האמירויות מצילות את דובאי
הבנק המרכזי של איחוד האמירויות מעמיד אשראי לבנקים בדובאי, ואבו דאבי צפויה להציג תוכנית סיוע. "המשבר עשוי להוביל לייצור מוגבר של נפט ולהוריד את מחירו". החשש: "אל קעאידה תנצל את אי היציבות הכלכלית"
קווי האשראי יעמדו גם לרשות סניפי הבנקים הזרים בדובאי, כדי לסייע למערכת הבנקאית להתמודד עם הקשיים של החברות הממשלתיות הגדולות בדובאי, לפרוע חובות לבנקים ולבעלי האג"ח. היום צפויה גם אבו דאבי להציג תוכנית סיוע לדובאי, באמצעות רכישת נכסים.
ההודעה של הבנק המרכזי נמסרה יום לפני חידוש המסחר בבורסת דובאי, לאחר שהבורסה היתה סגורה ביח מים האחרונים לרגל חג הקורבן. המח שמעות היא שהבנק ערב לחוב של 59 מיליארד דולר של חברת דובאי וורלד, חברת ההשקעות הגדולה של דובאי.
לפי הודעת הבנק המרכזי של איחוד האמירויות, הוא מעמיד "קו אשראי נוסף לרשות הבנקים, בשיעור ריח בית גבוה בחצי אחוז משיעור ריבית הלייבור". הבנק הודיע שמקו האשראי יוכלו ליהנות לא רק הבנקים הערביים המקומיים, אלא גם בנקים זרים שלהם סניפים בדובאי.
צמרת השלטון באבו דאבי ניהלה בימים האחרונים התייעצויות, באשר לסיוע שתעניק לשכנתה להתמודד עם המשבר. בכירים באבו דאבי, המשופח עת בהכנסות ממכירת נפט, לא מוכנים לבצע עיסקה כוללת של הזרמת עשרות מיליארדי דולרים לחברות ההשקעה של דובאי, ולקבל בתמורה נכסים ששוויים הכספי מנופח. באבו דאבי מעוח ניינים לשקול כל מקרה לגופו.
בכיר בחברת דובאי וורלד דיווח כי התאגיד דחה הצעה למכור נכסים במחירים נמוכים, על מנת לכסות חלק מהחובות. אולם ההערכה היא כי אבו דאבי תציע מחירים נמוכים עוד יותר. החובות של דובאי וורלד לבנקים גדולים באירופה, בארה"ב ובמפרץ הפרסי נאמדים ביותר מ-41 מיליארד דולר. לפי נתוני רשת הטלוויזיה האמריקאית CBNC, הבנקים הבריטיים כבר פנו לחברת רואי החשבון KPMG, והעבירו לה את הטיפול בגביית
לפי הנתונים, HSBC הוא הנושה הגח דול ביותר של דובאי, שחייבת לו 17.3 מיליארד דולר. החוב לסטנדרד צ'רטר נאמד ב-7.77 מיליארד דולר, והחוב לברקליס נאמד ב-3.58 מיליארד דולר. קרן ההשקעות חייבת גם 2.24 מיליארד דולר לבנק ABN AMRO, לבנק הערבי חייבת הקרן 2.09 מיליארד דולר, לסיטיגרופ 1.92 מיליארד דולר, לבנק אוף ברודה 1.78 מיליארד דולר, לבנק סאדרט האיראני 1.74 מיליארד דולר, ל-BNP היא חייבת 1.69 מיליארד דולר וללוידס עוד 1.57 מיליארד דולר.
למרות החששות שהמשבר ישפיע גם על המשק, שר האוצר יובל שטייניץ מרגיע. "השלכות "משבר דובאי" על המשק הישראלי זניחות", אמר שטייניץ אתמול. "לפי בדיקה ראשונית שערכנו עם בנק ישראל - הנזקים למשק ממשבר דובאי הם זניחים, אם בכלל".
לדברי שר האוצר, "השפעות המשבר גם על ההשקעות של חברות הביטוח, קרנות הפנסיה, קרנות הנאמנות והבנקים הן זניחות. זהו אינו אירוע שקשור למשק שלנו". למרות זאת, שטייניץ הוסיף כי ייתכנו זעזועי משנה בעקבות המשבר, שמחייבים משנה זהירות.
המשבר בדובאי טומן בחובו פוטנציאל נפיץ, ועלול לגרום לערעור היציבות הפוליטית באזור - כך סבור פרופ' יוסי קוסטינר מאוניברסיטת תל אביב. "ההתערערות הפיננסית עשויה להוביל להתעוררות גורמים המעוניינים לנצל אותה", הוא מסביר ומצביע על תנועות האיסלאם הקיצוני, ובראשן אל קעאידה, כמועמדות מרכזיות העשויות לנסות ולנצל את המצב.
"מועמדת נוספת היא איראן", אומר קוסטינר, "שלה יש סכסוך ארוך שנים עם הנסיכות ועם איחוד האמירויות הערביות, ומעוניינת להשיג השפעה גדולה יותר באזור. עד כה תנועות איסלאם קיצוני לא נטו לפעול בדובאי, כיוון שראו דווקא בערב הסעודית יעד אסטרטגי".
גורם נוסף העשוי לגרום לחוסר יציבות הוא המבנה החברתי הייחודי של דובאי, שכ-80% מתושביה הם עובדים זרים. "החדרנים, פועלי הבניין, המהנדסים, מנהלי הפרויקטים ושדות התעופה הם כולם זרים, המהווים למעשה חלק מהותי מהרקמה הכלכלית של הנסיכות וחיוניים לפעילותה היום יומית", אומר קוסטינר.
להערכתו, לא צפויה תסיסה מצד הזרים. "למרות מספרם הרב, עובדים אלו, המגיעים בדרך כלל לדובאי לפרק זמן קצר של עד 3 שנים, אינם צפויים להיות מקור למתיחות".
פרופ' אשר בלס טוען כי מצבה של דובאי עלול להשפיע על מדינות נוספות, כדוגמת יוון, ארגנטינה וכלכלות מתפתחות אחרות. בלס, ששימש ככלכלן ראשי במחלקת המחקר של בנק ישראל ומייעץ כיום לחברות וגורמים ממשלתיים בתחומי האנרגיה והתשתיות, סבור כי המשבר מהווה סכנה ליציבותן הפיננסית של מדינות מתפתחות.
למרות זאת, בלס רואה בכך גם הזדמנות לסדוק את חומת קרטל הנפט, ולהביא לירידת מחירו של הנוזל השחור. לדבריו, איחוד האמירויות נהנה ממרבצי נפט עצומים. אבו דאבי, המדינה השלישית בגודלה באיחוד, נהנית מרזרבות נפט של כשליש מהרזרבות של ערב הסעודית, שהיא בעלת רזרבות הנפט הגדולות ביותר בעולם.
בלס סבור כי המשבר עשוי להוביל לשינויים ברמות המחירים בשווקים הפיננסיים. "בשעת משבר כזו נתפס הדולר כחוף מבטחים, ונהירה אפשרית אליו של השחקנים במערכת הפיננסית עשויה להוביל לירידה במחירי הסחורות ככלל ובמחיר הנפט בפרט", הוא מסביר.
לדבריו, גורם נוסף שעשוי להוביל לירידה אפשרית במחיר הנפט הוא הפגיעה בחשבונות ההשקעה והאשראי של עשירי המפרץ. "הפגיעה שאותה ספגו האליטות השולטות במדינות ערביות, החולשות על מרבצי נפט, עשויה להוביל לייצור מוגבר, שיכסה על ההפסדים", אומר בלס. "ייצור מוגבר זה יכול להוביל בטווח של החודשים הקרובים לירידה במחיר הנפט".
נא להמתין לטעינת התגובות
