בחסות הרגולטור
אם עד כה האמין הצרכן הישראלי כי הרגולטור מפקח ככל שביכולתו ומגן עליו מאינטרסים כלכליים צרים של בעלי עסקים, הרי שבמקרה הנוכחי של העופות, נפרצו לכאורה כל הגבולות
תכולת רכיבים שונה מהמוצהר על האריזה, זיוף תאריכי תפוגה למוצרים פגי תוקף, לחם רגיל במסווה של לחם קל ובמחיר כפול, הרעלות מזון ושיווקי מזון ללא פיקוח - אלו רק חלק קטן מתחלואי ענף המזון בישראל.
אלא שאם עד כה האמין הצרכן הישראלי כי הרגולטור מפקח ככל שביכולתו ומגן עליו מאינטרסים כלכליים צרים של בעלי עסקים, הרי שכאן נפרצו לכאורה כל הגבולות.
כדי להבין איך הגענו למצב שבו מאשר לכאורה פקיד בכיר במשרד החקלאות לבעלי עסקים להטעות את הצרכן ולדווח כי המוצר הרגיש שקנה יוצר זה עתה - בעוד הוא כבר בן 3 ימים - צריך לבחון את השתלשלות האירועים.
בסוף שנת 2003 נכנס לתוקפו עדכון תקנות בתי שחיטה לעופות, ולפיו חל איסור על הוצאת בשר עוף מהמשחטה בטרם צונן לטמפרטורה שאינה עולה על 4 מעלות צלזיוס או לחלופין על - 18 מעלות צלזיוס, כשהוא משווק כקפוא.
בכך נאסר על המשחטות לשווק "עוף חם", כפי שהיה נהוג עד אז בישראל. במעשה זה הושב וו הדרישות הווטרינריות לשווק בשר עוף בישראל למקובל
במדינות מתקדמות בעולם, ובהן ארה"ב, קנדה, מדינות אירופה, אוסטרליה ועוד. העדכון משנת 2003 חייב בנוסף גם סימון יום השחיטה על תווית המוצר.
ניתן להעריך כי שינויים אלא הביאו למסע לחצים מצד בעלי המשחטות, שהתקשו לספק עוף טרי ביום ראשון. תהליך השחיטה, ההכשרה והורדת טמפרטורת העוף ל-4 מעלות צלזיוס אורך לא מעט זמן, וכדי לספק עופות טריים ביום ראשון לרשתות השיווק, עליהם להתחיל במלאכה עם צאת השבת.
ייתכן כי זה מה שהוליד את הפטנט המתוחכם של שחיטה בחמישי ואריזה בראשון, כאילו נשחט ביום ראשון. במשרד החקלאות עשויים להסביר כי הביקוש של הציבור לעוף טרי חייב אותם למצוא פתרון יצירתי למצב.
הם גם יכולים להסביר כי איכותו של העוף שנשחט ביום חמישי ושווק לרשתות ביום ראשון, טובה לא פחות מזו של העוף שנשחט וסופק ביום חמישי, שכן תנאי הקירור וההיגיינה במשחטות תורמים להארכת חייו. הם גם עשויים לנפנף בסמכותו של הפקיד האחראי, לשנות נהלים בהתאם לצרכים המשתנים בענף.
אלא שהטעיית הציבור והסתרת מידע חיוני מעיניו אינן בסמכות וברשות כל גורם, בכיר ומקצועי ככל שיהיה. על כך יהיה על האחראים לתת את הדין בפני הציבור.
נא להמתין לטעינת התגובות
