סיטרמן פורש ממשרד התחבורה: "על הבנקים להמריץ המשק"
מנכ"ל משרד התחבורה לשעבר מצטרף למערכת הבנקאית, ובראיון לעסקים מותח ביקורת על מדיניות קניית הדולר של הנגיד: "הדבר עלול להגביר לחצי אינפלציה"
סיטרמן סיים את תפקידו בחודש שעבר והצטרף לדירקטוריון בנק מזרחי-טפחות. לפני 10 שנים הוא שימש כציר הכלכלי בלונדון.
בראיון מיוחד לעסקים הוא מקדים ומחמיא למערכת הבנקאית: "התנהלותם במשבר האחרון היתה מאוד אחראית, בכך שלא נכנסו ללחץ ולא הלחיצו את הלווים הגדולים לעשות תנועות מיותרות ודרסטיות. הבנקים הוכיחו יכולת ספיגה ואחריות ניהולית, דבר שתרם למשק מבחינת אי-גרימת זעזועים תוך כדי המשבר העולמי".
מה הביקורת שלך עליהם כמנכ"ל משרד התחבורה לשעבר?
"הייתי מצפה שהבנקים, עם הגורמים המוסדיים, יהיו פעילים יותר בהמרצת המשק בעזרת פרויקטים מתחום התשתיות, שהממשלה אמורה להוציא אל הפועל".
"הבנקים חייבים להתגייס לצורך העניין. אם הם נמצאים על סף שיעור ההלוואות המותר בגין מימון נדל"ן ותשתיות (מגבלת 20% מההון), בנק ישראל והאוצר חייבים לפעול להגדלת שיעור המימון המרבי. צריך להוסיף סיווג נפרד של מימון פרויקטים בתחום התשתית. הייתי מצפה שהבנקים יתמקצעו ויפעילו יחידות מקצועיות בתחום זה ויצמצמו את לוח הזמנים".
"נמר בעייתי"
יש לך דוגמאות למצוקת מימון, שבהן נתקלת כמנכ"ל משרד התחבורה?
"כללית ניתן לומר שהמשבר העולמי האריך את משך סגירות העיסקאות הפיננסיות. בשנה האחרונה הממשלה נתקלה בבעיה חמורה בתחומים אלה על רקע קריסת הבנקים בעולם.
לדוגמה הקו האדום (הרכבת התחתית בתל אביב) - הבנק שהוביל את קונסורציום הבנקים היה הרויאל בנק אוף סקוטלנד. הוא נקלע לקשיים, הפרויקט ננטש
וכעת מנסה קבוצת MTS למצוא מקורות מימון חלופיים.
"אין ספק שחשוב שהפרויקטים בתחום התשתית ישמשו פלטפורמה לכניסת משקיעים מוסדיים עם תשואות סבירות. זה עדיף מאשר לנהל סיכונים דרך הבורסה. לאור מה שקורה בהצטברות הר השקלים והדולר היורד, הההשקעה בפרויקטים לטווח הארוך היא חלופה סבירה".
יש לך ביקורת על הנגיד באשר לדולר היורד?
"כיום נוצר מצב שבו הנגיד רוכב על נמר שנראה עד לאחרונה צעיר, אבל עכשיו מתברר כבעייתי. הצטברות יתרות מט"ח של מעל 50 מיליארד דולר מייצרת עיוות בהקצאת המקורות והיא מעבר ליכולתה הכלכלית של ישראל".
"התופעה עלולה להביא להתגברות לחצי האינפלציה בתוספת אבטלה, מכיוון שהמשק מוטה יצוא. יש לנהוג במדיניות המט"ח בזהירות, שכן יש לה השלכות מרחיקות לכת בתחום היצוא".
מהן שאיפותיך לאחר עזיבת הסקטור הציבורי?
"אני חוזר לסקטור העסקי, ואשתלב בפרויקטים הקשורים לפיננסים ולתשתיות, בעיקר בנושא איכות הסביבה, אנרגיה ותשתיות פיזיות".
נא להמתין לטעינת התגובות
