עלות המשבר הפיננסי: 12 טריליון דולר
במלאות שנתיים למשבר, מדווחת קרן המטבע הבינלאומית כי הסכום שגבה המשבר שווה ל-20% מהתפוקה העולמית בשנה. לפי ההערכות, הגירעון שצברו המדינות העשירות יגיע ל-10.2% מהתוצר. הבשורה המעודדת: רוב המדינות העשירות הוציאו פחות משתכננו על תוכניות החילוץ
אולם, כלכלני הקרן קובעים שחלק ניכר מהמדינות העשירות בעולם הוציאו פחות כסף בתוכניות החילוץ מאשר הכריזו במהלך החודשים הקשים של המשבר.

עם זאת, הם מזהירים כי מוקדם להפסיק את תוכניות החילוץ, וכי יש סיכוי רב שסיבוב נוסף של תוכניות חילוץ יידרש בשנת 2010.
הנתונים הוכנו על-ידי קרן המטבע , שנשיאה הוא דומיניק שטראוס-קאהן, לרגל מלאות שנתיים לתחילת משבר האשראי. היה זה ב-9 באוגוסט, כאשר הבנק הצרפתי הידוע BNP PARIBAS הפסיק את פעילותן של 3 קרנות שרשמו הפסדים בשוק הסאב-פריים בארה"ב.
מהלך זה גרם לכך שהבנקים הפסיקו להלוות זה לזה, שערי הריבית זינקו והיתה הסתערות על הפיקדונות בבנק הבריטי נורת'ן רוק, שהולאם.
לפי תזכיר שהוכן על-ידי קרן המטבע לפסגת מדינות ה-G20 (הכוללות, בין היתר, את ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, צרפת, איטליה, גרמניה, יפן ובריטניה), נקבע שממשלות המדינות העשירות נתנו סיוע בהיקף של 9.2 טריליון דולר, בעוד שממשלות המדינות העניות הזרימו סיוע של 1.6 טריליון דולר.
הערכת הכלכלנים של הקרן היא, שהממשלות יצליחו לחלץ את רוב כספי הסיוע כאשר הכלכלה העולמית תתאושש.
התפלגות ההוצאה של כספי החילוץ היא: הזרמת הון - 1.1 טריליון דולר, רכישת נכסים - 1.9 טריליון דולר, ערבויות - 4.6 טריליון דולר, וכיסוי התמוטטויות - 2.5 טריליון דולר. כ-2 טריליון דולר נוספים שימשו לאישוש תחומים אחרים.
קרן המטבע מציינת עוד שהביצוע בפועל של תוכניות החילוץ היה נמוך מהסכומים אשר הובטחו, בשל יציבות מפתיעה ושיפור בנזילות הבנקאית.
עם זאת, כלכלני הקרן מזהירים, שאם יהיה פיגור בקצב ההוצאה של הסיוע, שיעור החוב יזנק כלפי מעלה בקצב מהיר אף יותר מהקצב שהיה בשנתיים האחרונות. כמו כן מזהירים כלכלני הקרן מפני גידול חד בחוב ביחס לתוצר בשנים הקרובות.
במקביל ביצעה הקרן רביזיה באומדני הגירעונות של הממשלות. בקרן מעריכים, שהמדינות העשירות יגיעו השנה לגירעון תקציבי גבוה של 10.2% מהתוצר - הגירעון הגדול ביותר לרוב המדינות הללו מאז מלחמת העולם השנייה.
הגירעון הגדול ביותר הצפוי השנה יהיה לארה"ב, עם 13.5% מהתוצר , לבריטניה עם 11.6% ויפן עם 10.3%. בשנת 2010 צפוי לבריטניה הגירעון הגדול ביותר, של 13.3% ביחס לתוצר, זאת לעומת גירעון של 9.7% לארה "ב.
כלכלני הקרן גם מנתחים את הזינוק הצפוי בחוב הממשלתי בשנת 2014, עקב ההוצאות בהתמודדות עם המשבר הפיננסי.
ליפן יהיה גירעון של 239% מהתוצר , איטליה - 132% מהתוצר , ארה"ב - 112% ובריטניה - 99.7% מהתוצר . הגירעונות הללו יביאו באופן בלתי נמנע להורדת דירוג האשראי של המדינות הללו, והתוצאה היא שגיוס הון יהיה יקר יותר, בשל הריבית הגבוהה שיצטרכו לשלם.
משום כך, כלכלני הקרן מדגישים שחשוב שהממשלות יאמצו מהלך אמין של הקטנת הגירעונות בטווח הארוך. בטווח הקצר קוראת הקרן להמשיך במדיניות
במערכת הפיננסית הבינלאומית מעריכים כי בשנה הקרובה יתמקדו חלק גדול מהממשלות במאמצים לסייע לעסקים קטנים ובינוניים. הממשלות במדינות המתפתחות יזרימו כספים לא מעטים למטרה זו, כדי שהעסקים הללו ישובו להיות אחד ממנועי הצמיחה הכלכליים לשנים הקרובות.
בחודשים הקרובים יתחילו ממשלות ארה"ב ובריטניה במאמצים למכור את חבילות המניות בבנקים שקיבלו תמורת הזרמת ההון.
בזמן הקרוב יגבשו את הדרכים למכירת המניות: באמצעות הבורסות או למשקיעים המגלים עניין בהשקעה בבנקים. בין היתר, יבחנו את האפשרות שקרנות השקעה של מדינות המפרץ, של סינגפור ושל סין יגלו עניין בקניית המניות. באמצעות המכירה מקוות הממשלות שיצליחו להקטין את גירעונותיהן התופחים.
הדוח של קרן המטבע והערכת המצב יונחו בפסגה הקרובה של ה-G20, המתכנסת בספטמבר ברוסיה. בפסגה יבחנו המדינות את יעילות הצעדים שננקטו להשגת חידוש הצמיחה הכלכלית, והדרכים לפקח על המערכת הבנקאית כדי למנוע משברים כלכליים דומים בעתיד.