התוכנית שתציל את העיר
כדי לשקם את לוד מבקשים בעירייה להוסיף לשטחה 2,150 דונם ולבנות אלפי יחידות דיור, בתוכנית שזוכה לתמיכת משרד השיכון. הארגונים הסביבתיים-חברתיים מתנגדים: הפתרון הוא שיקום השכונות והשקעה בתשתיות
כיום משתרע שטחה של העיר על פני כ-12 אלף דונם, ובעירייה ובמשרד השיכון סבורים כי ההתרחבות הכרחית לשיקומה של לוד. מחר צפוי להתקיים דיון בבקשה, בוועדת הגבולות של עיריית לוד והמועצה האזורית עמק לוד. לאחר הדיון יימסרו ההמלצות לשר הפנים.
במאי השנה פנה יו"ר הוועדה הקרואה בלוד, תת-אלוף (במיל') אילן הררי, למשרד הפנים בבקשה להרחיב את גבולות העיר ב-2,146 דונם מערבה, לשכונת גני אביב א' ו-ב', על חשבון שטחים חקלאיים פתוחים בשטחי המועצה האזורית עמק לוד והיישוב ניר צבי. זאת לטובת בניית שכונות מגורים חדשות.
"בשטח זה ייבנו שכונות מגורים איכותיות, כאשר תושביהן ייהנו ממגורים יוקרתיים, במחירים אטרקטיביים, בקרבה ללב מטרופולין תל אביב", כתב הררי למשרד הפנים. "בתחומי העיר אין שטחים חדשים המתאימים לפיתוח שכונת מגורים גדולה. אנו מאמינים כי משיכת אוכלוסייה חזקה ללוד תוכל לסייע רבות בשינוי תדמיתה של העיר".
במשרד השיכון גיבו את הפנייה של הררי, שם רואים בהוספת השטחים מהלך הכרחי להצלת העיר והצעד היחיד שיצליח למשוך אוכלוסייה חדשה וחזקה ללוד.
"העיר נמצאת במצוקה חברתית וכלכלית", מסבירה מנהלת מחוז מרכז במשרד השיכון, רבקה אבלסון. "פוטנציאל ההרחבה של העיר הוא דל, והקרקעות, שזמינותן תלויה בפינויים, הן בכמויות מאוד קטנות ולא מאפשרות את התפתחות העיר. בנוסף, אנחנו נתקלים בבעיה קשה לשווק מגרשים בודדים בתוך העיר - מבחינה גיאוגרפית האפשרות היחידה היא התרחבות לכיוון מערב".
לדברי אבלסון, כדי להזרים אוכלוסייה חזקה לעיר נדרש מרחב בנייה גדול, שיאפשר להקים מערך קהילתי רחב. "הרעיון הוא לפעול בשני מסלולים: הפיתוח במערב לא יבוא על חשבון פיתוח ותשתית במרכז העיר, אלא במקביל", אמרה.
התוכנית מעוררת התנגדות מצד ארגונים סביבתיים-חברתיים, שהקימו קואליציה שבה חברים החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין, עמותת מרחב וע?מותת במקום.
השבוע פנו נציגי הארגונים ליו"ר ועדת הגבולות, פרופ' ערן רזין, בטענה שהוספת השטחים החקלאיים הפתוחים לתחום שיפוט העיר לוד לא תביא בהכרח לשיקומה, ואולי אף תפגע בסיכויי השיקום של העיר הקיימת.
לטענתם, המשמעות המיידית היא צמצום עתודות הקרקע של שטחים חקלאיים ופתוחים במחוז המרכז - והפניית משאבים מחוץ לעיר במקום לתוך העיר.
לטענת הארגונים, הדרך הנכונה לשקם ולחזק את לוד היא באמצעות תוכנית אסטרטגית, הכוללת השקעה מסיבית בתשתיות ובשיקום שכונות במרקם העיר הבנויה כיום, תוך ניצול הפוטנציאל הקיים בה כצומת רכבות ראשי,
"לוד מנוהלת בשנים האחרונות על-ידי ועדה קרואה וסובלת מגירעון תקציבי וממחסור בהשקעה ממשלתית בתחומי העיר", טוענים הארגונים.
"נראה כי הבעיה המרכזית של העיר היא העדר השקעה בתשתיות ובקהילה וחולשה של המנהיגות מקומית, שתשכיל לקשר בין מגוון הקבוצות החברתיות השונות כדי להוביל לשיקום ופיתוח חברתי וכלכלי".
לוד מונה כיום כ-74 אלף תושבים, מתוכם כ-73% יהודים וכ-27% ערבים . כ-33% מהתושבים הם עולים חדשים, רבים מארצות חבר העמים וחלקם מאתיופיה. חלק ניכר מהתושבים הערבים בלוד חיים על קרקע חקלאית הרשומה על שמם בטאבו, אולם לא הופשרה לשימוש למגורים.
אחרים מתגוררים בבתים שנבנו באופן לא חוקי על אדמות מדינה. בשל העדר יכולת כלכלית להתמודד עם הבעיות, הכרוכות בהוצאות משפט ובעלויות אבטחה והריסה כבדות, החליטה לוד להפשיר ולהכיר בבנייה בלתי חוקית בעיר.
נא להמתין לטעינת התגובות
