הטכנולוגיה בשירות הרפואה
44 אלף חולים מתים בארה"ב מדי שנה בשל טעויות במתן תרופות. שני פיתוחים חדשים ינסו לפתור את הבעיה
מעבדת מחקר ופיתוח יח"צ
לפי האתר של עו"ד ענת מולסון, מומחית בתחום הרשלנות הרפואית, כ-1,850 מאושפזים מתים מדי שנה כתוצאה מטעויות במתן תרופות. בארה"ב מתים מדי שנה כ-44 אלף חולים מאותה סיבה.
אולם פתרונות לבעיה הנפוצה לא איחרו להגיע. הפיתוח הראשון הגיע מעולם שבבי זיהוי, המושתלים באוזן חיית המחמד כתחליף לרישיון ולתעודת זהות. אנו כבר רגילים לרעיון שאפשר להשתיל שבבים בבעלי חיים - אז מדוע לא אצל בני אדם?
לבתי החולים בניס שבצרפת הוכנסו באחרונה תגי רדיו בשם BeepNTrack. מדובר בפיתוח משותף של החברה הצרפתית Implanet, המתמחה בציוד רפואי, ומעבדות המחקר והפיתוח של יבמ.
"זה בעצם ברקוד אקטיבי ודו-כיווני", מסביר למעריב אונליין ד"ר אמנון שבו, חוקר בכיר במעבדות יבמ בחיפה. "תגית הרדיו אמורה למנוע מצב שבו המטופל יקבל תרופה שאסור לו לקבל", מסביר שבו - שזכה באות הצטיינות בינלאומי כתורם הטכנולוגי של 2007 מטעם הארגון הבינלאומי לתקינה רפואית, 7HL.
כיום מוצמדת מדבקה צבעונית ליומן הרישומים, שמתריעה על הרגישות של הפציינט לחומרים מסוימים. "תגית הרדיו פשוט תאותת לרופא, לאחות המזריקה או לתורן, כי אין אפשרות לתת את התרופה המסוימת שרשם הרופא, גם לא בטעות".
מטרת השבב מרחיקת לכת אף יותר: במקרה של טעות, הארון שבו מאוחסנת התרופה פשוט לא ייפתח. לטענת מומחים, רעיון זה אף יורחב בעתיד וישמש כפתרון לאיתור חולי אלצהיימר שהלכו לאיבוד. כך, לדוגמה, יושתלו בנעליהם שבבי זיהוי שיכללו רכיב תקשורת דו-כיווני ו-GPS, שיקל את איתורם.
פתרונות בלחיצת עכבר
את הפתרון השני ניתן למצוא בבית החולים Thy-Mors שבצפון דנמרק, שם הושלם ניסוי חלוצי ראשון מסוגו בעולם המבוסס על "אווטאר". זוהי דמות אלקטרונית תלת-ממדית ייעודית, המאפשרת מבט מיידי על כל בדיקה וטיפול שנעשו בחולה.
הדמות הייעודית מופיעה על צג המחשב עם פירוט רב לגבי הרשומות הרפואיות של החולה, כמו היכן הוזרקה התרופה, מתי ועל ידי מי. האווטאר משמש מפה תלת-ממדית של המטופל, המסייעת לרופא לנווט בקלות במאגר ענק של מסמכים, דוחות רפואיים, בדיקות מעבדה, בדיקות הדמיה וצילומים.
הרופא יוכל לסובב את הדמות הווירטואלית בצירים שונים ולבחון מערכות גוף כמו דם, שרירים, עצמות ועצבים, כאשר חיצים על
גבי הדמות יתריעו על אזורים שבהם קיימות רשומות רפואיות שונות לגבי המטופל, ואף יאפשרו גישה לספרות המקצועית הנוגעת לאותו חולה.
בהקשת עכבר אחת יוכל הצוות הרפואי לקבל את כל המידע הדרוש בזמן דיונים וקבלת החלטות, כמו הקשרים רב מערכתיים של תסמינים שלגביהם ניתן הטיפול - שעלולים היו להיעלם מעיני הרופא, המתמחה במחלה מסוימת.
"על החלק הישראלי בשני הפיתוחים מספר ד"ר שבו, כי "התרומה שלנו היא בתשתית הייצוג של הרשומות. במילים אחרות: בניתוח דפוסי העבודה של הרופא, בהוספת בינה מלאכותית ומקצועית לניהול הרשומות. למעשה, עסקנו בכל הלוגיקה שמאחורי דרך הצגת הנתונים - והכל תוך היצמדות לסט".
נא להמתין לטעינת התגובות
