הוצאות הביקורת של החברות יגדלו
ועדת הכספים אישרה את הצעת רשות ניירות ערך לחייב את החברות בהידוק הבקרה הפנימית. הרשות: הקלנו בדרישות - עלות הבקרה הנוספת היא עשירית מהמקובל בארה"ב
ברשות ניירות ערך, בראשות זהר גושן, מסבירים כי כשלי בקרה, ובפרט אלו הנוגעים לדיווח הכספי ולגילוי, עלולים לערער משמעותית את אמון הציבור בשוק ההון. הליך הבקרה הנוסף יאפשר להבטיח את תקינות הפעולה של החברות מהבחינה החשבונאית ואת דרך קבלת ההחלטות בה. ההליך יבוצע בידי מבקר חיצוני נוסף שיבקר את עבודת המבקר הפנימי ורואה החשבון של החברה.
על פי הצעת רשות ניירות ערך, דוח הדירקטוריון וההנהלה בנוגע לאפקטיביות הבקרה הפנימית יימסר אחת לשנה. אם יימצא כי הבקרה הפנימית אינה אפקטיבית, יהיה על הדירקטוריון לפרט את החולשות המהותיות שנמצאו ואת הפעולות שיינקטו לתיקונן. לפי ההצעה, יש לתקן את חולשות הבקרה תוך שני רבעונים או עד למועד הדוח השנתי, אחרת תתייחס הרשות לדוחות כאילו אינם ערוכים כדין.
מנכ"לי החברות וסמנכ"לי הכספים יידרשו למסור הצהרות אישיות נפרדות, כי לפי ידיעתם הדוחות אינם כוללים מצג כלשהו שאינו נכון, ואין חסרות בהם עובדות מהותיות, אלא הם משקפים מהותית את המצב הכספי ואת תוצאות הפעילות ותזרימי המזומנים של החברה.
על פי הנחיית הרשות, בדוח השנתי תצרף כל חברה דוח של המבקר החיצוני. דוח זה יכלול את חוות דעתו בנוגע לאפקטיביות הבקרה ולחולשות משמעותיות שזיהה, לרבות כאלה שלא ניתן להן גילוי נאות בהערכת הדירקטוריון וההנהלה.
יישומן המלא של התקנות יתבצע בדוח השנתי ל-.2010 עוד קודם לכן יידרשו החברות לדווח על היערכותן ליישום התקנות בדוח הדירקטוריון
מנהלי חברות ציבוריות אמרו למעריב עסקים כי הבקרה הנוספת הנדרשת עלידי רשות ניירות ערך מחייבת הוצאה גבוהה נוספת שאינה מוצדקת או הכרחית.
ברשות ניירות ערך הדגישו בתגובה כי המודל הישראלי שונה מן המודל האמריקאי: הבקרה הנוספת תתמקד בתחום הפיננסי ולא תכלול בקרה על תחומי התפעול, כפי שמחייב החוק האמריקאי. הקלה זו אמורה להפחית משמעותית את העלויות.
לפי גורמים ברשות, בעוד שעלות הבקרה הנוספת לחברה בארה"ב עומדת על 1.5 מיליון דולר בשנה, העלות לחברה בינונית בישראל תסתכם ב-150-100 אלף דולר בלבד.