משרד התמ"ת: נפעל להקטנת כמות המלח במזון
בעקבות תחקיר עסקים על נזקי כמויות הנתרן החריגות במזון, החליט משרד התמ"ת לבחון הקמת ועדה מיוחדת שתגביל את השימוש במלח. על מוצרים רוויים במלח יופיע כיתוב בולט: "עשיר בנתרן"
סגנית שר התמ"ת, ח"כ אורית נוקד, מסרה כי כבר השבוע תיפגש עם מנהלת המחלקה לתזונה במשרד הבריאות ועם הדיאטנית הארצית של המשרד. ה-3 יבחנו הקמת ועדה בין-משרדית, אשר תקבע רף לקביעת אחוז הנתרן הרצוי במוצרי מזון. מוצר אשר יחרוג מאותו רף, יסומן על גבו במקום בולט "עשיר בנתרן".
מלח צילום: מאור צפירה
בנוסף , תיבדק דרישתה של חברת הכנסת לשנות את פירוט הערכים התזונתיים על המוצר, בכך שתוסר המילה "נתרן", ובמקומה תופיע המילה "מלח". זאת על מנת לאפשר לצרכן לקבל את מלוא המידע התזונתי לפני שהוא רוכש את המוצר.
"הכפלת שיעור האזרחים הסובלים מלחץ דם גבוה בעשור האחרון צריכה להוות עבורנו נורת אזהרה", מסרה נוקד, והוסיפה כי "תנאי בסיסי לשקיפות, לבריאות, להגינות ולצרכנות נכונה הוא סימון רכיבי המוצר ואזהרה בדבר רכיבים מזיקים העלולים לגרום למחלות רבות".
במסגרת תחקיר עסקים נחשף כי כ-20% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל - מיליון איש - סובלים מיתר לחץ דם ראשוני בדרגה כזו או אחרת. לפי נתוני שירותי בריאות כללית, מאז 2005 נרשמה עלייה של 20% בשיעור בני ה-40 ומעלה הסובלים מיתר לחץ דם. בכל שנה מצטרפים 60 אלף איש לקבוצת הסובלים מיתר לחץ דם ראשוני.
לאור ההשפעה השלילית של המלח, ההקצבה היומית המומלצת אינה עולה על 2,400 מ "ג נתרן ביום. אלא שכמות הנתרן במזונות מעובדים עולה עם השנים, ואלו תורמים כ-85% מצריכת המלח של האדם.
לדברי פרופ' מיכאל בורשטיין, מהיחידה ליתר לחץ דם בבית החולים הדסה הר הצופים, "הציבור משלם מחיר כבד על כמויות המלח העצומות במזון המוכן שמייצרות חברות המזון, בגלל תרומתו השלילית של המלח ליתר לחץ דם ".
דורית אדלר, מנהלת מחלקת התזונה בהדסה עין כרם, טוענת כי נכתב על אריזות המזון "נתרן" ולא "מלח", משום שרוב הציבור לא מקשר בין השניים - ולכן נרתע פחות מערכי הנתרן הגבוהים. לדבריה, מדובר במזון מזיק, ויש לדרוש מיצרני מזון שיפרידו בין הנתרן למלח ויציינו את ערכי המלח תחת שם הרכיב - ולא תחת כסות הנתרן.
במכבי שירותי בריאות ממליצים לצרוך מוצרים שתכולת המלח בהם לא עולה על 100 מ"ג נתרן ל-100 גרם מוצר וסבורים ששינויי רגולציה, שיחייבו להפחית את תכולת המלח במוצרים או לסמן עליהם תכולת המלח, הם המפתח לטיפול בבעיה.
ההיסטוריה מעודדת
הפחתת צריכת הנתרן הוכחה כיעילה בעולם: בשנות ה-70 סבלה פינלנד משיעור התמותה משבץ הגבוה בעולם. בעקבות הורדת צריכת הנתרן בכשליש, ירד שיעור התמותה בשנות ה-2000 ב-70%.
הדבר התאפשר בזכות חקיקה שחייבה את יצרניות המזון לציין באופן בולט "עתיר נתרן" על גבי אריזות מוצרים המכילים כמות מסוימת של נתרן.
בכנסת היוצאת קידמה נוקד הצעת
חוק פרטית בדבר איסור פרסום של מזון לא בריא בשעות צפייה של ילדים ובני נוער.
ההצעה עברה בקריאה טרומית, וכדי לקדם את הנושא במסגרת הצעת חוק ממשלתית, התחילה ח"כ נוקד לקיים דיונים ופגישות עם שרים בממשלה.
בין היתר נפגשה נוקד עם סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, ונציגים ממשרדו בדבר האפשרות לבחון את הדרכים לסיווג לא בריא.
נא להמתין לטעינת התגובות
