בקובה, כלכלת הגניבות שומרת על המהפכה הקובנית
מזה שנים רבות שבקובה, מתחת למעטה הסוציאליזם הרשמי, מתנהלת כלכלת גניבות ולצידה שוק שחור משגשג שמאפשרים לתושבים רבים להמשיך ולשרוד, למרות המצב הכלכלי הקשה
קובני מעשן סיגר צילום: טל נוה, עולם אחר
"זה לא גניבה. אנחנו עושים את זה כדי לשרוד", אומר חוזה, שמסביר כי המשכורת שלו במפעל מגיעה ל-20 דולר בחודש. מבלי להבריח סיגרים מהמפעל הממשלתי, ולמכור אותם לתיירים, הוא משפחתו לא יצליחו לשרוד את החודש, לדבריו.
הרשויות הקומוניסטיות של קובה מתייחסות לטקטיקות "הישרדות" אלו באופן עמום. המצב הנוכחי מתקיים כבר שנים רבות בחברה בה התושבים מתבדחים לרוב "אם זה לא בלתי-חוקי, זה אסור".
"אני יכול להסתבך בצורה רצינית רק מלדבר איתך... אני יכול להיכנס לכלא", אומר חוזה. הוא וחבריו למסחר מכניסים רק 20% מההכנסות של עסקאות השוק השחור, לדבריו.
80% הנותרים הולכים למנהלים ולראשי הצוותים, המחלקים אותן בינם ולבין עצמם ולמשטרה על העלמת העין של המכירות הבלתי חוקיות.
הנשיא לשעבר פידל קסטרו הביע תרעומת על גניבות ממקום העבודה בנאום שנשא ב-2005. אך הוא חלה זמן לא רב לאחר מכן, ולא נראה כי נעשה רבות בנוגע לבעיה הנפוצה, שהפכה לכה נפוצה עד שיצרה מעמד חדש של "נובורישים", שלדבריו מאיימים על חייה של המהפכה הקובנית.
הבעיה של גניבה ממקום העבודה הנמצא בבעלות המדינה היא גם מקור לבושה לממשלה, המתגאה מזה זמן רב בסוציאליזם עם שוויון זכויות ותחושה של עליונות מוסרית.
אף על פי כן, קובנים רבים רואים עצמם כקורבנות של הכלכלה הפגומה, ואומרים כי גניבה ממקום העבודה הוא אחד הדברים שעדיין שומרים על המהפכה הקובנית.
"זה סוג של דרך בריחה. אם ייקחו להם את זה אנשים עומדים להתרגז והעניינים עלולים לצאת משליטה", אומר נהג מונית קובני. מומחים רבים בנושא קובה אומרים כי בעיית הגניבות ממקום העבודה נובעת ברובה מהעובדה שלקובה, שאפשרה שימוש בדולר החל מ-1993, יש שני מטבעות רשמיים.
שני סוגי מטבעות וכלכלת "אפרטהייד"
מטבע הפזו המקומי, בו רוב המשכורות משולמות, טוב לשימוש בעיקר למוצרים מסובסדים או כאלו המצויים בחנויות פזו ממשלתיות. ב-2004 החליפה הממשלה את הדולר במטבע צמוד דולר בשם CUC.
מטבע ה-CUC מאפשר קניה בחנויות ומוצרים טובים יותר, וניתן להשיג אותו בעיקר באמצעות סחר בשוק שחור של מוצרים המוברחים ממקום העבודה.
עוד מקור ל-CUC הוא קובנים הגרים בחו"ל.
אך חלק ממבקרי מדיניות שני המטבעות מגדירים את המערכת כ"כלכלת אפרטהייד" במדינה בת 11 מיליון התושבים.
המדינה מספקת ביטוח בריאות וחינוך בחינם, בנוסף לדיור מסובסד ומוצרי מזון מעטים בחינם. אך רבים ממקבלי המשכורות בפזו, או אנשים החיים על פנסיות, מתקשים לספק לעצמם את הצרכים הבסיסיים, והפתרון הוא "השקעה" יומית – שהיא מילה אחרת לגניבה.
נא להמתין לטעינת התגובות
