בעקבות המשבר הכלכלי: הישראלים עוברים לעבוד בבניין
המחזור הראשון של פועלי בניין ישראלים סיים את הקורס של התאחדות הקבלנים. השכר לא בשמים, אבל זה לא מרתיע את מדריך הפסיכומטרי או השף שבין הבוגרים: "אנחנו אוהבים את התחום, יש אחלה חברה". למרות האופטימיות - עדיין מדובר בטיפה בים הידיים העובדות הזרות
חודשי המשבר וגלי הפיטורים במשק יצרו קרקע נוחה להוצאת הקורס הראשון לפועלי הבניין העבריים, שכלל חיילים משוחררים וגם מפוטרים טריים שחיפשו פרנסה, עבודה לא שגרתית והרבה שמש.
במסגרת הקורס, שנערך ביוזמת התאחדות הקבלנים והסתדרות עובדי הבניין והעץ, הוכשרו המתלמדים לעבודות בניין בעיקר בתחום השלד - תחום הליבה של פועלי בניין, שכולל התמחות בבנייה, בברזלנות, בריצוף ובטיח.
בימים אלה נמצאים הפועלים בתהליכי קליטה בחברות הבנייה השונות, בהן: שיכון ובינוי, צ.מ.ח המרמן, נוה מרום, אביב, סרוגו, תדהר וא. דורי.
"אחרי שנים במערך החינוך רציתי לעבוד בתחום שאני הכי אוהב, וזה הבניין. מעבר לזה שאני חושב שזה מבורך, עובדתית גם מרוויחים יותר טוב כפועלי בניין מאשר בחינוך", אומר הבוגר הטרי ירון יצחק (28) מגבעת יערים, שבכלל סיים השנה תואר בפילוסופיה.
בשנים האחרונות עבד כמדריך בפנימייה וכמדריך בקורס פסיכומטרי, אבל בימים אלה הוא משתבץ במערך פועלי הבניין של חברת א.דורי. "עבדתי מיד עם שחרורי 3 חודשים בבניין ומאוד אהבתי את זה, עשיתי את זה מאידאולוגיה, ואפילו כתבתי מכתב למשרד העבודה איך אפשר לשלב עובדים ישראלים בבניין", הוא מספר.
המשכורת לא מבטיחה עושר גדול, אולם מתברר שהיא מספקת כדי למשוך לפחות חלק מהצעירים האנרגטיים שמעדיפים את הבניין על פני עבודות אחרות וגם מרוויחים מקצוע. בתקופת ההכשרה, ללא עבודה באתרי בנייה, קיבלו המתלמדים שכר שנע בין 3,000 ל-4,500 שקל. בתקופת הסטאז' ישתכרו הפועלים כ-6,000-7,000 שקל בחודש.
על התגובות של הסביבה למקצוע הלא שגרתי אומר יצחק, "אלה שמכירים אותי לא מופתעים כי הם יודעים שאני אוהב את זה. אשתי מקבלת את זה בהבנה, אבל מפחדת כי זה קצת מסוכן. אלה שלא מרימים גבה וחצי במבוכה ואומרים לי כל הכבוד, עם פרצוף מעוקם".
יצחק לא זר לעולם הבנייה ולא חושש מהאינטראקציה: "אשב לאכול עם העובדים הזרים והפלסטינאים ולא עם מנהלי העבודה הישראלים. כך עשיתי גם כשהשתחררתי מהצבא ועבדתי בבניין. יש לזה אפילו יתרונות, ב-3 החודשים האלה למדתי קצת רומנית".
לשי בן שמואל (39) העבודה כשף בחברת נורקייט לא הספיקה. "כשהשתחררתי נסעתי לאוסטרליה, שם למדתי להיות שף במשך 4 שנים. אחר כך עבדתי שנתיים בחברה שמספקת שפים לבתי מלון,
"לפני שנתיים וחצי בערך חזרתי לארץ, והתחלתי לעבוד בחברת נורקייט. התחלתי לחפש עבודה, ובלשכת העבודה ביקשתי שימצאו לי עבודה בבניין, מכמה סיבות - אני אוהב את התחום, אני רוצה לבנות את הבית שלי, וכדי לעשות את זה אני צריך ללמוד איך עושים את זה".
גם בן שמואל מרוצה מהקורס ומצהיר: "היה נחמד מאוד, אחלה חברה. ואני הולך להתחיל לעבוד בחברת מ.אביב כשלדאי".
לדברי יצחק מויאל, יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והעץ, התנאים כיום בשלים לקליטת דורשי עבודה, עולים וחיילים משוחררים בענף הבנייה. "מחד, ענף הבנייה זקוק לעובדים לאור המגמה של צמצום מספרם של העובדים הזרים בענף, מאידך המשבר הכלכלי פולט צעירים רבים לשוק דורשי הבנייה, וגם חיילים משוחררים מתקשים לבחור במקצוע נדרש", הוא מסביר.
"לכן הענף מציע היום לדורשי העבודה מקצוע עם אופק שכולל משכורות הוגנות, הכשרה מקצועית מסובסדת ואפשרות להתקדמות מהירה לתפקידי ניהול ואף ללימודים אקדמיים בתחומים כגון הנדסת בניין, הנדסת תעשייה וניהול".
הכשרת הישראלים בענף זוכה גם לרוח גבית מצד הקבלנים השונים, שמשריינים מקומות עבודות מבעוד מועד לבוגרי הקורס. בימים אלו מתקיים קורס נוסף להכשרתם של 28 עובדים נוספים. אולם, למרות החזון האוטופי והסנטימנט ההיסטורי שבעבודת הבנייה הישראלית, גם בענף יודעים שלא מדובר בפתרון לבעיה הקשה של מחסור בידיים עובדות, ושעיקר העוסקים במלאכה הם מעבר לים או לקו הירוק.
נא להמתין לטעינת התגובות
