שוק המט"ח בישראל הופך מסוכן יותר: תנודתיות שער החליפין זינקה ב-60%
מנתוני בנק ישראל עולה כי במקביל לתנודתיות שער החליפין שזינקה בכ-60%, גם משקל הבנקים והמשקיעים הזרים עלה בנובמבר ל-58% מנפח המסחר
סטיית התקן של השינוי בשער החליפין עלתה מ-6% באוקטובר ל-9.5% בנובמבר. גם סטיית התקן באופציות שקל-דולר "מעבר לדלפק" (המייצגות את התנדותיות הצפויה בשער החליפין) עמדה על 9.5% בנובמבר, בדומה לאוקטובר.
יצויין, כי למרות ההרעה בשוק המט"ח בישראל, הרי שבשוקי המט"ח במדינות המתפתחות התנודתיות גבוהה יותר. סטיות התקן באופציות מט"ח בשווקים המתעוררים עמדו בנובמבר על רמה ממוצעת של כ-14%.
הוכחה נוספת לעליית הסיכון בשוק המט"ח - משקלם של המשקיעים והבנקים הזרים בסך המסחר במט"ח עלה מ-57% באוקטובר ל-58% בנובמבר. ידוע כי פעילות הזרים ספקולטיבית ברובה ולכן - ככל שמשקל הזרים במסחר עולה - כך גדלים הסיכון
והתנודתיות של השוק כולו.
נפח המסחר של בנקים ומשקיעים זרים זינק ב-20% בנובמבר והגיע לכ-14 מיליארד דולר, זאת לעומת 11.5 מיליארד באוקטובר. רוב המסחר נעשה על ידי גורמים ספקולנטיים, היוצרים תנודות חדות בשערים - המדובר במוסדות פיננסים זרים, כולל בנקים ובתי השקעות שונים.
חלקם של הישראלים במסחר במט"ח נותר יציב בחודש נובמבר - 20 מיליארד דולר. אולם בנק ישראל לא רכש כלל מט"ח בנובמבר. באוקטובר רכש הבנק 1.27 מיליארד דולר ובספטמבר - 1.65 מיליארד דולר.
רכישות המט"ח של המוסדיים בישראל (כולל חברות ביטוח) צנחו בנובמבר ב-23% ל-1.2 מיליארד דולר בלבד. רכישות המט"ח של המגזר הפיננסי בישראל עלה בחודש שעבר ב-48% ל-4.6 מיליארד דולר.
רכישות של הבנקים הישראלים במסחר במט"ח נותרו יציבות - כ-4.8 מיליארד דולר. רכישות המט"ח על ידי המגזר הריאלי עלו בשיעור זעום ל-8.2 מיליארד דולר.
נא להמתין לטעינת התגובות
