מאדוף ואני: המוח שמאחורי חבורת העוקץ הניגרי
גילה רוזנברג, טייסת בואינג בעברה, עלתה לישראל מקנדה, שירתה בפיקוד העורף, אפילו ניסתה להתקבל למוסד. כשהשתחררה מהצבא, הפכה למוח שמאחורי חבורת העוקץ הניגרי, ששדדו מיליוני דולרים מאמריקאים. אני זוכרת את כולם, היא אומרת, כל אדם מהנשדדים
ביולי 2009 העתיד כבר נראה שחור. רוזנברג נעצרה בחשד כי הייתה אחת המנהלות הבכירות ברשת עבריינית מתוחכמת שרימתה אלפי מבוגרים בארצות הברית בשיטה המכונה "העוקץ הניגרי" או "עוקץ ההגרלות".
סוכני האף.בי.איי וחוקרי מפלג ההונאה של משטרת מחוז תל אביב הקליטו וצילמו כל שיחה וכל צעד שביצעו חברי הרשת, ביניהם רוזנברג. הם תועדו משוחחים עם זקנים, מספרים להם שזכו לכאורה בהגרלת לוטו, מבקשים מהם לשלוח אלפי דולרים לתשלומי מס ומרוצים מעצמם בכל פעם שהצליחו להפיל קורבן בפח. ההחלטה להסגירם לשלטונות ארצות הברית, שם העונש כבד יותר מאשר ישראל, כבר התקבלה.
רוזנברג, המתועדת כמנהלת משרד קרת רוח, טוענת באמצעות סנגוריה עורכי הדין בועז ראובן ויהל בן עובד כי הייתה בעצמה קורבן של מעסיקיה. "אני לא מאמינה ששלטונות ארצות הברית ישפטו אותי בצורה אובייקטיבית", היא חושפת את תחושותיה במכתב שהעבירה ל"מעריב".
"רק עכשיו הסתיים המשפט המתוקשר של ברנרד מאדוף, שהיה גם כן יהודי שהונה אנשים, והנה באים עוד יהודים שהונו אמריקאים".
"אני מפחדת מהאנטישמיות. מגיע לי עונש, אבל אני רוצה להישפט על ידי יהודים ולרצות את גזר הדין בישראל. אני מתחרטת על כל מה שעשיתי, אולם הייתי קורבן בעצמי. מאז רודפים אותי שמותיהם של המבוגרים, אני זוכרת את כולם. חלקם היו בודדים מאוד והיה לי קשה לנצל את תמימותם".
רוזנברג נולדה בוונקובר שבקנדה ונחשבה לילדה מצטיינת בלימודים. הוריה התגרשו כשהייתה בת עשר. היא גדלה בבית אמה, שמנעה מבתה היחידה חיי חברה או קשר עם אביה. רוזנברג הרגישה כי היא נחנקת, גם כאשר למדה כבר באקדמיה לטיס ולאחר שהטיסה כלי תעופה עצומים עתירי נוסעים.
"תמיד הרגשתי שישראל היא המדינה שלי, אבל באיזשהו מקום ברחתי מאמא שלי כי היא הייתה שתלטנית. למדתי תעופה והנהלה טכנולוגית, אבל בגיל 22 עדיין חייתי כמו במעצר בית. לא יכולתי לצאת לשום מקום ללא אישורה".
בתחילה ניסתה האם למנוע מרוזנברג לעזוב את קנדה ואף דיווחה למשטרה המקומית כי הבת גנבה חפצים השייכים לה. רוזנברג נעצרה בשדה התעופה בוונקובר בדרכה לישראל, אולם שוחררה במהרה ודבקה בתוכניותיה.
לישראל היא הגיעה באפריל .2006 לאחר לימודי עברית באולפן, התגייסה לצה"ל. היא שימשה כמש"קית וכמדריכה בבה"ד 16 ואף אימנה חיילים מצבא קניה שהגיעו להשתלמות ביחידת החילוץ וההצלה. "הרגשתי שאני תורמת למדינה", היא מציינת במכתבה. "הייתי גאה כשלבשתי את המדים. זה לא היה קל, אבל לא ויתרתי גם כאשר נפצעתי בגב במהלך הכנה לתרגיל. ניסיתי להוציא את המיטב מהשירות, ביקשתי לצאת לקורס קצינות, אבל בצבא לקחו את הזמן ומרחו אותי".
המוטיבציה של רוזנברג פחתה ככל שהבעיות הכלכליות החמירו. היא ביקשה מצה"ל לצאת לחופשה מיוחדת בחודשים יולי ואוגוסט .2007 "אני רוצה לטוס לקנדה לבקר את אמא שלי", שיקרה. מהר מאוד החלה לחפש עבודה זמנית ומכניסה. "הגעתי לשפל כלכלי, חייתי על משכורת צבאית שנעה בין 700 ל-1,000 שקל בחודש ולא הצלחתי להתקיים. ידעתי שאני חייבת לעבוד או שאיאלץ לחזור לקנדה".
"מי שהכניס אותי לעסק הזה של ההונאות היה ידיד מלוס אנג'לס שהכרתי באולפן. הוא אמר לי שאם אני רוצה לעשות כסף אז יש לו עבודה בשבילי,
עוד במהלך החופשה הצבאית הגיעה רוזנברג למשרד ברחוב ערד בתל אביב, שם פגשה לטענתה את ירון בר, אחד החשודים הבולטים בפרשה. בחקירתה סיפרה כי הובהר לה שהיא צריכה תחילה ללמוד את העבודה ולכן נשלחה להשתלמות באילת, במשרד נוסף השייך למנהלי הרשת. לאחר שבוע חזרה לתל אביב והחלה לעבוד כטלפנית עד לסיום חופשתה.
כעבור שלושה חודשים, בנובמבר ,2007 השתחררה והחלה לעבוד במשרדי הרשת בתל אביב כ"שּוטֶרִית" - דרג הביניים שאחראי לסגור את העסקאות עם הקשישים - תוך התחזות לעורכי דין, ולגרום להם לשלוח כמה שיותר כספים.
העמלה עמדה על 20 אחוז מסכום העסקה. רוזנברג נחשבה למצליחה בעבודתה ופעם אחת אף הצליחה להוציא במרמה מאחת מקורבנותיה כ-155 אלף דולר. ה"שּוטֶרִים" הרוויחו לעתים בין 20 ל-30 אלף דולר בשבוע. רוזנברג התגוררה בדירה מפוארת ביפו ונהגה במכוניות יוקרתיות שכורות. "בהתחלה לא הייתי מודעת לסוג העסק שנכנסתי אליו", היא מתעקשת, "וכשהייתי בפנים כבר היה מאוחר מדי לצאת. הבוס היה נורא נחמד, הציע עזרה בלעמוד על הרגליים מבחינת תשלום שכר דירה ופיקדון לבעל הבית. בסוף יצא שעבדתי בשביל להחזיר לו כל שקל".
גם למשטרה מסרה גילה גרסה זהה, התעקשה שעבדה רק בעקבות לחץ של המנהלים. אלא שבידי ראש צוות החקירה, רפ"ק מתן גלט, נמצאים חומרי חקירה המתארים את גילה כעובדת חרוצה ואמביציוזית.
באחת ההקלטות היא נשמעת מתדרכת טלפנית במשרד. "אנחנו חייבים לוודא שהם נוהגים ברכב כדי שיוכלו להגיע לבנק ולהביא כסף", אמרה. "צריך גם לוודא שיש להם כסף ואנחנו לא סתם מבזבזים זמן. אנחנו לא לוקחים מישהו עם פחות מ-2,000 דולר בחשבון".
בהקלטה אחרת, מה-22 ביוני, נשמע אחד מבכירי הרשת מתדרך את העובדים ומבשר להם על קידומה של רוזנברג לתפקיד מנהלת משרד. "כל מה שגילה מחליטה במשרד, היא המנהלת. היא מחליטה הכל. אתם צריכים לכבד כל החלטה של גילה, גם אם אתם חושבים שהיא שגויה".
בהמשך הוא מבטיח לעובדים כי אם עד 24 ביולי יצליחו לגייס כחצי מיליון דולר, ישלח אותם לחופשה במלון חמישה כוכבים באילת. חברי הרשת לא הספיקו. הם נעצרו כשבועיים לאחר השיחה.
בסוף 2007 איבד ריצ'רד רוג'רס, בן 72 מאינדיאנה, את כל חסכונותיו, שעמדו על כחצי מיליון דולר. טלפון שקיבלו הוא ואשתו קרוליין בישר להם כי זכו בשלושה מיליון דולר בהגרלת הלוטו. הם מעולם לא קיבלו את הכסף. ריצ'רד מאמין כי מעשה ההונאה דרדר את בריאותה של אשתו. היא הייתה בדיכאון ולא הצליחה לשלם עבור שירותי רפואה מתקדמים. כעבור שבעה חודשים נפטרה. ריצ'רד משלם עד היום לבנק 200 דולר בחודש קנס על משיכת כספים מוקדמת מחשבון הפנסיה שלו, ומעט הכסף שנותר מאפשר קיום מינימלי.
ריצ'רד הוא אחד מאלפי הקשישים שפנו לאף.בי.איי. הוא קורבן של הרשת שפעלה בישראל ונוהלה על פי החשד על ידי אבי עייש ,(38) בת זוגו מישל יובל (28) וחברם ירון בר ,(39) שבמקביל החזיקו מסעדה בתל אביב.
מבקשת ההסגרה שהוגשה לפני כשבועיים על ידי עו"ד טל ורנר קלינג מהמחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה עולה כי הרשת פעלה משנת 2005 ועד ליום מעצרם ב-5 ביולי .2009 במהלך אותה תקופה הם עצרו את עבודתם פעם אחת, בספטמבר ,2008 בעקבות חשיפתה של רשת דומה שפעלה ברחוב תובל ברמת גן. שלושה חודשים לאחר מכן חזרו לפעילות.
הרווחים של הרשת, כך טוענים במשטרה ובפרקליטות, הגיעו לכדי עשרות מיליוני דולרים. "החשודים פעלו במשך זמן ממושך בתבנית היררכית, מאורגנת, שיטתית ומתוכננת לפרטיה, שמטרתה האחת והיחידה היא הונאת קשישים תמימים בארצות הברית", כך צוין בבקשת ההסגרה. "הם הפכו את גזילת רכושם של הזקנים למקור מחיה יומיומי עבורם, ללא כל מעצור מוסרי".
גילה אינה מקבלת את הקביעה כי פעלה ללא כל מחסום נפשי. "לאורך כל הדרך היו לי נקיפות מצפון. תמיד היה לי קשה, גם הטלפנים ידעו את זה. במהלך השיחה העמדתי פנים שהזקנים לא טובים לעסקה. את כל החברים שלי הרחקתי ממני באותה תקופה בגלל שהתביישתי ופחדתי שיידעו מה אני עושה. לפעמים שיקרתי ואמרתי שחזרתי לקנדה".
אם כך, מדוע לא התפטרת?
"ביקשתי מהבוס והוא הבטיח שימצא לי עבודה אחרת שלא קשורה לעסק הזה או למשהו לא חוקי. אחר כך התברר שהוא ניסה להשאיר אותי שם ולגרום לי להישאר בחובות. הוא אפילו הציע לי הלוואה של 23 אלף דולר לקניית מכונית, אבל הבנתי מה הוא עושה ולא הסכמתי לקבל את הכסף. פחדתי. המנהלים סיפרו לעובדים שמאחורי המשרדים שלהם עומדת אחת ממשפחות הפשע והם משלמים לה פרוטקשן. ואני תמיד רציתי לעסוק דווקא בצד השני. החוקי. אפילו התראיינתי במרץ השנה למוסד".
רוזנברג יושבת בנווה תרצה ויודעת שההסגרה קרבה. היא עוזבת את התא לעתים רחוקות ומשתדלת להתרחק מחדר האוכל. "לפעמים אני יוצאת כדי לטלפן, אבל אני לא ממש מסתובבת בחצר. האסירות כאן די מפחידות אותי, תמיד מקללות וצועקות, ואני לא יכולה לחיות בסביבה כזו".
איך הרגשת כשנעצרת?
"האמת, כשדפקו לי על הדלת בבית הייתי בטוחה בהתחלה שזה תרגיל של המוסד, שהם בודקים כיצד אני מתפקדת תחת לחץ. אחר כך הבנתי שזה רציני והרגשתי הקלה מסוימת. רציתי להתוודות ולדבר על מה שקרה לי בפתיחות. מנגד, הרגשתי הלם והיו לי התקפי צחוק לא ברורים".
רוזנברג טרם הפנימה את חומרת מצבה. היא עדיין חולמת לחזור לטוס, מתעלמת מהאפשרות שהיא עלולה לרצות תקופת מאסר ארוכה. "הייתי רוצה לקבל כבר את עונשי כדי שאוכל להמשיך בחיי. לא התעשרתי מהעסק הזה, רק חייתי טיפה מעל הנורמה. למדתי לקח, והייתי רוצה לעבוד בעבודה נורמטיבית. יש לי כישורים רבים. אני רוצה לעזוב את תל אביב ולהשאיר את כל התקופה הזו מאחוריי. לזקנים אני רוצה להעביר מסר. הם בטח חושבים שאני מפלצת, אבל אני מקווה שהם יסלחו לי".
סנגוריה של רוזנברג, עורכי הדין ראובן ובן עובד, מציינים כי היא לא התאזרחה והפכה לתושבת ישראל במטרה לבצע עבירות, אלא כדי להעתיק את מרכז חייה לכאן. "זכותה החוקתית של גילה שלא להיות מוסגרת אינה מתבטלת לאור העובדה שנולדה בקנדה. השימוש המאסיבי שעושה ארצות הברית לאחרונה בחוק ההסגרה חורג הרבה מעבר למטרה שלשמה הוא קיים".
"מדובר בחקירה שבוצעה על ידי משטרת ישראל, תוך שימוש במשאבים של המדינה, ועל פניו לא קיים קושי ראייתי להעמידם לדין בארץ. הרי אם יוסגרו ויישפטו בארצות הברית וייגזר עליהם מאסר, הם יועברו בכל מקרה בחזרה לישראל כדי לרצות אותו. במקרה כזה ישראל תהיה מחויבת לגזרי הדין שתטיל ארצות הברית, היכולים לעמוד על תקופות לא פרופורציונליות של 20 שנה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם