איך מתקבלות ההחלטות במשרד התחבורה?
בארה"ב ובישראל דנים בימים אלה על מערכות בטיחות חדישות שיוכנסו לכלי הרכב. באמריקה הציבור שותף לדיון והתהליך שקוף, ואילו אצלנו הכל מתנהל במחשכים והאינטרסים לא ברורים. זה לא רק עניין של מנהל תקין - כשמדובר בבטיחות כלי רכב, ההחלטות משפיעות על חיי אדם
בג"ץ יכריע: אילו חלפי רכב לא ראויים ליבוא
קבלת ההצעה על ידי משרד התחבורה תאפשר ליבואני החלפים למשוך את העתירה, וכך להשיג את מטרתם מבלי להסתכן באפשרות שבג"ץ יתמוך בעמדת משרד התחבורה.
הפרטים המלאים על אודות סאגת יבוא החלפים התחליפיים, ובעיקר על הכוחות הכלכליים שפועלים ברקע הדברים, פורסמו במדור זה. אלא שההתפתחויות האחרונות בפרשה הזאת מאירות פעם נוספת את הדרך המעוותת שבה מתקבלות החלטות מקצועיות לכאורה במדינת ישראל ואת הנזקים האדירים שנגרמים מכך.
נביא כאן דוגמה לדרך שבה פועלת השיטה האמריקאית בעניין תקנות באופן כללי ותקנות שנוגעות לרכב ולבטיחות אקטיבית בכלי רכב באופן ספציפי. בניגוד לפקידי משרד התחבורה בישראל שלא מקיימים דיון מקצועי פתוח, וכאשר מבקשים מהם לקבל פרוטוקולים של דיונים מקצועיים הם מסרבים להעביר אותם, השיטה האמריקאית מבקשת מן הציבור, ובכלל זה גם מבעלי האינטרסים השונים, להעביר כמה שיותר מידע לפני קבלת ההחלטות.
בישראל, להבדיל, אפילו הנהלים שכבר קיימים הם עניין כמעט סודי. עד היום סירב דובר משרד התחבורה להעביר לידי מעריב עסקים את קובץ הנהלים הקיימים של משרד התחבורה, נהלים שלאורם מנוהלת כל פעילות משרד התחבורה מול כל הגורמים במדינה.
הנוהל שכתב אגף הרכב במטרה להבטיח מניעת יבוא של חלקי רכב לא בטיחותיים או לא מתאימים גובש על ידי פקידי משרד התחבורה, מבלי שהובא לדיון ציבורי.
היות שמדובר בנוהל מגביל מאוד מבחינת יבואני החלקים התחליפיים, עם השלכות כלכליות קשות מבחינת חברות הביטוח וחברות הליסינג, ניסו אלה להפעיל לחצים (לגיטימיים) על משרד התחבורה, אשר הגיעו לשיאם בהגשת הבג"ץ. נציג מטעם יבואני החלפים נפגש באופן אישי עם המנכ"ל היוצא של משרד התחבורה, גדעון סיטרמן.
אלא שיבואני החלפים לא הסתפקו בפגישה עם המנכ"ל (שבעקבותיה אכן החל תהליך הידברות שאותו הוביל סמנכ"ל המשרד, עוזי יצחקי), אלא הפעילו גם לחצים בכנסת ישראל.
אלה מפעילים לחץ על משרד התחבורה, אלה נפגשים עם המנכ"ל ועם חברי כנסת, כולם מפעילים מערכת יחסי ציבור מול התקשורת, עורכי הדין חוגגים ובג"ץ משחית את זמנו. בסיכומו של דבר כולם צפויים להפסיד, ויותר מכל יפסיד
המינהל הפדרלי האמריקאי לבטיחות בדרכים (NHTSA) מעוניין לקדם את הבטיחות האקטיבית של כלי הרכב, ואת ההתקנה של מערכות שמסייעות למנוע תאונות דרכים. מערכות כאלה, שנחשבות לדור הבא בבטיחות בדרכים, כבר פועלות בהצלחה לא מבוטלת בדגמים שונים של יצרני היוקרה, והסוגיה שבה מתחבטים ראשי מינהל הבטיחות היא אם לחייב את ההתקנה של מערכות כאלה בכלי רכב, ואילו מהן.
ממש כמו לגבי החלקים התחליפיים "שלנו", גם בתחום מערכות הבטיחות פועלים ברקע כוחות כלכליים ופוליטיים משמעותיים. מצד אחד, המפתחים והיצרנים של מערכות הבטיחות מעוניינים לשווק את הסחורה שלהם, ותקינה שתחייב שימוש במערכות שהם מציעים תעשיר את יצרני המערכות במיליארדי דולרים (בקנה מידה עולמי).
חלק מן הרווח ייווצר מפני שכאשר קיימת חובה חוקית לשימוש במערכת יכולים היצרנים להעלות מחירים בחסות ההתערבות הממשלתית שמחבלת בעקרון "השוק החופשי". מן הצד האחר ניצבים, כמובן, יצרני הרכב, מפני שאם הם יחויבו להשתמש במערכות כאלה, הם ייאלצו לשלם מיליארדי דולרים ליצרני המערכות, ולגלגל חלק מן העלות הזאת אל הציבור.
ומהו האינטרס הציבורי? מצד אחד, הציבור רוצה בטיחות אבל לא מוכן (על פי ניסיון העבר) לשלם תמורתה. מצד שני, צמצום מספר נפגעי התאונות הוא אינטרס ציבורי חשוב, בין השאר מפני שהוא מקטין את ההוצאה הממשלתית על מערכת הבריאות והשיקום ומצמצם את נזקי התאונות לכלכלת המדינה.
לפי התחשיב האמריקאי כל אזרח משלם 750 דולר לשנה בגין נזקי התאונות (ובסה"כ 230 מיליארד דולר בשנה), ולכן, לפחות לכאורה, חיוב השימוש במערכות בטיחות מתקדמות הוא אינטרס ציבורי.
עם זאת, כדי להגיע לאיזון הנכון אי-אפשר להתעלם מחד מן העלות של המערכות האלה, כלומר בכמה הן ייקרו את המכוניות, ומנגד מן התועלת האמיתית שלהן - כלומר כמה תאונות ונפגעים הן ימנעו באופן מעשי ולא תיאורטי.
כדי לאזן בין האינטרסים השונים, לא רק בעניין מערכות אלה אלא בכל התחומים, מפעיל הממשל האמריקאי את עקרון הדיון הציבורי הפתוח והשקוף. אתר התקנות שמוצעות על ידי הממשלה (www.regulations.org ) הוא אתר אינטרנט ממשלתי שבו נמצאות כל ההצעות לחוקים, תקנות, נוהלי עבודה ותוכניות עבודה בכל התחומים, של כל המשרדים וגופי השלטון.
אפשר למצוא באתר הזה את ההצעה של המינהל הפדרלי לבטיחות בדרכים לתוכנית העבודה עד שנת 2011. מדובר ב"בקשה לתגובות הציבור", ובה מפורטות דרכי ההתקשרות עם מערכת אוטומטית לקליטת הצעות באמצעים שונים, החל באינטרנט וכלה בדואר שליחים.
בבקשה מפורטים הנתונים שידועים למינהל על אודות גורמי תאונות, הדגשים שכבר מוטמעים בתוכניות העבודה ומבוססים על הנתונים האלה, האסטרטגיה הכללית של המינהל וסדרי העדיפויות שנגזרים ממנה.
כל ההצעות שמתקבלות מהציבור, כולל נתונים מחקריים ועסקיים שיצורפו אליהן, יפורסמו באתר ויילקחו בחשבון בעת קביעת הנהלים, החוקים ותוכניות העבודה לשנים הבאות. באתר קיים נוהל ספציפי לקבלת חומרים חסויים, למשל מידע עסקי רגיש, אבל באופן כללי הרעיון הוא שהציבור יכול לבקר בכל רגע נתון את פעולת המינהל ולהשתתף הלכה למעשה בקביעת המדיניות ובאיזון בין האינטרסים השונים.
גיוס של כלל הציבור, ובתוכו גם בעלי האינטרסים השונים, לדיון ציבורי גלוי ופתוח, יביא בהכרח לגיבוש נהלים ותוכניות פעולה שמאזנים את האינטרס הציבורי הכולל, ולא רק את זה של אינטרסנטים כאלה או אחרים.
על שולחן המינהל האמריקאי מונחת כרגע ההצעה להפוך שתי מערכות למניעת תאונות למערכות חובה: מערכת לבלימה אוטומטית ומערכת להתראה מפני סטייה מנתיב. המערכת הראשונה מזהה - באמצעות רדאר, ראייה ממוחשבת, לייזר או שילוב של כמה אמצעים - מצבים שבהם צפויה התנגשות במכונית אחרת או בעצם קשיח, ומפעילה באופן אוטומטי את הבלמים. בתאונות חזיתיות מסוג זה נהרגים מדי שנה כשישית מהרוגי תאונות הדרכים בארה"ב.
המערכת השנייה מזהה מצבים שבהם נהג סוטה מנתיב הנסיעה ללא איתות, מתריעה בפניו באמצעות צפצוף או הרעדה של ההגה, ובמערכות שונות אף מחזירה את המכונית למרכז הנתיב. בתאונות של סטייה מנתיב נהרגים מדי שנה בארה"ב כרבע מכלל הרוגי התאונות.
מערכת נוספת שעשויה להפוך למערכת חובה בארה"ב היא ABS לאופנועים. לפי נתוני המינהל, אופנועים שצוידו במערכת כזאת מעורבים ב-28% פחות תאונות. במינהל שוקלים חיוב התקנת המערכות הללו במכוניות חדשות (וכן ABS באופנועים) כבר משנת 2011, בהתאם לתגובות שיתקבלו מן הציבור בקשר לכך.
התאחדות יצרני הרכב בארה"ב הודיעה שהיא "בוחנת את ההצעות", ואילו מכון המחקר של איגוד חברות הביטוח בארה"ב הודיע שעד לסוף שנה זאת ירכז נתונים מחקריים על אודות יעילות המערכות בהפחתת תאונות.
נא להמתין לטעינת התגובות
