אלינור אוסטרום ואוליבר אי.וויליאמסון - זוכי פרס נובל בכלכלה
אוסטרום בת ה-76, מאוניברסיטת אינדיאנה, היא האישה הראשונה שזוכה בפרס בזכות מחקרה בתחום הכלכלה הארגונית. וויליאמסון מאוניברסיטת ברקלי, זכה בנובל בעקבות ניתוח כלכלי של ניהול ארגוני. השניים יתחלקו באופן שווה בפרס בשווי 1.4 מיליון דולר
אוסטרום (76), מאוניברסיטת אינדיאנה, היא האישה הראשונה שזוכה בפרס. היא קיבלה את הפרס על "הניתוח בתחום הכלכלה הארגונית", כאשר לפי הוועדה הצליחו מחקריה להדגים כיצד רכוש משותף מנוהל בהצלחה על ידי קבוצות שמשתמשות בו. היא האישה הראשונה שמקבלת את פרס נובל לכלכלה.
לאחר ההודעה הודתה אוסטרום כי היא מופתעת מקבלת הפרס. "יש רבים, רבים שנאבקו בכוח רב, והבחירה בי היא כבוד ענק", אמרה. "אני עדיין קצת בהלם".
על וויליאמסון, בן 77 מאוניברסיטת ברקלי, ציינה הוועדה כי גם הוא מקבל את הפרס על "הניתוח בתחום הכלכלה הארגונית", אחרי שפיתח תיאוריה, לפיה חברות עסקיות משמשות בתור מבנים לפתרון בעיות.
"במהלך שלושת העשורים האחרונים, התרומות המקוריות האלה קידמו מחקר מתקדם של ניהול ארגוני משולי תשומת הלב הכלכלית לחזית", ציינה ועדת הפרס.
השניים יתחלקו בפרס בשווי 1.4 מיליון דולר, שיוענק בטקס חגיגי בשטוקהולם ב-10 בדצמבר בנוכחות משפחת המלוכה השבדית.
מחקר בכלכלה ארגונית מנסה להבין את הטבע של מוסדות שונים – כמו ממשלות, חברות עסקיות, התאחדויות ומשקי בית – לאור הבעיות הכלכליות שעמם הם מתמודדים. "המחקר של אוסטרום וויליאמסון מדגים כי המחקר הניתוחי הזה יכול להטיל אור על מרבית הצורות של ארגון חברתי", הסבירה הוועדה.
וויליאמסון, שפרסם שורה של מחקרים החל מ-1971, טען כי השווקים וחברות היררכיות מייצגים מבני ממשל חלופיים ששונים בגישתם כלפי פתרון התנגשויות אינטרסים. בעוד שהחיסרון של השווקים הוא שמשא ומתן יכול להביא להתמקחויות ולאי הסכמות, הרי שהחיסרון של החברות הוא ניצול לרעה של הסמכות. כאשר התחרות מוגבלת בשוק, קבע וויליאמסון, החברות מתאימות יותר לפתרון סכסוכים.
לפי התיאוריה של וויליאמסון, ככל שהתלות ההדדית
אוסטרום הקדישה את הקריירה שלה ללימוד האינטראקציה בין בני אדם לבין משאבים טבעיים. במחקרה מ-1990 התמודדה אוסטרום עם ההנחה הקונבנציונלית כי רכוש ציבורי אינו מנוהל היטב ויש להטיל עליו פיקוח מצד הרשויות המרכזיות או להלאים אותו. היא קבעה כי המשתמשים במשאבי טבע מפתחים מנגנונים מתוחכמים לקבלת החלטות ולאכיפת תקנות כדי להתמודד עם מחלוקות והיא אפיינה את התקנות שמקדמות תוצאות חיוביות.
נראה כי השנה עמד בפני ועדת הפרס אתגר של ממש. הכלכלה העולמית עברה בשנה האחרונה טלטלה עזה, והמשבר הנוכחי הוגדר לא אחת כחמור ביותר מאז השפל הגדול של שנות ה-30 במאה שעברה.
מאז הצטרף תחום הכלכלה לרשימת הפרסים (1969) זכו בו 62 אישים, בהם 2 ישראלים: פרופסור לפסיכולוגיה דניאל כהנמן ב-2002, בזכות עבודתו בתחום קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות, והמתמטיקאי פרופ' ישראל אומן (2005), מומחה בתורת המשחקים.
את הפרס בשנה שעברה, קטף האמריקאי פול קרוגמן, על מחקרו בנושאי סחר בינלאומי ופרישתה הגיאוגראפית של פעילות כלכלית בעולם. קרוגמן, יליד 1953, הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת פרינסטון בניו ג'רסי ופרשן בעיתון "ניו יורק טיימס".
למרות הפרס היוקרתי בסך 1.4 מיליון דולר, עולה בשנים האחרונות ביקורת חריפה לגבי הפרס, ולפיה הוא אינו מוענק בתחומי מחקר הקשורים בכלכלה או בפיננסים, אלא במחקרים המשיקים, לעתים באופן שולי בלבד, גם לכלכלה.
"יש יותר אנשים המחכים בתור לקבל את פרס נובל מאשר פרסים שאפשר להעניק", אמר אתמול דיוויד פנדלברי, האנליסט של רויטרס לנושא פרס נובל. מבקרים אחרים אף קראו לוועדת פרס נובל לשים קץ, ביוזמתה, לפרס לכלכלה.
גם בקרב משפחתו של אלפרד נובל עלתה ביקורת חריפה על השימוש בשם "פרס נובל בכלכלה". בהתבטאות מפתיעה אמר אתמול נינו פיטר נובל כי "הפרס אינו אלא הפיכת פתע של יחסי ציבור עבור כלכלנים כדי לשפר את המוניטין שלהם. לעתים קרובות מדי הוא מוענק על ספקולציות בשוק המניות. הסבא רבא שלי לא היה מאשר פרס מסוג זה".
נא להמתין לטעינת התגובות
