שרים בשני קולות: חיים סבן מפרגן לזמרת אישתאר
עם כל הכבוד לבזק, חיים סבן התחיל את הקריירה כמוזיקאי. בראיון משותף ונדיר עם הזמרת האהובה עליו, הם מספרים על הידידות האמיצה שהתפתחה ביניהם
הקשר הראשוני בין סבן לאישתאר נוצר לפני שמונה שנים, כשהשניים נפגשו במסיבה של חברים משותפים. "מאז", אומר סבן בראיון נדיר ומיוחד ל"ביגטיים", "יש לי אוסף של כל האלבומים של אישתאר ואני משתדל ללכת לכמה שיותר הופעות שלה".
מה עוד מחבר את אחד מאנשי העסקים הישראלים המוצלחים בתבל ואת הזמרת שמכרה כבר 8 מיליון אלבומים? "שנינו מצרים במקור", אומרת אישתאר בחיוך.
סבן נולד במצרים בשנת 1956 ועלה לארץ עם משפחתו בגיל 12. בשנה האחרונה הוא התברג במקום ה-113 ברשימת 400 האמריקאים העשירים ביותר שמפרסם המגזין "פורבס", בזכות הונו, שמוערך ב-2.8 מיליארד דולר, ועסקים חובקי עולם.
למרות שהסכום הזה יכול לקיים את ניני ניניו ברווחה כלכלית, סבן לא שוכח מאיפה הוא בא. זמן קצר לפני שרכש את השליטה בבזק עם אייפקס ומורי ארקין, השתתף סבן בכנס תקשורת שנערך בים המלח. "היינו די יחפנים", הוא סיפר באותה הזדמנות, "אמא תופרת ואבא שלי עבד בחנות צעצועים, כך שהיה אוכל בבית אבל לא הרבה יותר מזה".
בתחילת שנות השבעים ניסה סבן להפוך לאמרגן, עם אחיו אריה ועם יהודה טלית, אבל ההצלחה לא מיהרה להאיר לו פנים. "ב-1973, בדיוק בערב יום כיפור", הוא סיפר בעבר, "הבאנו לארץ להופעה 20 נגנות נבל יפניות. זה כמובן לא הצליח והיה מכה גדולה עבורנו. היתה אז גם בעיה קשה של פיחות, שילמנו בדולרים והרווחנו בלירות, כך שגם אם האולמות היו מלאים, עדיין היינו מפסידים כסף".
"כשיצאתי מהארץ הייתי חייב 600 אלף דולר, ועבורי זה היה סכום עצום. אני רציתי לפשוט רגל, אבל אח שלי ויהודה שיכנעו אותי שלא כדאי לי. 'אתה נוסע לצרפת ואנחנו נשארים כאן', הם אמרו. בסופו של דבר הצלחתי בצרפת והחזרתי את הכסף בתוך שנה".
התחנה הבאה במסע העסקים של סבן היתה לוס אנג'לס, שאליה הגיע ב-1983. למה בעצם נטש סבן את עיר האורות? "עברתי לארצות הברית כי הרגשתי שם נוח, אפילו שהלך לי טוב בצרפת. אני מרגיש שם שייך יותר, למרות ששפת האם שלי היא צרפתית". אבל "זו הגרסה הרשמית", סבן מודה בחיוך. "הגרסה הבלתי רשמית היא שהייתי רווק ולא הלך לי עם הבחורות הצרפתיות.
בשלב ההוא נכנסו לחייו של סבן חמש דמויות צבעוניות, הפאוור ריינג'רס. סבן רכש את זכויות ההפצה של הסדרה מחוץ ליפן והצליח לשבץ אותה ברשת הטלוויזיה פוקס. הסדרה נהייתה להיט והפכה את סבן לאדם אמיד מאוד. בהמשך הפך סבן לאחד מבעלי השליטה בערוץ פוקס פמילי וב-2001 הוא ביצע אקזיט בלתי נתפס - הערוץ נמכר לדיסני, וסבן גזר קופון פנומנלי של כ-1.3 מיליארד דולר.
מאז השקיע סבן ברשת הטלוויזיה פרוזיבן סאט 1 הגרמנית, ביוניוויז’ן, רשת הטלוויזיה בספרדית הגדולה בארצות הברית, בחברת התקשורת הישראלית בזק, שאותה מכר באחרונה לשאול אלוביץ', וגם בזכיינית ערוץ 2 קשת, אחזקה פצפונת עבורו, שהספיק לממש ברווח.
סבן מתגורר עם רעייתו, ד"ר שריל סבן, פסיכולוגית המתמחה בילדים, באחוזה בבברלי הילס ומקדיש חלק ניכר מזמנו לפילנתרופיה ולפוליטיקה. הוא נחשב לאחד התורמים הגדולים של המפלגה הדמוקרטית ולידיד אישי של ביל והילרי קלינטון.
למרות הרזומה העשיר שלו, תרתי משמע, סבן הוא עדיין מוזיקאי בנשמה, כפי שיודעת לספר אישתאר: "הוא היה מגיע להופעות שלי עם להקת אלבינה, היו אומרים לי: 'חיים סבן היה בהופעה שלך', אבל עוד לא הכרתי אותו. ואז לפני כשנה הוא הזמין אותי להופיע במופע התרמה לצה"ל שהתקיים בלוס אנג'לס. שרתי שם את 'חורשת האקליפטוס', את התקווה, שרתי גם עם ליונל ריצ'י את 'אול נייט לונג'. גם ארנולד שוורצנגר נכח במופע, והאירוע היה מרגש מאוד. המופע הזה הספיק לי כדי להבין שחיים הוא אדם מקסים משכמו ומעלה, שתורם המון למדינת ישראל. מגיע לו להיכנס לפוליטיקה בישראל. אני חושבת שיש לו הרבה מה לתרום ואשמח להיות יד ימינו".
נראה שגם סבן מצדו היה מוכן להיות יד ימינה של אישתאר. "מוזיקה היא החיים", אמר סבן ל"ביגטיים". "אני קשור למוזיקה וגם מנגן בזמני הפנוי".
בתור מוזיקאי, למה אתה מגיע להופעות של אישתאר לעתים קרובות כל כך?
"אישתאר היא כישרון נדיר כפרפורמרית וכמובן כזמרת. יש לה קול נהדר וטעם מעולה בבחירת השירים הנכונים. היא מקימה אותך על הרגליים עם הטמפו שלה, ומצד שני גם יורה חץ אל תוך הלב עם השירים השקטים שלה. שמעת אותה שרה את 'חורשת האקליפטוס'?".
סבן אינו המיליארדר היחידי שנהנה מההופעות של אישתאר. לא מעט אנשי עסקים אמידים מזמינים אותה להופעות מיוחדות באחוזות שלהם, תמורת סכומים בני שש ספרות. ביורו. "זה קהל שרוצה 'ביג טיים'", אומרת אישתאר, "אבל אין להם זמן ללכת לתיאטרון או למופעים, אז הם פשוט מביאים את זה אליהם הביתה".
"חוץ מזה, אני לא מסתכלת על הדברים באופן כזה שמפני שהם אלפיון, שהם עשירים, אז אופיע אצלם. אין רק עשירים בעולם, יש גם עניים שזקוקים למוזיקה. אני לא מופיעה רק בפני עשירים, אני מופיעה גם בכפרים, במקומות נידחים, אני מופיעה בהתנדבות, אבל לא אוהבת לדבר על זה. אלוהים יודע כמה הופעתי בהתנדבות במקומות שאף אמן לא הסכים להופיע שם. באחרונה הופעתי בהודו. לא האמנתי שבמאה ה-21 עוד קיימים דברים כאלה בעולם. הופעות במקומות כאלה עושות לי טוב, זה מחזיר אותך לקרקע, ובחיים צריכים את האיזון הזה".
באוקטובר הופיעה אישתאר בניס, בירת הריביירה הצרפתית, באירוע פרטי של פוליטיקאי שאת שמו היא מסרבת לחשוף. "אצל הפוליטיקאי הזה כל הופעה בומבסטית, והפעם גם הנחיתי את הערב וגם שרתי. היו שם אנשים מאוד חשובים, השמנת של כל המדינות. אילי נפט וכל מה שקשור לביג מאני", היא מספרת. "באירוע הזה היה גם ביל גייטס. כבר נתקלתי בו באירוע אחר בעבר, ובהתחלה לא זיהיתי אותו. אמרו לי שזה ביל גייטס, אמרתי 'וואו'. הופתעתי לראות שבערב כזה הוא היה בשורטס ובסנדלים".
בהזדמנות אחרת נשיא אוזבקיסטן שלח לה מטוס פרטי, ואילו נשיא צ'צ'ניה, רמזן קדירוב, הזמין אותה להופיע במסיבת יום ההולדת שלו, שהתקיימה במתחם ממוגן מאחר שקדירוב חשש לחייו. "זה היה משהו מיוחד מאוד", מספרת אישתאר. "לפני כמה שנים רצחו את אבא שלו, אחמד קדירוב, שהיה נשיא צ'צ'ניה, ורמזן מונה ליורשו. זו היתה מסיבה של 15 איש, רק נשיאים, שרים וכדומה. גילינו שכל המתנות שהוא קיבל הן חיות: אריה, בייבי פומה, דובים. זו היתה ממש חוויה".
אישתאר, שזכתה באחרונה בפרס הדיימונד על מפעל חיים בתחום מוזיקת עולם בטקס הגראמי, הספיקה להופיע גם במוסקבה ולפגוש את ולדימיר פוטין. היא ביקרה גם בלא מעט מדינות ערביות, בהן דובאי, טוניס, מרוקו וערב הסעודית. "בערב הסעודית הזמינו אותי לאירוע פרטי. הרגשתי שם מצוין בתור ישראלית. לא היתה לי בעיה. את לא מבינה כמה ישראלים עושים שם עסקים. הייתי בשוק מזה".
מאין את מכירה את כל הנשיאים והמיליארדרים האלה?
"אני לא מכירה אותם. הם מכירים אותי. אני באה, מופיעה, מכבדת אותם. יש לי גם תנאים בחוזה שהם חייבים לכבד אותם. למשל, אני לא נשארת להופיע אחרי שעה מסוימת שנקבעת מראש".
איך ההצלחה שינתה את חייך?
"אני חיה ברמה שלא חסר לי שום דבר, אבל אני לא מנקרת עיניים. ביומיום אני אוהבת ג'ינס ונעלי ספורט ואני לא מתאפרת. זה מספיק לי. אני מאמינה באמונה שלמה שאף פעם לא אזדקק לנדבה. מגיל צעיר אלוהים נותן לי פרנסה. אני לא בן אדם מפונק, ואולי בגלל זה אנשים מעריכים אותי. אין לי גינונים של כוכבת, אני לא מאמינה בזה. לפעמים אני עובדת ממש בתנאי שטח. חשוב לי לתת את המיטב. אני לא צריכה שיהיה לי את זה או את זה בחדר במלון. זו לא כוכבות בעיניי. זה בולשיט".
נא להמתין לטעינת התגובות
