שיעורי הבית של כרמל שאמה
דבריו של ח"כ כרמל שאמה בנוגע לרפורמת הקרקעות של ישראל, שפורסמו כאן אתמול, מביכים ומעידים על בורות. כמו רבים אחרים שנמנעים מדיון ציבורי באחד המהלכים הקריטיים בהיסטוריה, הוא רוצה לסגור פשרה ולהגיע הביתה בשעה נורמאלית
דברים אלה מאפיינים את הלך הרוח הפוליטי של העידן הנוכחי, שבו כל ח"כ ממהר להתראיין ולבחוש בכל נושא, בין אם הוא בקיא בו ובין אם לאו. הדבר מדאיג עוד יותר כאשר מדובר בבכיר בוועדת הכלכלה ובאחת הרפורמות המהותיות בהיסטוריה של המדינה.
אם לשפוט על-פי דבריו של שאמה, קשה להאמין שקרא את פרוטוקול ישיבת הממשלה מ-12 במאי השנה, שאליה צורפה גם החלטת הממשלה בנוגע להפרטת קרקעות המדינה. קשה גם להאמין כי הטה אוזנו בקשב לדברי המתנגדים ליישום הרפורמה - שהרי אין קשר בין דבריו להחלטת הממשלה או לטענות המתנגדים.
משתמע מדבריו כאילו מדובר בעוד החלטה ממשלתית שהפכה לזירת קרב פוליטית, שיש למצוא כאן פשרה מיידית, לאשר ולעבור הלאה, מבלי לעצור כדי לקיים דיון ציבורי הולם.
אז לך, ח"כ שאמה, ולאחרים שעדיין לא מצליחים לעשות סדר ב"סלט" הזה שנקרא "הרפורמה במינהל", כמה הבהרות שימנעו מבוכה בעתיד:
1. נושא שיעור האחוזים של קרקעות ישראל שיופרטו מעולם לא עלה לדיון, ואין בו כל פתרון לטענות המתנגדים - מדובר בסוגיה עקרונית ולא בשאלה של מספרים.
חלקה הראשון של הרפורמה, שבמסגרתו יועברו לבעלות פרטית דירות, בתים פרטיים ובתי עסק שניצבים על קרקעות המדינה, עובר בשקט יחסי. יש בכך היגיון צרכני, שמשמעותו העיקרית - הרבה פחות כאב ראש בירוקרטי לאזרח. החלק הזה מקובל כמעט על כל הנוגעים בדבר.
2. חלקה השני של הרפורמה - שיווק הקרקעות העתידי באמצעות מכירה (ולא לחכירה כפי שמקובל כיום) הוא זה הזוכה לכינוי מעורר האימה - "מוכרים את אדמות המדינה לעשירים". הוא זה שמדיר שינה מעיניהם של המתנגדים. ומה הפתרון של שאמה? להפריט "רק"
כדי להבין את יחסי השטחים ולסבר את האוזן, מאז קום המדינה (ואפילו עוד בטרם לכך) ועד היום, השתמשו בקרקעות המדינה לבניית דירות, בתים ובתי עסק בהיקף של 250 אלף דונם (מתוך 22.5 מיליון דונם - שטחה של מדינת ישראל). כלומר לדידו של שאמה, קרקעות המדינה יופרטו רק ב"200 -250 השנים הבאות, אחר כך כבר נסתדר. קשה לדמיין גורם שיתייחס לפשרה הזו ברצינות.
3. מעבר לכך, טענתם של המתנגדים מתייחסת למישור העקרוני - שמיטת השליטה והבעלות בקרקעות המדינה מידיה והעברתן לידיים פרטיות (גם אם מדובר במעמד פורמאלי בלבד). בין אם מדובר ב-0.5% ובין אם ב-80% המתנגדים לרפורמה טוענים כי מנגנוני הפיקוח על הפרטת הקרקעות אינם חזקים דיים כדי לעמוד מול בעלי אינטרסים חזקים ולשמור על האינטרס הציבורי.
כך למשל, באדם, טבע ודין טוענים כי ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י) - הגוף החדש שישלוט במדיניות שיווק הקרקעות - ישנם רק 9 חברים: שר ממונה, 6 נציגי ממשלה ו-2 נציגי מינהל. אין ולו נציג אחד של הגופים הירוקים - או של כל מי שלא ניתן להטותו על-ידי לחץ ממשלתי קואליציוני.
4. בנוסף , המתנגדים טוענים כי גם ועדות התכנון (המקומיות והמחוזיות) חשופות לאותם לחצים ושחיתויות. נכון שהוחלט עקרונית שקרקעות המדינה ישווקו לאחר התכנון, אבל אין שום גורם שיבטיח זאת - סעיף 15 ב', בהחלטת הרפורמה כבר פותח לכך פתח ראשוני: "מתן אפשרות להקצאת זכות בעלות או זכות לגבי בעלות בקרקעות, המיועדות בתוכניות מתאר מקומיות לפיתוח, על אף שלא חלה עליהם תוכנית מפורטת" .
כל אלה הם רק חלק מהסוגיות שנמצאות על פרק - אבל בוועדת הכספים ובלשכת נתניהו כבר נושפים בעורף, ושאמה? כמו רבים אחרים שנמנעים מדיון ציבורי באחד המהלכים הקריטיים בהיסטוריה, רוצה לסגור פשרה ולהגיע הביתה בשעה נורמאלית.
נא להמתין לטעינת התגובות
