המגרש של מפעל "שטיחי כרמל" נמכר תמורת 15.6 מיליון שקלים
איש העסקים, אלי מכלוף, הציע בהליך התמחרות שש מאות אלף שקל יותר מבני משפחתו של הרב אברהם שפירא ז"ל, מקים המפעל - וזכה בקרקע
בהליך ההתמחרות על הקרקע, שהתנהל באמצעות משרד עורכי הדין לוי טילר ושות', כונסת הנכסים של החברה, גברה הצעתו של מכלוף על הצעתו של אלי שפירא, בנו של הרב, שהציע 15 מיליון שקל. מכלוף, הבעלים של חברת "אליהו תעשיות פלסטיק", ירכוש את הקרקע עבור חברה ייעודית שיקים לצורך הרכישה.
בכך נכשלה המשפחה בניסיון להשיב את הקרקע, עליה ישב בזמנו מפעל "שטיחי כרמל", ואשר הייתה שייכת לה שנים רבות. שפירא הבן כבר חתם על הסכם מכר לפיו הוא מציע, באמצעות חברת קונקורד שברשותו, סכום של 15 מיליון דולר עבור המגרש. אלא שאז נכנס לתמונה איש העסקים אלי מכלוף, שהציע מעט יותר וזכה בו. שפירא העלה את הצעתו ל-15.5 מיליון שקל, אך הפסיד.
עד לאחרונה, ישבה על השטח
"תשלובת קיסריה ורדינון" (אין קשר לחברת ורדינון), הנמצאת בבעלות פרטית ונקלעה לחובות כספיים גדולים. באמצעות עו"ד דורית לוי טילר ומור נרדיה ממשרדה, הגיש הבנק בקשה למנות את עו"ד טילר לכונסת נכסים של החברה, ולפני כחודש וחצי אישר בית המשפט המחוזי בתל אביב את המינוי.
בעבר היה השטח בבעלות חברת "קיסריה גלנויט" של הרב שפירא. בשנות ה-80 נקלעה החברה להליכי כינוס נכסים והמתחם נמכר בחלקו לחברת "מבני תעשיה" של אליעזר פישמן, וחלקו ל"תשלובת קיסריה ורדינון" שבבעלות פרטית.
מפעל "שטיחי כרמל" הוקם על ידי שפירא האב ב-1960 בקיסריה. בשיאו, בראשית שנות ה-80, חלש המפעל על 50% ממכירות השטיחים בישראל. הרשת הופעלה בשותפות בין משפחת שפירא וחיים איתני. שינוי השוק העולמי, לצד ניהול כושל, דרדרו את הקונצרן, שהגיע לידי כינוס נכסים. ב-1990 מכרה משפחת איתני את חלקה ברשת למשפחת שפירא ופתחה את רשת "ביתילי". ב-1993 רכשה משפחת איתני בחזרה את הרשת מכונס הנכסים וכן את המפעל.