די לזמינות: אמרו לא לאייפון
יעברו חודש-חודשיים ואפילו שנה-שנתיים, ואביזר העזר החביב, שהפך בינתיים לפריט חובה, יהפוך לעריץ טכנולוגי שיכפה עלינו סטנדרטים חדשים וכואבים של זמינות. רותם סלע מסביר למה הוא לא יעמוד מחר בתור
- אי אפשר שלא להתאהב באייפון
העלייה בתפוצה של הסלולרי בעשור האחרון הפכה אותו מסמל סטטוס לכלי עבודה, ומכלי עבודה לאביזר נפוץ כמו תחתונים או חולצה. הסלולרי כיום הוא ערובה לכך שאני תמיד זמין, בכל שעה, להורים, לחברים ולכל מי שרק רוצה.
אני לא מתנגד לטלפון הסלולרי, אבל אני חייב להודות שלפעמים אני רוצה לכבות אותו לכמה שעות. כי למרות כל היתרונות שיש לזמינות מסביב לשעון, יש לעולם החדש שיצר הסלולרי גם חיסרון, והוא שהש טכנולוגיה הסלולרית יצרה עולם שבו זמינות היא לא זכות - היא חובה. ומי שאיננו מחזיק בבעלותו סלולרי נתפס כאדם שבוחר להתנתק ולא כאדם שלא בוחר להתחבר.
החברים
אך האייפון הוא לא רק טלפון סלולרי. האייפון מאפשר חיבור קל לאינטרנט ולמגוון רחב של יישומים האמורים "להקל עלינו את החיים". בהתחלה זה יהיה נחמד: האייפון יהיה סמל סטטוס ושיחת מסדרון. יעברו חודש-חודשיים ואולי אפילו שנה-שנתיים, ואביזר העזר החביב, שהפך בינתיים לפריט חובה, יהפוך לעריץ טכנולוגי שיכפה עלינו סטנדרטים חדשים וכואבים של זמינות.
כבר לא נוכל להתנתק מהדואר; לא נוכל להגיד שאיחרנו לפגישה כי אנחנו בדרך; לא נוכל להגיד "לא קראתי את המייל כי לא הייתי במשרד"; לא נוכל להתנתק עוד לעולם.
העתיד הזה קרוב, ואני לא מתכוון להילחם בו, בעיקר כי זה לא צפוי לעזור לי. כל מה שאני רוצה זה לדחות אותו בכמה חודשים של שקט. יחסי. עד הצלצול הבא.
להמשך הדיון בנושא האייפון הצטרפו לפורום
נא להמתין לטעינת התגובות
