מי זוכר את רשת הביטחון?
שנה בדיוק אחרי יוזמת תוכנית רשת הביטחון, מתברר כי היא היתה מיותרת לחלוטין, ולפי אנליסטים - אפילו מזיקה. הבורסות עלו בכ-80% מאז המשבר ולקחו עימן את החסכונות הפנסיוניים, שזינקו בכ-30%. האם כוחות השוק פשוט חזקים יותר מכל התערבות ממשלתית?
שווי כל החסכונות הפנסיוניים של הציבור (קופות גמל, קרנות פנסיה וביטוחי מנהלים) זינק בשנה שחלפה ב-27%, והגיע ל-720 מיליארד שקל כיום - לעומת 566 מיליארד שקל בתחילת דצמבר 2008. גם משקל המניות בתיק הנכסים של האפיקים הפנסיוניים עלה ל-8% כיום , לעומת 6.6% ביוני ו-4.9% בתחילת דצמבר.
בכירי האוצר ושר האוצר לשעבר, רוני בר-און, התנגדו מלכתחילה לרשת הביטחון היקרה, אולם לחצים פוליטיים מצד ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ותמיכתם של נגיד בנק ישראל סטנלי פישר ויו"ר ההסתדרות, עופר עיני, יצרו את התוכנית. עיקרה של רשת הביטחון היתה כי הסכומים שהיו בקופות הגמל יזכו להגנה של המדינה עד למועד היציאה לפנסיה של העובד.
רשת הביטחון נכנסה לתוקפה בסוף חודש נובמבר 2008, בשיא השפל בבורסה ובחיסכון הפנסיוני. היא איננה מפצה את החוסכים לפנסיה על הפסדי העבר, שהגיעו לכ-20% בשנת 2008. כמו כן, הפיצוי לחוסכים ברשת הביטחון אינו מיידי - אלא ישולם רק בעוד כמה שנים.
באוצר יש היום מי שמתבטא בחריפות: "רשת הביטחון, שהיתה כבר אז מיותרת, הפכה כיום לבדיחה. מבטיחים לציבור תשואה אפסית כשהשוק עלה ב-80% והעניק לחוסכים לפנסיה עשרות אחוזים בשנה? זה פתטי".
עם זאת, בכירים בשוק ההון חלוקים בדעתם באשר לחשיבות התוכנית. "החשיבות היא לא ברמת ההצהרה, אלא ברמה של עשייה", אומר אמיר איל, מנכ"ל בית ההשקעות אינפיניטי. "לפעמים דווקא הודעות הרגעה של האוצר יכולות לייצר רק יותר פאניקה-שכן הן מפנות את תשומת לבו של הציבור לכך שקיימת בעיה". לדבריו , התערבות ממשלתית אמורה להיות מופעלת רק במצבי קיצון: "וגם אז בצורה שלא תשנה את כללי המשחק של השוק החופשי יתר על המידה".
במבט לאחור טוען איל כי רשת הביטחון של האוצר, אשר היתה אמורה לספק הגנה נגד קריסת טייקונים, הייתה לא רק לא חכמה, אלא גם לא צודקת: "מדובר בצעד שהוא לא מוסרי, כיוון שהוא איננו שוויוני ומגן על כספיהם של חלק מהחוסכים עם כספיו של הציבור כולו. גם במקרה קיצוני, שבו טייקון היה פושט רגל, הרי שקרן הפנסיה או מכשיר החיסכון היו יכולים לקבל את מניות החברה ולא לאבד את כל כספם של החוסכים".
איל מוסיף כי הממשלה צריכה לדאוג לעיגון של מבנה שוק הון, שיבטיח שהשוק לא "ייכנס לפינות כאלו": " הערובה הטובה ביותר לשוק, שבו לא יתרחשו זעזועים שיאיימו עליו, היא הפרדת רשויות בין מנהלי ההשקעות הבלתי תלויים שאין להם מוצרים משל עצמם, מנהלי המוצרים הבלתי תלויים, ובנקים שאצלם מופקד הכסף".
יניב רז, מנהל ההשקעות הראשי של בית ההשקעות תמיר פישמן, דווקא תומך ברשת הביטחון, גם אם הוא מסויג לגבי האופן שבו התנהלה התוכנית. "הרעיון של רשת הביטחון היה רעיון טוב, שמוטב היה אם היה מגיע לשוק מוקדם יותר. בסופו של דבר היוותה רשת הביטחון צעד אחד מבין שורה של צעדים שבינ קשו להחזיר את היציבות לשוק האשראי החוץ-בנקאי".
רז מסביר כי האוצר פעל בסופו של דבר רק לאחר ששוק האג"ח הקונצרני התחיל בהתאוששות, "אלא שצעד זה, אם היה ננקט מוקדם יותר, היה יכול לסייע לשינוי
רז מוסיף כי לפאניקה נלווה בסופו של דבר תו יקר בדמות מעבר של חוסכים רבים מקופות כלליות לקופות שקליות קצרות: "צעד זה הוביל להפסדים משמעותיים של חלקים גדולים בציבור, שהפסיד הן במשבר והן בעליות שבאו אחריו. אני מאמין כי האוצר יכול היה למנוע אותו על-ידי הדברת הפניקה בשלב מוקדם יותר".
רז איננו פוסל התערבות נוספת של המדינה במצבים שהוא מגדיר ככשל שוק. "ככלל, התערבות של הממשלה בשוק איננה בריאה, אך בסיטואציות בהן חברות בעלות תזרים חזק ויציבות פיננסית נסחרות בתשואות דו-ספרתיות, על המדינה להתערב כדי להגן על הציבור מפני עצמו".
היום עולה כי התשואה הממוצעת של קופות הגמל בנובמבר, שתתפרסם בעוד כשבועיים, צפויה להסתכם בכ-2.2%, זאת לאור העליות בשוק המניות ובאיגרות החוב הקונצרניות והממשלתיות במהלך החודש. על-פי מודל ההערכה של מיטב, עולה כי התשואה של הקופות הגדולות צפויה לנוע בטווח שבין 1.8% ל-2.4%. תשואתן הכוללת של קופות הגמל צפויה לנוע בטווח רחב יותר, שבין 1.6% ל- 2.8%.
מכאן שמתחילת השנה רושמת תעשיית קופות הגמל 11 חודשים של תשואות חיוביות, כשבסיכום הכולל צפויות הקופות להשיג בנובמבר תשואה שנתית משוקללת של כ-30.2%.
בדומה לתקופות קודמות השנה, האפיק המנייתי היה הבולט בתרומתו לתשואות החיוביות של קופות הגמל בנובמבר, מה שכמובן הוביל את הקופות המתמחות בהשקעה במניות להשיג את התשואות הטובות בתעשייה - כ-3.5% בממוצע . תשואות נאות צפויות להיות גם לקופות המתמחות באג"ח קונצרני וממשלתי, אולם בשיעור נמוך יותר.
במיטב מציינים כי קיימת שונות גבוהה בין הקופות השונות מתחילת השנה, כאשר הקופות הגדולות ( "גדיש", " עצמה", " תמר", " קה"ל" ו"כנרת "), המהוות כ-33% מהתעשייה , צפויות להציג תשואות שנתיות של 29% - 33% ואילו הקופות הבינוניות והקטנות יראו תשואה של 34% - 40%. חלק מהקופות הכלליות הקטנות השיגו אף תשואות של 43% - 49%.
מבין הקופות המסלוליות שבלטו השנה אלו המתמחות במניות, עם תשואה משוקללת חריגה של- 72% וחלק מהן אף מגיעות לתשואות של יותר מ - 100% השנה .
התשואות בנובמבר היו על רקע עלייה של 5.9% במדד תל אביב 100 בבורסה. מדד היתר אמנם ירד בחודש החולף ב-2%, אולם לקופות הגמל קיימת חשיפה נמוכה יחסית למניות המדד. באפיקים הקונצרניים עלו מדדי התל בונד בשיעור של 1.2% - 1.6%. איגרות החוב הממשלתיות הצמודות עלו בכ- 1.6%, והלא צמודות (שחרים) עלו ב-0.6%.
נא להמתין לטעינת התגובות
