נוהגים בזהירות: 8 מערכות בטיחות יעילות לרכב
במשרד התחבורה התהדרו בשבוע שעבר בהטבות מס לשתי מערכות בטיחות לרכב, שכלל לא בטוח עד כמה, אם בכלל, הן מועילות. זאת למרות שתעשיית הרכב פיתחה בשנים האחרונות מגוון אדיר של מערכות הבטיחות, חלקן ראויות בהחלט. לידיעת הקורא ישראל כץ
מערכת בקרת לחץ אוויר בצמיגים היא דרישת חובה בארה"ב בכל כלי רכב חדש שנמכר שם מתחילת השנה שעברה. המשמעות היא שכל מכונית שמיוצרת בארה"ב תגיע לישראל בכל מקרה עם מערכת כזאת. נקודה חשובה נוספת היא העובדה שהמערכת הזאת תהפוך לדרישת חובה גם באירופה מה-1 בינואר ,2012 ומכיוון שבישראל חלה תקינה אירופית, זאת תהיה למעשה דרישת חובה גם אצלנו.
עד שבמשרד האוצר ינסחו את התקנה המחייבת, ועד שיעבירו אותה במדורי החקיקה בכנסת יעברו לכל הפחות כמה חודשים ובמקרה הטוב, התקנה המתוכננת תיטיב עם מכוניות שממילא מצוידות במערכת. במילים פשוטות: לא מדובר בגורם שיאיץ תהליך בעל משמעויות בטיחותיות אלא לכל היותר בהטבת מס שתיטיב עם מכוניות יקרות ומאובזרות.
האם קיימות בעולם מערכות בטיחות אחרות שתועלתן גבוהה יותר ויתרונותיהן מרובים? התשובה היא - בהחלט כן. תעשיית הרכב ויצרני האלקטרוניקה מפתחים מדי שנה עשרות רבות של מערכות שנועדו למנוע תאונות ולצמצם את חומרתן של תאונות בלתי נמנעות.
התחום המבטיח ביותר בנושא הוא "מערכות סיוע לנהג", כאשר בטווח הארוך הן צפויות למעשה להחליף לגמרי את הנהג ולאפשר למכונית לנהוג בעצמה. רוב מערכות ה"סיוע לנהיגה" מבוססות על חיישנים שונים שבוחנים את הסביבה, כאשר הנטייה היום היא לבצע "פיוז'ן", כלומר מיזוג של מספר מקורות חישה כדי שכל מקור יחפה על מגבלותיהם הטכניות של המקורות האחרים.
תחום
תחום אחר לגמרי, וחשוב לא פחות, נוגע לתשתית הדרכים ולקשר בין המכונית לתשתית ולכלי רכב אחרים שנעים עליה. באמצעות ניהול תנועה נכון, אפשר לצמצם לא רק את תאונות הדרכים, אלא גם את הנזק שנגרם למשק כתוצאה מעומסי תנועה וזיהום אוויר. להלן מספר דוגמאות של מערכות ראויות ויעילות:
1. מניעת התנגשות
מספר יצרני רכב (שהבולטים בהם הם ב.מ.וו, מרצדס, וולבו, אאודי, לקסוס והונדה) כבר החלו לשווק באופן מסחרי מערכות שמזהות התקרבות מהירה מדי אל כלי רכב או אל מכשול קשיח ויודעות לשדר התראה אור-קולית לנהג. במקביל להתראה, המערכות מגבירות את הלחץ במערכת הבלמים כדי שכל נגיעה בהם תייצר בלימת חירום חזקה ואפקטיבית. חלק מן המערכות אפילו מפעילות אוטומטית את הבלמים ומהדקות את חגורות הבטיחות, אם הן חשות שהנהג לא מגיב מהר מספיק. נכון להיום המערכות לא מביאות את המכונית לעצירה מוחלטת, אלא לכל היותר מאטות אותה ומפחיתות את עוצמת ההתנגשות.
2. המלחמה בשטח המת
מערכת של חיישנים אופטיים, שהם למעשה מצלמות טלוויזיה זעירות, מזהה אם ישנה תנועת כלי רכב מימין או משמאל לכלי הרכב שבו הם מותקנים, ומייצרים התראה ויזואלית (בדרך כלל נורה שנדלקת מכיוון מראת הצד) או התראה אור-קולית, אם נהג מסובב את ההגה ומפנה את מכוניתו לנתיב שבו נמצא כלי רכב אחר. מערכות אחרות מתריעות מפני אותה סכנה על־ידי יצירת רטט בגלגל ההגה או באחד מצדי מושב הנהג - בהתאם לצד שאליו הנהג מנסה לפנות.
3. נסיעה לאחור
הולכי רגל רבים, בעיקר ילדים, נהרגים מדי שנה כתוצאה מנסיעה לאחור של כלי רכב. קיימות שתי מערכות שיכולות לצמצם מאוד את הסכנה. הראשונה היא מערכת חיישנים אולטרה-סוניים: אותם חיישנים שמותקנים לא רק מאחור אלא גם מצדי המכונית, היכולים לסייע למניעת פגיעה בעצמים וגם בהולכי רגל. בדרך כלל, המערכות הללו משדרות צליל התראה שגובר ככל שהנהג מתקרב למכשול. בעתיד צפוי חיבור כלשהו בין מערכת ההתראה לבין מחשב מרכזי שיפעיל את הבלמים, אם הנהג יגיב באיחור או יגיב לא נכון (למשל על ידי לחיצה פתאומית על דוושת התאוצה). מערכת נוספת היא מצלמת רוורס שמציגה לנהג מה מתרחש מאחורי כלי הרכב שלו. המצלמה כבר הפכה לדרישת חובה בכלי רכב מסחריים שונים במדינות שונות, ותופסת תאוצה גם במכוניות נוסעים.
4. הכנה לתאונה
בעוד שהחקיקה הקיימת כיום לא מאפשרת עדיין למערכות לקחת אחריות מלאה על הנהיגה במקומו של הנהג, מספר יצרני רכב כבר מציעים מערכות שלוקחות אחריות ומכינות את המכונית למקרה של תאונה. מרצדס החלה את המגמה, וכיום מוצעות מערכות דומות על ידי רוב יצרני היוקרה ועל ידי הונדה: ברגע שמחשב הבטיחות של המכונית מזהה תאונה בלתי נמנעת, הוא מפעיל בבת אחת מספר מערכות בטיחות כמו הידוק חגורות הבטיחות, הרמת מסעדי המושבים לזווית האופטימלית שלהם במקרה הצורך, הזקפת משענות הראש וסגירת חלונות פתוחים.
5. מניעת התהפכות
אל מערכת בקרת היציבות, שאמורה להיות מערכת חובה בישראל החל מה-1 בינואר הקרוב, מצטרף פיתוח מעט יותר מתוחכם שמבוסס על אותם רכיבים המכונה "בקרת התהפכות". האלקטרוניקה של המערכת מזהה מצבים שעלולים להביא להתהפכות של כלי הרכב, ומפעילה את אמצעי בקרת היציבות (בלמים נפרדים, הפחתת עוצמת מנוע) כדי לסכל את הסכנה הזו בעודה באיבה.
6. ראיית לילה
הנהיגה בלילה קשה יותר והופכת עוד יותר מסוכנת עבור הולכי הרגל. יצרנים שונים מציעים מערכות ראיית לילה שכוללות בתוכן גם מערכת התראה מפני פגיעה בהולכי רגל. אגב, מערכות שמזהות הולכי רגל יוצעו בעתיד גם במסגרת מערכות למניעת התנגשות.
7. מערכות משולבות
וולבו משווקת את מערכת "סיטי סייפטי", המכילה שילוב של מספר מערכות: בקרת שיוט אדפטיבית (קרוז-קונטרול שמתאים את עצמו למהירות התנועה), מערכת "סטופ-אנד גו), שמביאה את המכונית לעצירה מוחלטת בפקק תנועה ומאיצה אותה כשהתנועה מתקדמת, מערכת בלימת חירום במהירות נמוכה (שעוצרת את המכונית לפני התנגשות גם אם הנהג לא מספיק ערני), המספקת גם הגנה מסוימת מפני פגיעה בהולכי רגל. יצרני רכב אחרים מציעים שילובים אחרים של מערכות בטיחות מונעות תאונה, והנטייה כעת היא למכור "חבילות" בטיחות במקום כל מערכת בנפרד.
8. צליפת שוט
אחת ממערכות הבטיחות החשובות שקיימות היום לרגע התאונה, היא מערכת המושבים שמתוכננים לספק הגנה מפני פגיעות צוואר ("צליפת שוט"). יצרנים שונים מציעים גם מערכות רדאר שמשדרות התראה כאשר הן מזהות מכונית אחרת שעומדת להתנגש בהן מאחור.
הדור הבא בבטיחות בדרכים הוא תקשורת "פס רחב" בין המכוניות לבין עצמן, ובין מכוניות לבין תשתית מקומית או ארצית. ב.מ.וו הציגה לאחרונה חזון שמשלב תקשורת כזאת לא רק למען הבטיחות אלא גם לאיכות הסביבה ולחיסכון בדלק. הרעיון שעומד מאחורי מערכת כזאת הוא "ניהול תנועה", שמבוצע בחלקו במכוניות עצמן ובחלקו על ידי מערכות חיצוניות שיאספו כמה שיותר מידע בשטח שיועבר לכלי הרכב.
מערכות שונות אוספות מידע על מצב הכביש, תאונות, עיכובי תנועה או מזג האוויר, ומחלקות אותו לספקי מידע או למכוניות באופן ישיר. מידע זה מוזן במערכות הניווט ברכב, אשר משתמשות בו כדי לקבוע נתיבים יעילים יותר או להסיט למסלול אחר ובכך למעשה למנוע קונפליקטים מיותרים בין מכוניות.
לפי החזון של ב.מ.וו, כשמחשב הניהול המרכזי של המכונית "יודע" שהיא עומדת להיכנס לכביש מהיר, הוא יכול לעכב, למשל, את פעולת מערכת הקירור של המנוע כדי לחסוך בדלק. באותו אופן, אם אותו מחשב "יודע" מתי עומד הרמזור הקרוב להתחלף מירוק לאדום או להפך, הוא יכול לקבוע מהירות נסיעה מומלצת אל הרמזור הבא.
בשונה ממערכות בטיחות בתוך הרכב, שאת התקנתן יכולה לקדם הטבת מס כזאת או אחרת, מערכות מבוססות תשתית כמו זו דורשות התערבות ממשלתית. משרד התחבורה חייב למנות צוות מקצועי שיכין תוכנית ביצועית לקידום ולהיערכות להקמת התשתיות הנדרשות.
נא להמתין לטעינת התגובות
