הנגיד משדר אופטימיות - אבל לחשבון הבנק שלנו היא לא מגיעה
פישר מאמין בצמיחה ומעלה את הריבית, ואתמול אף אמר כי "המשק התאושש מהמשבר. אך ההקלה שהיתה אמורה להביא את הצמיחה לא מחלחלת למרבית תושבי המדינה - שממשיכים להיאבק בהכנסה שהתכווצה, במיסוי המוגדל, במחירים שעלו ובאבטלה הגואה
בנוסף, אחד המדדים המשקפים את המצב הוא מדד גביית המסים העקיפים (מע"מ, מכס, יבוא וכו'). באוקטובר חלה ירידה בהיקף הגביה של מסים אלה - אינדקציה למצבם של השווקים.
רק לפני כמה ימים הגדיר סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, את המצב במילים "המשק במצב טוב, אך לא מספיק". חלק גדול מתושבי המדינה אינו חש כלל בשיפור עליו הוא קורא בעיתונים. בעוד המשק יוצא מהמיתון, נאלצים רבים מאיתנו להתמודד עם הכנסה שהתכווצה בתקופת השפל, מיסוי מוגדל שהטילה הממשלה שהבטיחה להפחית את נטל המסים, עליית מחירים (שבחלקה הגדול נגרמה על ידי הממשלה, המונופולים והאוליגופולים במשק) ואבטלה גבוהה הממשיכה לגאות למרות הידיעות האופטימיות.
כל אלה אינם מונעים ממשרד האוצר ומבנק ישראל לפזר דיווחים ותחזיות על שיפור בפעילות הכלכלית וליצור תחושה כאילו נחלצנו מהשבר. אך עיון בנתונים הכלכליים מראה, שהדרך לגיאות שאותה חווינו בשנים 2006-2007 עדיין ארוכה. מפעלים רבים עדיין נאבקים על קיומם, ואינם מצליחים לשחזר את רמת הפעילות שהיתה בהם ערב המשבר.
רק חברות ההיי-טק הצליחו לשפר את היקף הייצור והיצוא שלהן באופן משמעותי, למרות חולשתו של הדולר.
אחד מסימני המשבר שעדיין ניכרים במשק הוא מצב ההשקעות. גידול היתרות בחשבונות העו"ש אינו מעיד בהכרח על התעשרות המפקידים. מכיוון שהבנקים אינם משלמים ריבית נאותה על הפקדונות, מעדיף חלק מהציבור להחזיק את הכסף בחשבון עו"ש. על כן, היתרה הגדולה יותר שבחשבון לא נובעת מגידול בהכנסות, אלא מחשש להשקיע את הכסף בשוק המניות, שפגיעתו הקשה מורגשת עדיין בחשבונות הפנסיה.
הדיווחים על המצב בשוק הנדל"ן סותרים: מצד אחד יש עלייה נמשכת במחירי הדירות במרכז הארץ ואף בחיפה. מאידך מדווח משרד האוצר כי באוקטובר נרשמה מגמת ירידה במספר העסקאות בשוק הנדל"ן, גם אם בשיעור מתון ביחס לספטמבר. הסיבה לירידה במספר העיסקאות אינה ברורה, ויתכן שאנשי האוצר מיהרו מדי לקבוע שיש סימני צינון בשוק הנדל"ן.
אם הם היו עורכים מעט עבודת שטח, הם היו מגלים שאין שינוי של ממש במגמה. עיון במודעות למכירת דירות אינו מצביע על ירידה במחירים - ולכן ניתן להניח שלא מדובר בירידה בביקושים. האופנה החדשה בשוק ההשקעות - קניית דירה למטרות השקעה והשכרה - ממשיכה לתפוס תאוצה, ונראה שרק עלייה משמעותית בריבית על המשכנ תאות עשויה לשנות את התמונה.
גם בתחום הקמעונאות מוקדם
בעתיד הקרוב יהיה קשה עוד יותר לדבר על המשך ההתאוששות, שכן חלק גדול מהשיפור בענפי הקמעונאות היה טכני: בתקופת המשבר נמנעו אנשים מלצאת לקניות, נוכח החשש הרב מהעתיד. בחודשים האחרונים התפוגג האפקט הפסיכולוגי והאזרחים חזרו לעשות קניות שנדחו.
כדי שמגמת הצמיחה בהיקף המסחר תימשך, צריכה ההכנסה הפנויה לגדול. אבל בפועל, ההכנסה קטנה בשל העלאות המחירים, העלאת המסים העירוניים ומחירי המים, קיטון בקווי האשראי שמעמידות חברות כרטיסי האשראי, העלאת הריבית ועוד.
גם המובטלים אינם מרגישים בשיפור עליו מדברים במשרדים הכלכליים. להיפך: מספריהם הולכים וגדלים, והקושי לחזור למעגל העבודה עדיין נמשך. חברות רבות במשק הצליחו להתייצב, אבל אנשי העסקים נזהרים עדיין ממיזמים חדשים ומהשקעות חדשות.
הבטחות משרד האוצר להילחם בא?בטלה באמצעות גידול בהשקעות בתשתיות, נותרו בינתיים על הנייר. נתוני התעסוקה אינם מצביעים על שיפור משמעותי במצב. בחודש ספטמבר נרשמה עלייה במספר דורשי העבודה החדשים וגם במספרם של מגישי התביעות לדמי אבטלה.
המצב הזה מורה כי מגמת המפעלים והמעסיקים היא התייעלות והתמודדות עם ההזמנות החדשות - ללא הגדלת מספר המועסקים. מצב זה צפוי להימשך עד שיהיה ביטחון שהמשק אכן יצא מהמיתון.
נא להמתין לטעינת התגובות
