נתניהו: לפשט תהליכי הבנייה, לצמצם המגזר הציבורי
ראש הממשלה נאם בפורום קיסריה באילת ואמר כי הרפורמה הראשונה של ממשלתו היא לפשט את תהליך הבנייה, להוזיל את מחירי הדירות ולקצץ בבירוקרטיה. כמו כן הצהיר כי יפעל לצמצום נוסף של המגזר הציבורי - כדי להיות תחרותיים יותר
לכן טען ראש הממשלה כי "במדינת ישראל הפעולה הזאת היא מאוד קשה. קשה לבנות, קשה לתכנן. אנחנו נמצאים במקום 120 בעולם בדירוג לזמן הנדרש לבנות כאן. לך תבנה מדינה".
"קשה לבנות לקנות אפילו לשפץ, תנסה לסגור מרפסת. לכן הרפורמה הראשונה היא לפשט את תהליך הבנייה, להוזיל את מחירי הדירות, לקצץ בבירוקרטיה".
"אנחנו עושים שלושה דברים גדולים. אנחנו עושים רפורמה היסטורית בבירוקרטיה שנקראת מנהל מקרקעי ישראל ונעביר בעלות לאזרחים. אנחנו נמצמם את הבירוקרטיה התכנונית ונעודד יזמות בפיתוח קרקעות".
"הדבר השני הוא רפורמה בוועדות התכנון והבנייה, זה דבר שהוא בלתי נסבל, זה לא נגמר לא נמשך ולא שקוף וזה גורם לכל מיני עיוותים ובעיות".
"בישראל זה פשוט גיהנום. הדבר השלישי נפרוש רכבות וכבישים כדי שאפשר יהיה להגיע ממקום למקום. הדבר הזה מיד מייצר מנוע צמיחה חזק מאוד שיגדיל את מלאי הדירות.
שר האוצר יובל שטייניץ אמר לפני כן כי "יכול להיות שבעקבות המשבר נראה משקל צרכני הרבה יותר גדול באסיה ודרום אמריקה. ומה זה אומר לגבי שווקי הייצוא שלנו ? יכול להיות שאנחנו צריכים לנסות לאתר איזה שווקים יהפכו דומיננטיים בייצוא".
בנוגע לתכנית הכלכלית אמר כי "יש לנו תכנית כלכלית שעלותה הכספית יחסית נמוכה, אבל יש אלמנטים רבים שהם לא פיסקליים, למשל הורדת מספר העובדים הזרים שהוא אלמנט מרכזי בתכנית. למשל ערבויות בסך שלושים מיליארד שקל כולל לייצוא אשראי והיי-טק. למשל רגולציה, שעלותה התקציבית נמוכה".
רה"מ התייחס בדבריו גם להמשך הרפורמה בנמלים והרפורמה בחברת החשמל. לדבריו, רפורמה במבנה חברת החשמל תביא בעתיד להפחתת עלויות.
הוא גם התייחס ארוכות לענף ההיי-טק כשאמר כי "אחת ההצעות המעניינות היא בנוגע לשאלה מה לעשות עם העסקים האלה שאינם נשארים".
לדבריו, אם חברות ההיי-טק היו נשארות בישראל ולא נמכרות מיד ועוברות למקומות אחרים בעולם, "היינו יכולים לראות הרחבה ועוגנים שיעשירו לנו את הכלכלה. לכן יש לטפל בשאלת המימון".
"כל התגמול הוא כדי שתמכור ותצא מהר. אנחנו יכולים לייצר בסיס מימוני שילווה את החברות לאורך שלבי ההתפתחות שלהן ואיזו מידה של מעורבות ממשלתית בהפחתת הסיכון ולייצר תמריץ למימון מתמשך של החברות וכדאיות להשארתן בישראל".
בנוגע לבעיות הקשות בהשכלה ובחינוך אמר רק כי "אנחנו צריכים לעשות שיפורים במערכת החינוך וההשכלה הגבוהה שלנו".
על המגזר הציבורי והממשלה אמר ראש הממשלה כי "אנחנו לא מספר אחד ביעילות הממשלה. אנחנו יכולים לייעל חלק לא מבוטל של הממשלה בדברים שלא עולים כסף אבל חוסכים המון כסף".
"אתם שאלתם מהי ההוצאה הממשלתית הראויה. כשהיינו 52% ב-2003 וירדנו, בין השאר בהפחתת מסים נגדיל את יחס החוב-תוצר וירדנו בכמעט 20%. היה על זה ויכוח עצום, כולל פה".
"אני חשבתי שהמפתח הוא ליצר צמיחה, אני אומר לכם באחריות שאין שום מצב שאחרי שנעבור את המשבר הזה שבעולם הגלובלי אחוזי הוצאות הממשלה ישארו ברמה הנוכחית
"אם החלק היחסי של הוצאות הממשלה עלה ועלה, אני לא מאמין שהוא ימשיך לעלות, אני מאמין שהגלובליזציה תוריד אותו. איך הוא ירד? להערכתי התחרות תדחוף את המדינות התחרותיות יותר לצמצם את המגזרים הציבוריים שלהם. אם אנחנו רוצים להיות תחרותיים, אנחנו צריכים להיות גם בזה תחרותיים, בראייה קדימה נצטרך להיות מסוגלים להתחרות גם ברמת ההוצאה וגם ברמת המסים".
בנוגע למערכת הבטחון הודה נתניהו כי ישנם בזבוזים אבל אמר שהוצאות הביטחון ימשיכו להוות גורם חשוב בתקציב הלאומי שלנו. "אין דרך לכסות את הוצאות הביטחון שלנו ללא צמיחה. כי יהיה צורך בהוצאות משמעותיות".
הוא טען כי כדי לייצב את המשק בטווח המידי נדרש התקציב הדו שנתי והדגיש כי הממשלה בראשותו רואה חובה לשמור על יעד הגרעון.
נתניהו גם הבטיח להוציא לפועל את חוק בנק ישראל ולהעביר את ההחלטה בממשלה כבר ביום ראשון ולהביא לצמצום החיכוך המובנה בין הבנק המרכזי למשרד האוצר.
"בסופו של דבר הממשלה צריכה לייצב ולעצב מדיניות מקרו שמשרתת את המיקרו", אמר לסיכום דבריו, "הערך המוסף הכלכלי מיוצר על ידי הפירמות, העובדים, המנהלים והיזמים והמדיניות הכלכלית שתצליח היא זו שתעודד את העבודה וההשקעה. אם נעשה את הדברים שתיארנו כאן אנחנו נצא מחוזקים מהמשבר הזה".
נא להמתין לטעינת התגובות
