מדינת הפטורים: הנהנים הגדולים מפטורי המס שמחלקת הממשלה
הפטורים השונים שהמדינה מעניקה מסתכמים מדי שנה ב-35 מיליארד שקל - בדיוק כמו תקציב החינוך. במדינה נטולת שיקולים פוליטיים ניתן היה לבטל פטורים בהיקף 15 מיליארד שקל, ולהפחית את המע"מ ל-12%. לחלופין, ניתן היה להשקיע סוף סוף בחינוך, בבריאות ובפיתוח התשתיות
סך הטבות המס במדינת ישראל מגיע ל-35 מיליארד שקל בשנת 2009. במשרד האוצר פועלים כבר שנים במטרה לבטל הטבות מס רבות, אבל לא ממש מצליחים לעשות זאת, עקב מכשולים פוליטיים שונים. ביטול הפטור על מע"מ באילת או הפטור על מיסוי קרנות השתלמות, למשל, העסיקו שרי אוצר רבים בעבר.
סכום ההטבות במס שווה לכ-12% מסך כל תקציב המדינה (ו-70% מתקציב הביטחון), כך שאת הכסף הזה ניתן היה לתעל לאפיקים שונים ורבים.
כך למשל, גובה הפטורים שווה לתקציב החינוך, כך שאם הממשלה היתה מחליטה לבטל את ההטבות לחלוטין - היא היתה יכולה להכפיל את הכסף המושקע בדור העתיד. זאת, כמובן, בהנחה שהאוצר היה "מחזיר" לציבור את כל הכסף שהתושבים איבדו כש"ויתרו" על הפטורים.
על פי הערכות שביצעו השבוע כלכלנים, בעולם נטול שיקולים פוליטיים ניתן היה לבצע - ולא במאמץ רב - קיצוץ של כ-15 מיליארד שקל בהטבות המס, המהווים כ-43% מכל הפטורים המוענקים במדינה. בסכום הזה המדינה היתה יכולה להחליט על הפחתה משמעותית במס ההכנסה ובמע"מ הנגבים מכלל הציבור.
15 מיליארד שקל היו מספיקים כדי להוריד את שיעור המע"מ ל-12%, מה שיגרום לירידת מחירים כללית של כ-4% במשק . ירידת המחירים במשק תביא לחיסכון של 600 שקל בחודש בממוצע למשפחה (400 שקל למשפחה ענייה לעומת 900 שקל למשפחה עשירה).
לו המדינה היתה מחליטה להפנות את כל הסכום להפחתת מס ההכנסה ליחידים, היא היתה יכולה להגדיל את הנטו של הציבור ב-500 שקל (למשתכרים ברמת שכר בינונית) ועד 4,500 שקל בחודש (למרוויחים שכר גבוה).
החיסרון בפתרון של הפחתת מסים רוחבית נעוץ כמובן בהיבט החברתי. במקרים רבים האוכלוסיות החלשות הן אלה שנהנות מהטבות המס, וביטול ההטבות בתמורה להורדה רוחבית של מס ההכנסה והמע"מ יחמיר את מצבן של אוכלוסיות אלה, שכן במקרים רבים הן ממילא אינן מגיעות לרמות המס.
אולם ניתן להחזיר את הכסף לציבור במגוון דרכים שייטיבו עם כלל האוכלוסייה. כך למשל, בסכום הנאה שיתקבל מביטול הפטורים במס יכולה הממשלה לבצע פרויקטים חשובים לציבור בתחומי התשתית, הרווחה, החינוך והבריאות.
כזכור, בקופה נמצאים 15 מיליארד שקל שנחסכו מביטול הפטורים. 10 מיליארד שקל היו מספיקים כדי להקל על מצוקת האשפוז בבתי החולים ועל הצפיפות בכיתות בבתי הספר ובכבישי
הקמת בית חולים באשדוד והרחבת בתי חולים קיימים היו עולות 2 מיליארד שקל נוספים, בניית 10 אלף כיתות לימוד חדשות ברחבי המדינה היתה עולה 2 מיליארד שקל גם כן, ואת מיליארד השקלים שנותרו היה ניתן להפנות לטובת הרחבת סל הבריאות. בכך יגדל סל התרופות ב-50% ויאפשר מענה למחלות קשות שעד כה לא נכללו בסל.
ביטול הטבות מס מצומצם יחסית, בשווי 3 מיליארד שקל בלבד, היה מאפשר הקמת מספר מתקני התפלת מים, ובכך מקל על מצוקת המים של ישראל והתלות הקשה במי הגשמים והמאגרים. כמו כן ניתן היה לשקם כמה כבישים אדומים בצפון הארץ ובנגב, ולדאוג להרחבת הכניסה לערים הגדולות ולמניעת פקקים. קיצור הנסיעה למרכז יחסוך הרבה כסף למשק ויתרום לרווחת הציבור ולצמיחת המשק.
קיצוץ של מיליארד שקל היה יכול לאפשר יישום מיידי של יום חינוך ארוך בערים וביישובים מרוחקים, ובסכום דומה ניתן להחיל חוק חינוך חובה חינם בכל הארץ עד כיתה י"ב.
הטבות המס מתחלקות כיום לכמה סעיפים עיקריים, ביניהם החוק לעידוד השקעות הון, שבמסגרתו המדינה מעניקה פטור בשווי 4.1 מיליארד שקל בשנה למשקיעים זרים המקימים מפעלים בישראל במסגרת ההטבות לשוק ההון המדינה מעניקה פטור בשווי 15.3 מיליארד שקל על קרנות השתלמות, קופות גמל ורווחי הון בבורסה.
בנוסף, המדינה מעניקה פטור בשווי 1.8 מיליארד שקל על רכב צמוד וטלפון סלולרי לשכירים. ההקלות במע"מ עולות למדינה 2.4 מיליארד שקל, והן כוללות פטור באילת, פטור משירותי תיירות ופטור על פירות וירקות.
נא להמתין לטעינת התגובות
