"בפועל, עדיין לא רואים שום סימן ליציאה ממיתון"
בעלי הרשתות הקמעוניות מדווחים על סימני התאוששות ומודים שהצרכנים שבו לחנויות - אך עדיין רחוקים מלהכריז על יציאה מהמיתון. חברות האשראי דווקא מחזקות את נתוני הלמ"ס: עלייה חדה ברכישות בכרטיסי אשראי
כשבעלי הרשתות נשאלים אם גל העליות האחרון מבשר על עתיד ורוד או שמא מדובר בהתאוששות זמנית בלבד - התשובה רחוקה מלהיות חד משמעית.

מנכ"ל רשת האופנה זארה, אלי קידר, טוען כי "ישנם סימנים המבשרים אופטימיות, אבל לא הרבה מעבר לכך. כל עוד השווקים האירופיים וארה"ב לא יצאו מהמיתון, מוקדם מדי לצאת בהצהרות כאלה בישראל".
מוטי קרן, יו"ר יוניליוור, מצטרף לדבריו של קידר ומסביר כי "בפועל, עדיין לא רואים שום סימן ליציאה ממיתון, עם זאת, יש אווירה חיובית והצרכנים יוצאים יותר ומגיבים יותר למבצעים ולפעילויות שיווקיות".
לדברי קרן, החברה מזהה שינוי משמעותי במידה שבה הצרכן "משחרר את הארנק" ומסביר כי "כעת אנו רואים שהצרכנים חוששים פחות, ורואים את המצב בעיניים אופטימיות. אחד הגורמים לעלייה באופטימיות יכול להיות החסכונות בקרנות ההשתלמות שנפגעו בתחילת המיתון וחזרו לעצמן לאחרונה".
סמנכ"ל הסחר והשיווק בקבוצת שופרסל, אלי גידור, נשמע מעט פחות אופטימי: "מדובר בגידול עונתי הנובע ממספר גורמים. באפריל עדיין היו השפעות חג הפסח ובמאי יום העצמאות". לדבריו , "העובדה שצורכים יותר בקטגוריית מוצרים שמחירם נע בין שקלים בודדים לעשרות בודדות של שקלים, אין בה להעיד על יציאת ישראל מהמשבר".
לדברי מוטי טפרברג, בעל היקב טפרברג, "אין אפשרות לקבוע חד-משמעית שיש שינוי מגמה בצורה גורפת. בתחום היין יש אמנם התעוררות, אך קשה לשייכה להתאוששות המשק או להיערכות לקראת ראש השנה וסוכות".
הקמעונאים מקווים כי פרסומים חיוביים ביחס ליציאה מהמיתון יביאו את הצרכנים חזרה לקניונים ולחנויות.
מנכ"ל רשת האופנה קסידי בוטיק, משה בן שטרית, מעריך כי לתקשורת יש השפעה פסיכולוגית על מצב הרוח ברחוב. "לפי הנתונים שלנו יש עלייה ברבעון השני והשלישי, שאליהם אנו נכנסים, ביחס לרבעון הראשון של השנה הנוכחית".
למרות זאת מדגיש שטרית כי "ביחס לתקופה המקבילה בשנה שעברה המצב עדיין חלש, אך אני חש שישנה התמתנות וחזרה לשגרה".
מי שכלל לא הרגישו כי המשק נקלע למיתון הן הרשתות הזולות, המציעות פתרון מושלם לימי משבר. מנכ"ל רשת נעלי TO GO, מאיר נג'יבי, מסר כי: "גם בפתיחת המיתון לא הרגשנו אותו ולא היתה ירידה במכירות. להערכתי, כל נושא המיתון בישראל הוא יותר פסיכולוגי ומתייחס בעיקר למותגי ולשירותי היוקרה".
אחרי שבפסח האחרון נרשמה ירידה במספר הנוסעים לחו"ל, הביא עמו הקיץ התאוששות בענף. אבי בן חור, מנכ"ל ג'יימס ריצרדסון, מתאר כי "בתקופת הקיץ לא נראים סימני המיתון בצורה בולטת, כפי שנראו ברבעון הראשון של השנה, אבל לא ברור אם זו אכן יציאה מהמיתון או סימפטומים של עונתיות הקיץ. רק בתום החגים נוכל לומר אם היתה תזוזה לכיוון יציאה מהמיתון".
אינדיקטור נוסף לעלייה בצמיחה הוא נתוני חברות האשראי - שחוזרות להרוויח, במיוחד ב-3 החודשים האחרונים. כך למשל, מחזור ההכנסות של חברת ויזה כאל גדל ברבעון השני של 2009 ב-13% ל-292 מיליון שקל.
בהתייחסו למצב הפעילות המשק אומר מנכ"ל החברה, בועז צ'צ'יק, כי "בחודשים יולי-אוגוסט רואים גידול משמעותי וחסר תקדים במחזורי הפעילות בכרטיסי האשראי, וזה ניכר בכל התחומים - במיוחד בתחום הנופש". גם מנהלי חברות האשראי האחרות מדווחים על עלייה בהיקפי הפעילות ועל חזרה למצב שקדם למשבר הכלכלי.
מדוחות שפרסמה אתמול ויזה כאל, עולה כי הרווח הנקי של החברה גדל ברבעון השני של 2009 ב-29% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, והסתכם ב-72 מיליון שקל. היקף האשראי הצרכני החוץ-בנקאי שהעמידה החברה גדל ב-34%, והסתכם ב-2 מיליארד שקל.
לצד הגידול באשראי הצרכני, הסתכמה הרבעון ההפרשה לחובות מסופקים ב-19 מיליון שקל לעומת 10 מיליון
מנתוני גמא ניהול וסליקה, עולה כי מחזור הקניות בכרטיסי אשראי במחצית הראשונה של אוגוסט 2009 היה גדול יותר ב-8% ממחזור הקניות שנרשם במחצית הראשונה של יולי 2009. עם זאת, סכום הקנייה הממוצע בכרטיס אשראי, 502 שקל, נותר ללא שינוי.
השוואה לתקופה המקבילה בשנים הקודמות מלמדת אף היא על עלייה בקניות הקמעוניות: מחזור מחצית אוגוסט 2009 היה גבוה ב-10% ממחזור מחצית אוגוסט 2008 וגבוה ב-17% ממחזור מחצית חודש אוגוסט 2007.
לדברי מנכ"ל החברה, אריאל גנוט, "המסחר התאושש מאוד במחצית הראשונה של אוגוסט 2009, בעיקר עקב הגדלת הקניות, שמקורן בחופשת הקיץ של הילדים ובמבצעי ההוזלה הרבים".
גנוט סיכם ואמר כי "האווירה של סוף המיתון שיפרה את מצב הרוח הצרכני והגדילה עוד יותר את מספר הקניות".







נא להמתין לטעינת התגובות



