מנכ"ל אינפיניטי: "המודל הצ'יליאני? בצ'ילה הפסידו הרבה יותר מבישראל"
אמיר איל מוצא בעיות במודל החיסכון הצ'יליאני שייושם בישראל - אך תומך בו בגלל התחרות שתתעורר: "בתי ההשקעות הקטנים יוכלו רק להרוויח מהזעזועים". תוקף את הרפורמה הקודמת של האוצר: "הניידות מתה בלידתה"
לדבריו, קופות הגמל הצ'יליאניות הפסידו בשיא המשבר ב-2008 סכומים גבוהים יותר מאשר קופות הגמל הישראליות, ושלא כמו בישראל טרם החזירו עד כה את הפסדיהן.
"המודל הצ'יליאני בעייתי כיוון שהוא מחלק את החוסכים לקבוצות רק על בסיס גיל, ולא על פי פרמטרים נוספים כדוגמת פרופיל פיננסי לדוגמה", אומר איל. הוא מוסיף בקריצה שניתן להסתכל על העניין גם מזווית קונספירטיבית: "המדינה מסדרת לעצמה ביקושים קשיחים לאיגרות החוב הממשלתיות, כאשר היא מכוונת את מסלולי החיסכון של בני ה-60 פלוס כמעט בלעדית לאג"ח שלה".
עם זאת, איל אומר כי בשורה התחתונה הוא תומך ביישום המודל הצ'יליאני, המגביל את תמהיל ההשקעות ורמת הסיכון בקופת הגמל והפנסיה לפי גיל החוסך. האוצר קבע כי חיסכון לפי המודל הצ'יליאני יהיה ברירת המחדל לכשייושם - כלומר חוסכים שלא יבקשו מפורשות לעבור למסלול אחר ומסוכן יותר, ינותבו למסלול סיכון שמותאם לגילם.
אייל תומך ברפורמה בעיקר בגלל התחרות המחודשת שתעורר: "המודל הצ'יליאני יביא בסופו של דבר לרעידת אדמה, כי ברגע שאזרחי ישראל יקבלו את ההודעה על אפשרות הבחירה שתינתן להם, בין חיסכון במסלולים הקיימים למעבר למסלולים החדשים, הגופים הגדולים המנהלים את קופות הגמל יהיו בבעיה. אנחנו, הקטים, יכולים רק להרוויח מזעזועים - לגדולים יש הרבה מה להפסיד", מסכם איל.
"מנכ"ל אינפיניטי תוקף את ביטוחי המנהלים וטוען כי מדובר ב"קופסאות שחורות", שהעמימות העוטפת אותן פועלת לרעת הצרכנים. "כאשר אתה קונה מוצר מסוג 'הכל כלול', אתה לא יודע מה אתה מקבל. ככל שהמוצר פחות שקוף, כך הסיכוי שתיפגע גדול יותר".
"האוצר מחזיר אותנו לאחור"
"ההפקדות החדשות בתחום החיסכון מתבצעות בקופות הפנסיה ולא בגמל, כיוון שהקופות לא השכילו לקשור חיסכון וביטוח, כפי שקיים בפנסיה ובביטוח מנהלים", מנתח איל. "היתרון של הפנסיה הוא ש-30% מהחיסכון מושקע באג"ח מיועדות, שמעניקות כרית סולידית של תשואה מובטחת".
איל תוקף את "רפורמת הניידות" בין הקופות שעליה הכריז האוצר לפני כשנה, ולא הניבה את התוצאות המקוות, ובעיקר לא עוררה תחרות.
"רפורמת הניידות מתה בלידתה", הוא טוען, "בגלל הזמן הרב שניתן לקופות עד להעברת הכסף. החברות אינן מחויבות
יותר להעביר את כספי החוסכים בתוך כשבוע מיום שהחוסך מבקש לעבור לקופה אחרת. יש להן 20 יום שמאפשרים מרחב להפחדת הלקוחות".
לטענת איל, האוצר עושה צעדים נוספים המצמצמים את התחרות, ואף מאיימים להחזיר את המערכת למצב הסטטי בו היתה לפני ועדת בכר.
"בכר עשה מפץ גדול שפיזר את הכסף והגדיל את מספר השחקנים, ועכשיו אותו אוצר יוצר ואקום ומחזיר אותנו למצב הקודם", הוא טוען ומציין את הדרישה כי גוף מנהל "יקרקע" הון עצמי של עשרה מיליון שקל, דרישה שעשויה כדבריו להוריד את התחרותיות בשוק.
נא להמתין לטעינת התגובות
