על אביב חדש בעולם האופנועים

בשני העשורים האחרונים ניסו הקטנועים להידמות לאופנועים. כעת הגיע זמנם של האופנועים להשיב מלחמה -ולהפוך לקטנועים. הונדה DN-01 ואפריליה "מאנה" כמשל. מבחן רכב כפול

גיל מלמד | 17/8/2009 16:20 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בראשית היה האופנוע: שני גלגלים, מנוע רועש ומגיר שמן, ותיבת הילוכים פרימיטיבית. אחר כך הגיעו היפנים ועשו עבודה נקייה יותר, קלה ומדויקת לשימוש, אבל עדיין מבוססת על גלגלי שיניים ומופעלת באמצעות רגלית הילוכים.
אופנועים
אופנועים ברקאי וולפסון
ואז, בתחילת שנות ה-70, נולד ביפן הקטנוע האוטומטי למחצה, שהפך תוך פחות מעשור לכלי אוטומטי למהדרין: גלגלים קטנים, שלדה היקפית רכרוכית למדי, מעטה פלסטיק או פלדה שמסתיר כל רכיב מכני ותפעול קל.

מסוף שנות ה-80 ועד לסוף שנות ה-90 התקיימו שני עולמות מקבילים: אופנועים היו אופנועים, עם מנועים שהפכו מתוחכמים וחזקים יותר ויותר, אבל עם מעט מאוד תשומת לב לפונקציונליות יומיומית; קטנועים שמו דגש על נוחות שימוש והתעלמו לחלוטין מכל היבט של הנאה מרכיבה.

וכך רוכבים ראשונים, שהבינו את היתרונות הייחודיים לקטנועים והתגברו על תחושת הבושה הקלה שבירידה מכלי רציני ובעל יכולת לצעצוע פלסטי קטן ואנמי, סימנו את המגמה: אופנוע אאוט, קטנוע אין.

מסוף שנות ה-90 ועד ימינו חל תהליך מרתק בעולם הקטנועים, במהלכו נוצרו בו נישות של כלים שניסו להידמות לאופנועים. לצורך זה גדלו נפחי המנועים ועלו ההספקים שלהם, רכיבים כמו המתלים והבלמים השתבחו וחוזקו, הגודל הפיזי והמשקל צמחו והביצועים נסקו בהתאם.

הקטנועים הגדולים צברו יכולות תוך שמירה על תיבת ההילוכים האוטומטית, והכלי עצמו שמר על רמת שימושיות גבוהה.

בשנים האחרונות הוקצנה המגמה: קטנועים שונים הפכו כמעט לאופנועים, אפילו במחיר שחיקת הפונקציונליות: תחילה הם איבדו את הרצפה השטוחה לטובת שלדה חזקה, לאחר מכן את הממדים והמשקל הנמוכים ולבסוף גם את נפח האחסון.
בין כיעור ליופי

שני אופנועים חדשים יחסית - הונדה 01-DN ואפריליה "מאנה" - מהווים ככל הנראה סנוניות שמבשרות על אביב חדש בעולם האופנועים. הרושם הוא שבעולם הזה הובן סופית שאי אפשר לנצח את הקטנועים האוטומטיים, לכן מוטב להצטרף אליהם ולהציע רמה גבוהה יותר של שימושיות, ובראש ובראשונה תמסורת אוטומטית.

לצורך מבחן זה רכבנו על שני האופנועים בצוותא, אבל ללא כל כוונה להשוות ביניהם ראש בראש: לא רק שמדובר בשני טיפוסים שונים לגמרי שאינם מיועדים לזן זהה של רוכבים, הפרש המחיר בין השניים מרחיק אותם זה מזה במידה רבה עוד יותר. מה שעניין הוא הדרך השונה בה הם פוזלים לעולם הקטנועים.

הונדה 01-DN הוא הרבה יותר מאשר אופנוע, וגם יותר מאשר אופנוע אוטומטי. בראש ובראשונה, ולפני הכל, נראה שמדובר בתרגיל עיצוב מרתק. לא במקרה הוא נבחר להציג את הטכנולוגיה של הונדה לתיבת הילוכים אוטומטית. שאלת מיליון הדולר היא האם 01-DN הוא יפה מאוד או מכוער מאוד, וברור שהכל נמצא בעיני המתבונן.

הונדה
הונדה יח''צ

לתחושתי מדובר בכלי שמתאמץ להיות מוזר. כך או כך, לזכות הונדה חייבים לזקוף את התעוזה ללכת עם זה עד הסוף, ובמבחן הכביש והרחוב אין בכלל ויכוח שזה עובד. במהלך יומיים וחצי עם הכלי הזה לא הצלחתי לזהות פרצוף אחד אדיש למראהו. היו שהגיבו בתדהמה, אחרים במיאוס, והרוב בהערכה או אפילו הערצה.

הגימיק המרכזי של 01-DN הוא תיבת הילוכים רציפה, ייחודית מאוד, שמשנה את יחסי ההעברה בין המנוע לבין הגלגל האחורי באמצעות לחץ הידראולי שנבנה במשאבה מיוחדת. המקום היחיד המוכר לי בעולם המוטורי, שבו נעשה שימוש בעיקרון דומה הוא בתמסורות טנקים.

בהונדה אימצו אותו לא בגלל המשקל, אלא כדי להשיג ממדים קומפקטיים. הפתרון הזה עובד נפלא, למעט העובדה שהמערכת אינה יעילה מבחינה אנרגטית-מה שמתבטא בתצרוכת דלק גבוהה יחסית.

משני צדי תיבת ההילוכים מחוברים רכיבים הרבה יותר קונבנציונליים: מנוע V2 בנפח 680 סמ"ק מצד אחד וגל הינע שמחובר לגלגל בקוטר 17 אינץ' מן העבר האחר.

אפשר להגיד את זה בקול רם -01-DN לא עונה על אף הגדרה מקובלת בעולם האופנועים, למרות שהמבנה הכללי שלו הוא של "קאסטום", ויותר ספציפית, "קרוזר". אלא שהמראה העתידני שלו, שבקלות היה מזכה אותו בתפקיד על הסט של "בלייד ראנר" לא היה נולד
בזמן. לאחר שמניעים ורוכבים עליו הוא משדר תחושת מנוע מאוד אופיינית לאופנועים רב תכליתיים בכלל ול"טראנסאלפ" בפרט.

בכלל, 01-DN הוא אופנוע כבד (260 ק"ג), נמוך (69 ס"מ גובה מושב) וארוך (בסיס גלגלים 160 ס"מ), והתחושה היא שמגיע לו מנוע חזק יותר. הישיבה עליו, עם רגליים שלוחות לפנים כמו על אופנועי קאסטום, כאילו מחפשת את צליל הבס הרועם שגם מלווה אותם בדרך כלל.

השאלה המסקרנת ביותר בהקשר של 01-DN היא, כמובן, כיצד מתפקדת תיבת ההילוכים, והתשובה היא "מצוין". למרות הממדים שהופכים את הכלי לכמעט לא שימושי לחיים עירוניים, שילוב של מנוע חלק, איכותי, שקט ונעים עם תיבה שמביאה בדיוק את אותן התכונות, עובד פשוט מושלם.

מה שפוגם בחבילה הם מתגי ההפעלה החשמליים של התיבה, שאינם נוחים לשימוש. הם גם אלה ששולטים בשישה יחסי העברה קבועים עבור מצבים שבהם נעים ונוח יותר להשתמש בתחושה הקלאסית של תיבת הילוכים קונבנציונלית (למשל בכבישים מפותלים).

מה שמקלקל סופית את החבילה, והופך אופנוע מעניין ומרתק לייצור כמעט חסר משמעות מבחינת השוק הישראלי הוא תג מחיר של 145 אלף שקל לפני אגרות. במחיר הזה ירכשו את 01-DN רק מתי מעט, אלה שעבורם כסף אינו מהווה בעיה, ולפוזה תפקיד מרכזי בחיים.

לב של קטנוע

אפריליה, יצרנית האופנועים האיטלקית ששייכת לקבוצת פיאג'יו, בחרה בדרך אחרת לגמרי להנחיל את עקרון האופנוע האוטומטי: לשתול בקרבו לב של קטנוע. מאנה הוא אופנוע עירום, ללא פלסטיקה מיותרת, בגודל בינוני שעושה שימוש בווריאטור קונבנציונלי, בדומה מאוד לקטנועים הגדולים.

מצדו האחד של הווריאטור מחוברת שרשרת הינע, שמניעה את הגלגל האחורי, ומצדו האחר מחובר מנוע V2 בנפח 850 סמ"ק. אותה תצורה, במתכונת מעט שונה, מניעה את GP800, הקטנוע הספורטיבי לבית ג'ילרה.

אפירליה מאנה
אפירליה מאנה  יח''צ

אם נעזוב לרגע את התמסורת נקבל אופנוע איטלקי קלאסי, עם שלדת מסבך צינורות מרהיבה, מנוע בעל צליל נפלא (עצבני ונחוש מזה של 01-DN) שפועם בנחישות, וממדים מעולים לרכיבה עירונית ורכיבה על כבישים מפותלים ומהנים.

המושב גבוה ונוח (גם לנוסע האחורי), הכידון נמצא במיקום מעולה, ומשמאל למנוע מותקנת אפילו רגלית הילוכים, וליתר דיוק מתג חשמלי בדמותה של רגלית כזאת. מכל הדלק, וזה אולי החידוש היותר מעניין במאנה, הוא למעשה תא מטען שמאפשר אחסנת קסדה, ורק אותה.

פתיחת הכיסוי של ה"כאילו מכל דלק" מבוצעת באמצעות מתג שנמצא במיקום לא נוח, ואילו מכל הדלק האמיתי ממוקם מאחור ופתח המילוי שלו ממוקם על זנב האופנוע.

עם פתיחת מכסה הזנב (באמצעות מפתח ההתנעה) אפשר לפתוח גם את מכסה ה"בגאז'" באמצעות ידית מכאנית שפותרת גם מצבים לא סבירים של תקלות חשמליות הווריאטור עובד טוב עם המנוע, ומקבל היטב פקודות של רגלית ההילוכים והמתג החשמלי.

אפשר לרכב במצב "טורינג" הנינוח (אוטומטי), במצב ספורט האוטומטי והפחות נינוח (אז בא לידי ביטוי הגרגור המחוספס מדי של המנוע) או במצב "ידני", שבו בוררים בין שבעה יחסי ההעברה באמצעות פקודות מן הרגלית או ממתג הכידון. מצב זה נוח במיוחד בעת רכיבה על כבישים מפותלים, מפני שהוא מאד קרוב לרכיבה על אופנוע ידני רגיל.

מאנה מגיב היטב לפקודות היגוי, מהנה ביותר ברכיבה עירונית ועל כבישים מפותלים, ולמרות העיצוב הסקסי שלו הוא אינו אופנוע "פוזאיסטי" במובן הרע של המילה. זה לא אופנוע ספורט, אבל בהחלט כלי חביב ליום יום, והרבה יותר שימושי מכל אופנוע אחר ברכיבה עירונית.

נכון שתג המחיר שלו לא שערורייתי כמו זה של 01-DN, ועדיין 90 אלף שקל הוא לטעמי סכום מעט גבוה מדי לאופנוע כזה. 01-DN ומאנה אינם מושלמים, אבל הם עושים עבודה טובה גם בפני עצמם, ובעיקר כשגרירים ראשונים למה שצפוי לסחוף את עולם האופנועים. בין אם נאהב את זה או לא - בעתיד אופנועים יהיו קלים יותר לתפעול, ויכילו יותר אלמנטים שימושיים מעולם הקטנועים.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים