מתמזגים: מבחן רכב ל-GT של ב.מ.וו
מיני-ג'יפונים, מינ-מיניוואנים וקרוס-אוברים מכל הסוגים. מוחם של יצרני המכוניות לא מפסיק להגות בהכלאות ובחידושים שונים ומשונים. כזה הוא - G T החדש של ב.מ.וו
כאשר החלה אופנת הג'יפים עוד יכולנו להסתדר עם ההגדרה "ג'יפ", על אף שהוא בכלל שם מותג ששייך ליצרן אמריקאי. אלא שאחר כך באו ג'יפונים, או SUV קטנים, וגם מיני-מיניוואנים וטנדרונים, וכשהעניינים התחילו לצבור תאוצה של ממש נולד המושג קרוס-אובר - אם כי זהו מושג גמיש מאוד: קרוס-אובר יכול להיות מיזוג בין טנדר לג'יפ; בין טנדר למכונית נוסעים; בין מכונית נוסעים למיניוואן; מיניוואן לג'יפ; או כל שילוב אחר שיעלה יום אחד על דעתו של יצרן רכב זה או אחר.
המשותף לכל החברים בנישות החריגות הוא מחירם הגבוה, בייחוד כאשר נכנסים לתמונה יצרני היוקרה.
עד לשנת 2000 היו לב.מ.וו שלוש סדרות עיקריות של מכוניות (3, 5 ו-7) וכמה דגמי נישה מזדמנים (Z3, M1, סדרה 6). זה הספיק לאנשי מינכן כדי להיות בין יצרני הרכב הרווחיים בעולם. ואכן, ב.מ.וו איחרה במקצת להיכנס לשוק הג'יפים היוקרתיים.
אולם, נדמה שמאז הופקו הלקחים המתאימים: מתחילת שנות האלפיים לא מפסיק היצרן הגרמני לחדור לפלחי שוק נוספים ולהמציא חדשים. בתערוכת המכוניות הבינלאומית של פרנקפורט, שנסגרה בשבוע שעבר בגרמניה, השיקה ב.מ.וו את - X1 סוג של מיני-ג'יפון או קרוס-אובר בין מכונית קומפקטית לבין ג'יפון; ואת GT (גראן טוריזמו) - מכונית אשר בוראת עוד נישה חדשה (ועדיין חסרת שם) בעולם הרכב.
כאשר מביטים במכונית הזאת לראשונה, ממרחק, רואים שיש בה משהו מיוחד אבל עדיין קשה להגדיר מהו. עיון מדוקדק יותר, או קרוב יותר, מגלה שמי שנחזית להיות מכונית נוסעים במבנה האצ'בק (5 דלתות), או אולי אפילו סטיישן, היא בעצם מכונית גדולה מאוד וגבוהה, אשר משמרת את הפרופורציות של רוב המכוניות מסוגה.
כניסה פנימה מאשרת שהמכונית גבוהה ומאוד מרווחת. החלק האחורי שלה בולט מיד בשונותו, ופתיחת הדלת האחורית מגלה פטנט מעולה, אם כי כבר לא מקורי: לחיצה על כפתור אחד לפתיחת הדלת פותחת רק את החלק האחורי ביותר, ומתקבלת פתיחת תא מטען כמו במכונית סדאן. לחיצה על כפתור ימני יותר פותחת את כל הדלת האחורית, כולל השמשה, וחושפת תא מטען גדול למדי.
בשלב הזה כבר חודרת ההכרה שהקרוס שמבצעת GT הוא קודם כל בין מכונית האצ'בק לבין מכונית סטיישן, לבין מכונית סלון גבוהה במיוחד. בכל מקרה, מדובר בפתרון שימושי למי שמוביל מטען. ה"קרוס" הנוסף הוא בין מכונית סטיישן לבין ג'יפ יוקרתי.
GT יכלה להיות נישה מבריקה ומקורית, אבל השאלה הראשונה שעולה היא "אז מה קורה עם X6?". לב.מ.וו, בל נשכח, יש כבר קרוס-אובר בין ג'יפ יוקרתי לבין מכונית סלון יוקרתית, וגם מי שלא אוהב את המראה האגרסיבי של X6 לא יכול להתעלם ממנו. GT במבט שני, נראית כמו גרסה מעודנת של ,X6 ואולי אף כמו מה שהיה צריך לבוא מלכתחילה במקום ה-.X6
מבחינת ב.מ.וו, אגב, מדובר בגרסה נוספת לסדרה 5 שלה, שמתווספת למכונית הסלון ולסטיישן. בירור עם מהנדסי
במילים אחרות, המכונית הזאת היא גם סוג של ממוצע בין סדרות 5 ו-,7 כלומר היא גדולה ומרווחת מן ה-5 וקטנה וספורטיבית יותר מן ה-.7 כאשר יושבים בה מאחור מתברר שהיתרון של מרכב גבוה איננו מבוטל, ולא מן הנמנע שליושבים מאחור יש יותר מרחב פנימי מאשר ליושבים במכוניות מסדרה .7
כצפוי, GT אינה קלה במיוחד, והשאלה המסקרנת ביותר היא אם בנהיגה היא מעניקה תחושה של מכונית נוסעים או של ג'יפ. כדי לחסוך את המתח נאמר כבר כעת ש-GT היא ב.מ.וו אמיתית, והתנהגות הכביש שלה רהוטה ולקוחה מעולם המושגים של מכוניות הנוסעים.
עם זאת, הממדים והמשקל שלה לא מאפשרים לנהוג בה כמו במכונית קטנה. כאשר הכביש נעשה צר, מפותל ותובעני, היא מעניקה תחושה של מכונית גדולה ולכן פחות כיפית לנהיגה.
מבחינה טכנולוגית השקיעו מהנדסי ב.מ.וו ב-GT את כל מה שהם יודעים, ועיקר גאוותם היא במערכת מתלים מתוחכמת ורהוטה ובמנועים חזקים ויחסית חסכוניים בדלק. רשימת האופציות מורכבת, כשהבסיס של מערכת המתלים הוא שיכוך בולמי זעזועים שניתן לכיול יחד עם תגובת המצערת, ההיגוי וניהול המנוע, באמצעות בורר בין 4 מצבים: נורמלי, נוחות, ספורט וספורט .+ כאופציה אפשר להזמין גם היגוי אקטיבי (שינוי קצב ההיגוי בהתאם למצב הנהיגה), היגוי לגלגלים האחוריים והקשחת מוטות הפיתול.
במהלך ההשקה נהגנו עם מנוע הדיזל המשובח בנפח 3 ליטר, שמספק 245 סוסים ו-54 קג"מ של מומנט. המנוע שקט, חזק וליניארי, והוא מושך את המכונית בעוצמה ומאיץ אותה מעמידה ל-100 קמ"ש בתוך 6.9 שניות.
הצרה היא שדיזל ממילא לא פופולרי במיוחד בישראל, ותקנות המיסוי הירוק מרחיקות אותו עוד יותר, לכן המנוע הרלוונטי לנו יהיה דווקא מנוע הבנזין בנפח 3 ליטר. מנוע זה, גם הוא 6 צילינדרים בשורה, מצויד בצמד מגדשי טורבו ומספק 40 קג"מ של מומנט ו-306 סוסים, ומעיר את המכונית הזאת מתנומה ל-100 קמ"ש בתוך 6.3 שניות.
המנוע הזה אמנם משדר תחושה מעט פחות חזקה ממנוע הדיזל, אבל הוא כל כך שקט, מעודן ורהוט שכיף לנהוג בו במהירויות שיוט באותה מידה שכיף לנעוץ בו דורבנות ולהאיץ בו.
מכוניות ה-GT ("גראן טוריזמו") של שנות החמישים והשישים היו בדרך כלל גרסאות יקרות ומעוצבות למכוניות סדרתיות והציעו עוצמת מנוע רבה ומעט שימושיות עבור המרבים לנהוג. ה-GT המודרנית מספקת את כל מה שאפשר לבקש מיחידת כוח, ובדומה לקלאסיקות - גם זו מכונית 4 מושבית בלבד.
אולם, בשונה מהקלאסיקות, GT מספקת גם נוחות, ואפשר לנהוג איתה אלפי קילומטרים בלי להתעייף. מאליו מובן שלנוכח אפשרויות הנסיעה הצנועות אצלנו לא זאת תהיה התכונה הנחשקת של GT בארץ הקודש. אך האיכות הגבוהה של המושבים, המרחב הפנימי העצום, רמת הבנייה הגבוהה ושפע האבזור בהחלט יהפכו את חייהם של התקועים בפקקי התנועה לנעימים.
למרות המילים הטובות, קשה לנבא מה יהיו סיכויי ההצלחה של GT בישראל, ודאי לנוכח ההצלחה הפושרת של .X6 בישראל, שלא חובבת מכוניות סטיישן, יכול להיות שדווקא המבנה המיוחד של GT יציע פתרון לא שגרתי לבעיה שאף אחד, כאמור, לא ידע שהיא קיימת.
נא להמתין לטעינת התגובות
