוכנית של ברוש, המשמעות היא שנשפוך כסף ללא קשר למצבה העסקי של הפירמה".
כיצד המשבר משפיע על שיקולי גיוס ההון של האוצר, ומה מעמדה של ישראל בשוק הכספים המקומי והבינלאומי? "בתחילת השנה ידענו שגיוסי ההון ב-2009 יהיו משמעותיים ויסתכמו ב-100 מיליארד שקל ברוטו, ללא מיחזורים, או ב-40 מיליארד שקל נטו. בתחילת השנה היו חששות שהגירעון יהיה גבוה ונתקשה בגיוס ההון. על רקע זה יצאנו במחצית הראשונה של השנה בגיוסים אגרסיביים, ובכלל זה גיוס עתק של 1.5 מיליארד דולר בחו"ל".
"התחזיות הפסימיות התבדו ואפילו נוצרו עודפים מסוימים. את השנה אנו מסיימים עם עודף גיוס של 30 מיליארד שקל, שמבטיח את תחילת .2010 אם לא יהיו שינויים משמעותיים בשווקים, אני מניח שנבצע גיוס הון נוסף בחו"ל במחצית הראשונה של 2010".
האם באוצר חוששים להכביד על השוק המקומי? אורן סבור שלא. לדבריו, "הגיוס בחו"ל תלוי במצב השווקים ובריביות. יש לנו יכולת לגייס הון בבורסה המקומית, שהעלויות בה נמוכות ביחס לתחילת השנה - אך הגיוס בחו"ל חשוב מבחינת הנוכחות בשווקים אלה ומבחינת היכולת לקבל 'בנצ'מארק' (מדד התייחסות, י.ש) עבור חברות ישראליות אחרות המגייסות בחו"ל. זו הסיע בה לכך שהגיוס הבא יהיה ביורו - בגלל ריבוי החברות הישראליות הפועלות באירופה.
"ישראל נתפסת כיום בשוקי העולם כמדינה מפותחת יותר, אפילו בהשוואה למדינות בעלות דירוג אשראי זהה לשלנו. אני מניח שעל רקע זה, גם אם יפרצו משברים פיננסיים במדינות אחרות - השפעתם על המשק הישראלי תהיה מוגבלת".
נא להמתין לטעינת התגובות
