שטייניץ בראיון מיוחד: "אני מנהיג כלכלי עם ידיים על ההגה"
בראיון למעריב עסקים דוחה שר האוצר את הטענות שנתניהו שולט בו, מסרב להיות שק החבטות של האופוזיציה וחוגג את אישור התקציב הדו שנתי: "זה יום חג גדול למדינת ישראל." ומה עם הזינוק במדד בחודש יוני? "המדד לא הפתיע אותי - ואני לא מתרגש"
אתמול פורסם מדד יוני, שעלה בצורה דרסטית. האם הופתעת? האם אתה מודאג?
"המדד לא הפתיע אותי. בשיחות עם בכירי האוצר ובנק ישראל הערכתי שמדדי יוני ויולי עלולים להיות גבוהים מהרגיל.
"מדד יוני, בניכוי עונתיות, עלה ב-- 0.6% וזה גבוה, אבל לא כל קפיצת מדד חודשית או רבעונית היא אינפלציה. מדד יוני היה חריג. כלכלני האוצר ובנק ישראל יבחנו את הנתונים, ואז נסיק מסקנות. אני עדיין לא מתרגש מהמדד ועדיין אינני קורא לזה אינפלציה, רק משום שמחירי הנפט או המע"מ עלו".
יש הסבורים ששיא המשבר חלף, וזה מסביר את הביקושים ואת העלייה במדדים.
"בזהירות המתבקשת אומר כי איש אינו יודע בוודאות אם המשבר מאחורינו - כמו שאף אחד, כולל פול קרוגמן או טאלב נאסים (כלכלנים בכירים, קרוגמן חתן פרס נובל לכלכלה לשנת - 2008 י.ש) לא הצליחו לחזות אותו.
"לא הייתי ממהר לקבוע שאנו בתוואי של יציאה מהמשבר, ועוד ייתכנו הפתעות. מצד שני, בחודש-חודשיים האחרונים רואים סימנים מעודדים, כמו התאוששות בייצוא ההיי-טק והתאוששות בשוק המוסדי ובאשראי החוץ-בנקאי, שעד לפני כחצי שנה היה כמעט משותק".
שכחת להזכיר את העליות בבורסה. מה דעתך עליהן?
"אני לא רוצה להגיב במישרין על הבורסה - בורסה עולה ובורסה יורדת. אני חושב שהשוק החוץ-בנקאי התאושש בזכות המנהיגות הכלכלית של האוצר, שמבטאת אמון בתוכנית הכלכלית. וחשוב לא פחות, השוק הפנים את מה שהצהרתי אחרי פסח: לא ניתן כסף תקציבי או ערבויות מדינה למיחזור אג"ח בעייתיות, למימון פשיטות רגל או להצלת הטייקונים שהסתבכו בעסקי נדל"ן בחו"ל. בהצהרה זו פיזרנו את הערפל בשוק וגרמנו לכך שיחסי לווים ומלווים הסתדרו מעצמם. השוק המוסדי התחיל לפעול מחדש - והשוק יצא מהשיתוק".
אולי דווקא אלה הסיבות לעליות בבורסה?
"העליות בבורסה מוסברות גם בריבית הנמוכה מאוד, בשיקום אמון המשקיעים, בפיזור אי הוודאות - וגם בכך שיש מנהיג כלכלי עם הידיים על ההגה. ריבית נמוכה טובה לבורסות - ובדרך הטבע היא הופכת את אחזקת המזומנים לאטרקטיבית פחות.
"אבל היו גורמי בסיס חיוביים נוספים: ,MSCI חברת המדדים של מורגן סטנלי, הכניסה את ישראל למדד המדינות המפותחות, ארגון ה-OECD עומד לקבל את ישראל באפריל 2010, והממשל האמריקאי אישר מחדש והאריך את תוקף הערבויות בהיקף 4 מיליארד דולר עד 2011".
אך הריבית האפסית לא תימשך לנצח. האם היא צריכה לעלות בעקבות המדדים הגבוהים?
"מאחר שהנושא נקבע בבנק ישראל על ידי הנגיד, אני מעדיף לשמור את העניין לשיחות איתו. אני מעריך שעם היציאה מהמשבר והחזרה לצמיחה, גם הריבית תעלה ותחזור להיות נורמלית. האם זה יקרה עד סוף השנה? קשה להתנבא, אבל אני מעריך שנחזור לצמיחה מתונה במחצית הראשונה של ,2010 ובמחצית השנייה היא תהפוך למשמעותית יותר".
שר האוצר הפך בחודשים האחרונים לשק החבטות של האופוזיציה, אבל עכשיו הוא מרשה לעצמו לצחוק כל הדרך אל האוצר. "זה יום חג גדול למדינת ישראל", הוא מצהיר בעקבות אישור תקציב המדינה ל-2009-.2010
"דיברתי עם צמרת ה-,OECD והם אמרו לי שזה חסר תקדים. שר האוצר של מקסיקו ניסה בעבר להנהיג תקציב דו-שנתי ולא הצליח. הרעיון להנהגת תקציב דו-שנתי נולד בצוות 100 הימים של הממשלה. למען האמת, היו לי פרפרים בבטן - איך אני, כשר האוצר, מעיז בתקופת משבר לקחת על עצמי סיכון כזה?
"אי הצלחה היתה מאיימת על קיום הממשלה. הדבר כרוך בשינוי חוק יסוד, בשינוי תוכנות המחשב באוצר ואף בסיכונים רבים בעקבות המשבר הכלכלי. הנגיד לא התלהב אבל בסוף שוכנע, לנוכח כורח הנסיבות. ראש הממשלה שוכנע - והעניין יצא לדרך".
זה אומר שמעכשיו הגשת תקציב דו-שנתי תהפוך לנוהג קבוע?
"אני לא יכול לומר אם זה יהיה נוהג קבוע, אבל בהחלט נפתח פה פתח - מחסום הפחד נפרץ. אשקול בחיוב גם בעתיד הגשת תקציב דו-שנתי. התקציב בצורתו הנוכחית זו ההחלטה הכי נועזת שקיבלתי ב-10 שנותיי בפוליטיקה, ואני שמח שהמשימה הושלמה בהצלחה".
יו"ר ועדת הכספים, גפני, תקף בחריפות את חוק ההסדרים ואת לוח הזמנים הקצר לדיונים בו. יש הטוענים שההליך אינו דמוקרטי.
"בניגוד לתקציב ,2008 הפעם כשני שלישים ממה שהופיע בחוק ההסדרים - אושר. זאת הצלחה של האוצר שאני שמח עליה. לגבי גפני, אני מסכים עימו: ברמה העקרונית דיון בחוק ההסדרים בלוח זמנים כה קצר אינו ראוי, אבל השנה היו אילוצים כי דיוני התקציב החלו באמצע השנה.
"במקור הכנסת והממשלה אמורות היו לאשר אותו בתוך 45 יום מהקמת הממשלה, אך למרות התנגדות האופוזיציה שינינו זאת ל-106 ימים. לאור ניסיון זה אבחן מחדש את חוק ההסדרים, ונבצע רביזיה בדרך שבה הוא מגובש ומוגש מול הכנסת ומשרדי הממשלה. בכוונתי להקים צוות בהשתתפות משרדי הממשלה והכנסת, שיבחן את החוק ויטפל בו בצורה שונה".
בכביש שמול ביתו של שטייניץ ניצבה בעת הראיון משמרת מחאה של מפגינים, אשר מחו על הכוונה לסגור את ערוץ .10 המפגינים דרשו את התערבות השר לשם
שטייניץ לא מקבל את שיטת המחאה של עובדי הערוץ, אך בהחלט מבין שצריך לסייע להם. "הטענות לא מופנות כלפי האוצר אלא כלפי הרגולציה. נצטרך לבצע שינוי מהותי ברגולציה, כדי שערוצים מסחריים יוכלו להמשיך להתקיים. נעשה מאמץ לסייע כדי לאפשר את המשך קיום ערוץ - 10 הכל במסגרת החוק ובמבחן הסבירות. המדינה צריכה לסייע למפעלים ולחברות שנקלעים לקשיים ומעסיקים עובדים".
שטייניץ מספר שהוא חסיד גדול של פלורליזם תקשורתי ושל תחרות - לא רק בגלל שוק הפרסום, אלא גם מסיבות דמוקרטיות: "הייתי רוצה לראות כמה עיתונים המתחרים זה בזה, וכך גם לגבי הרדיו והטלוויזיה".
אבל איך אפשר לפתור את המשבר בערוץ ?10 האם האוצר או משרד התקשורת יוותרו על תמלוגים ויזרימו כסף?
"הנחיתי את אנשי האוצר לבדוק כיצד ניתן לסייע. לדעתי, צריך לשנות את הרגולציה ובמקביל לפרוס את חובות הערוץ. אבל המשך קיומו תלוי בעיקר ברצון הערוץ ובעליו - כל הצדדים צריכים לרצות זאת. שר התקשורת משה כחלון שוחח איתי בנושא והוא בעד פתרון הבעיה. אני מקווה מאוד שהמשבר יסתיים בשבוע הקרוב. בלי להיכנס לפרטי ההסדר, אני חושב שיש לשנות את הרגולציה, וזה נוגע לכל הערוצים. אני מברך את יוזמת ועדת הכלכלה של הכנסת לדון בנושא בשבוע הבא".
נחזור לתקציב. דיברת על "יום חג", אך הרפורמות המהותיות במינהל מקרקעי ישראל, במיסוי עובדים זרים ואפילו במע"מ על הפירות, לא עברו - אז על מה החגיגה?
"על ביטול המע"מ הצטערתי, אבל זה קרה לשרי אוצר גם בעבר, לדוגמה בייגה שוחט עם מיסוי הבורסה וביטול ההחלטה על ידי יצחק רבין. גם ברק אובמה או גורדון בראון גונזים לעתים רעיונות כלכליים שהיו שותפים להם. נכון שעדיף היה להטיל מע"מ, אבל זו לא רפורמה.
"במקור הדבר נועד לפתור את הגירעון התקציבי, שנפתר על ידי מיתון הרפורמה במס. אכן בעיית העובדים הזרים הרבה יותר משמעותית, אך אותה הצלחנו לפתור חלקית בזכות שינוי החוק וענישה כמעט דרקונית של מעסיקים הסוחרים בעובדים זרים ללא רישיון".
בתחילת השבוע שעבר התפרסם כי שטייניץ החליט למנות את חיים שני, מנכ"ל ונשיא חברת נייס, למנכ"ל האוצר - לאחר ששני נענה בחיוב להצעתו.
יש הטוענים שהתערבות נתניהו בענייני האוצר כה נרחבת, שאפילו אישור המינוי של שני למנכ"ל האוצר צריך היה לעבור דרכו.
"הוא זומן לראיון עם נתניהו, אבל עדיין לא נקבע מועד לראיון. אני מניח שראש הממשלה ייפגש איתו לפגישת היכרות, אבל תרשה לי לא להגיב על נושא המינוי. כשההליכים יושלמו, תצא הודעה מסודרת. כל הספקולציות על מעורבות נתניהו במינוי הן אכן ספקולציות - כשם שניסו בעבר, שלא בצדק, לערב את נתניהו במינוי ראש אגף התקציבים באוצר".
האם בעקבות התערבות נתניהו בנושאים שונים עבר בראשך הרעיון להתפטר?
"בכלל לא, זאת אפשרות מגוחכת. שרי אוצר בישראל המשיכו בתפקידם גם לאחר התערבויות חמורות לא פחות ובוטות יותר של ראש הממשלה. למשל, ההתערבות של רבין המנוח כנגד בייגה בנושא מס הבורסה ושכר המרצים; החלטת אריק שרון לבטל את החלטת נתניהו להעלות את המע"מ באילת, ועוד ועוד".
בנקאים מספרים לי שהערבויות של האוצר בהיקף 12 מיליארד שקל היו מעט מדי ומאוחר מדי. נוסח הערבויות לא פורסם, והן הפכו בפועל לא רלוונטיות.
"הן רלוונטיות מאוד. מרגע שהודענו עליהן לפני חודשיים, זמן קצר לאחר פגישתי עם ראשי הבנקים, הבהרתי שהציפייה מהמערכת הבנקאית היא לגייס הון, לעמוד בהלימות ההון ולהגדיל את היצע האשראי. תראה מה קרא מאז: הבנקים גייסו מיליארדי שקלים - והבעיות נפתרו. הערבויות נותרו אופציה, ועצם ידיעה זו איפשרה להם לתכנן את המהלכים. זה בדיוק כמו הערבויות של האמריקאים לישראל: טוב שהן קיימות, אך לא בטוח שננצל אותן".
עכשיו, כשיש לך ביד תקציב דו-שנתי, בכוונתך להמשיך ברפורמות שנעצרו, כמו השיפוץ של דוח בכר?
"ב-3 החודשים האחרונים ביצע האוצר כמה רפורמות כמו שלא נעשה כבר שנים: המיסוי הירוק, הקמת יחידה כלכלית ללוחמה בפשע המאורגן, אישור חוק בנק ישראל ועוד נושאים בתחום שוק ההון. בתחום הרפורמות הפיננסיות יש לטפל בזהירות ולא להגיע למסקנות חפוזות.
"אני יכול לגלות לך שבעקבות המשבר הפיננסי כינסתי ביום שני השבוע 'פורום רגולטורים', הכולל את זוהר גושן, ידין ענתבי, רוני חזקיהו ובנוכחות הנגיד וראשי האוצר. קיימנו דיון להפקת לקחים מהמשבר וסקרנו את מצב האשראי במשק, הלימות ההון של הבנקים, התפתחות השוק המוסדי, צעדים שיש לנקוט ובכלל זה ענייני הרגולציה. יצאתי מהדיון אופטימי, ותמונת המצב היתה טובה: ישראל נפגעה, אבל הרבה פחות ממה שחששנו. התמונה מעודדת, ושוק ההון במצב סביר".
אתה חושב שצריך לאחד את הרגולציה של האוצר ושל בנק ישראל?
"לדעתי, לא צריך לאחד את כל הרגולטורים, כי הם מטפלים בנושאים שונים ובסמכויות שונות. עם זאת, בהחלט צריך להגדיל את התיאום ואת שיתוף הפעולה ביניהם. בהמשך נבחן איך לעשות זאת ואם יש צורך בשינויים נוספים. אפשר גם להגיד מילה טובה על הרגולטורים: אין ספק שחלק מהעובדה שהבנקים וחברות הביטוח נותרו יציבים נובעת מרגולציה טובה".
הרגולטורים מתערבים גם בנושא שכר הבכירים - זה לא עודף רגולציה?
"זה אחד הנושאים שאנו בוחנים. אני לא מחסידי ההתערבות האין סופית והיום יומית בשוק ההון, אפילו אם הדבר נוגע לשכר הבכירים. אבל צריך למנוע מצב שבו שכר הבכירים יתמרץ התנהגות לא אחראית ולקיחת סיכונים. בהחלט ראוי לקבוע בונוסים על בסיס רב-שנתי. אפשר להתערב בנושא השכר, אבל צריך לשקול זאת טוב-טוב, בזהירות ובמידה הראויה. אסור שנעבור לקיצוניות השנייה של עודף התערבות".
המדינה עדיין מחזיקה בנתחים מבנק לאומי ומבנק דיסקונט. מה יהיה עם ההפרטה שלהם?
"בעיקרון, זה לא נכון שהמדינה תחזיק בבנקים - ואכן עדיין יש לנו שני בנקים המוחזקים על ידינו. המדינה תשתחרר מאחזקות אלה במוקדם או במאוחר, וזה דבר חשוב".
ומה לגבי המינויים בהנהלות הבנקים? האם תתערב באיזושהי נקודה, לדוגמה בלאומי?
"אין לנו עניין להתערב בבנקים. לפני חודש אישרתי את הארכת כהונת איתן רף כיו"ר בנק לאומי בשנה נוספת. זאת היתה החלטה נכונה, במיוחד לאור העובדה שכשניגשתי לטפל בנושא, עמדה על הפרק הסוגיה הקשה של החילופים בצמרת בנק הפועלים, וזה היה זעזוע לא קטן. חשבתי שצריך למנוע זעזועים בשני בנקים. בעוד שנה נדון מחדש בנושא המינוי ליו"ר לאומי".
3 חודשים לאחר שמונה לשר מודה שטייניץ כי לא הופתע מעומס העבודה באוצר: "למען האמת, שבועיים-שלושה לפני הרכבת הממשלה ידעתי שאהיה שר האוצר וביקשתי מנתניהו שיעשה כל מאמץ למנות את יצחק כהן לסגני. קיבלתי את המתנה, ומבחינתי הוא האוצר שבאוצר.
"תיארתי לעצמי שהעומס שיוטל עליי יהיה רב, אבל החוויה בפועל שונה. זה מזכיר לי שכשהתגייסתי לצבא והגעתי לגולני, סיפרו לי על הקשיים בטירונות, על האימונים בבוץ ובשלג ועל הטירטורים - אבל כשהגעתי הבנתי שמדובר בחוויה אחרת".
הכנסת יוצאת לפגרה. יש לך ביד תקציב דו-שנתי. מה תעשה בחופשה שנפלה לידיך?
"אני יכול להגיד לך מה אני לא הולך לעשות: לצערי, לא לנוח או לנפוש. הכנסת בפגרה, אבל האוצר כמרקחה. יש עדיין הרבה מאוד מה לעשות ודברים רבים עומדים על הפרק. הם יטופלו על ידי אנשי האוצר והמנכ"ל ירום אריאב, הראויים לדעתי לכל שבח".
נא להמתין לטעינת התגובות
