הגלובליזציה תשרוד. אנחנו? לא בטוח
הכלכלה העולמית תתאושש, יהיה בסדר, אבל סביר להניח שניכשל ביישום הלקחים מהמשבר הנוכחי - ובכך נייצר את המשבר הבא. שיחה עם דיוויד הלד, בכיר חוקרי הגלובליזציה
גילוי נאות: הלד היה בעבר אחד הפרופסורים שלי באוניברסיטה. ההרצאות שלו היו מתמלאות בלי שום בעיה, לא רק בגלל מעמדו הבכיר בעולם האקדמי, אלא גם ובעיקר משום שבנוף הפקולטות לממשל והיחסים הבינלאומיים באל-אס-אי, האנרגיות הסוחפות של הלד הן נדירות. עד כדי כך, שהסטודנטים שלו הקימו בשנה שעברה קבוצה בפייסבוק: "דיוויד הלד הוא אוסטין פאוארס", על שם הסוכן החשאי הבריטי השלומיאל והקאמפי בסדרת סרטי הקומדיה. יש ביניהם, צריך להודות, דמיון חשוד.
"זו תהיה פגישה קצרה", הוא אומר, "אני צריך לרוץ לפגישה עם דיוויד". דיוויד הוא דיוויד מיליבנד, שר החוץ הבריטי. הלד, עם כמה אקדמאים אחרים, הוא עמוד השדרה האינטלקטואלי של הלייבור, מפלגת השלטון המקרטעת.
הוא טיפוס מילולי מאוד, קופצני ביחס לגילו (58) ומעמדו - אחד החוקרים המובילים בעולם לגלובליזציה, מייסד של הוצאה לאור בינלאומית ,(POLITY) ומי שנחשב לנושא דגל בולט של תפיסות קוסמופוליטיות וסוציאל-דמוקרטיות. הוא אחראי, בין היתר, לפיתוח תחום מחקרי חדש במדעי החברה - חקר הגלובליזציה. בכלל, בתחומים של ממשל בינלאומי ויחסים בינלאומיים הלד מוכר; הוא כותב את ספרי הלימוד.
עבור אקדמאים כמוהו, אלה זמנים מרגשים. השלכות המשבר העולמי עשויות לעצב מחדש תפיסות ותיקות ומוצקות לכאורה על כלכלה בינלאומית. כל מיני אמיתות - הצורך בהסרת מכסים וחסמי מסחר, השאיפה לסחר חופשי לחלוטין במט"ח, התאווה להפרטה - ניצבות כעת בפני אתגר רציני.
ההשקעה הזרה הישירה ברחבי העולם צנחה דרמטית. בינואר-מרץ 2009 התרסק המסחר הבינלאומי לרמה הנמוכה ביותר מאז השפל הגדול ב-.1929 יחסי הגומלין והמסחר בין מדינות הולכים ומתערערים: ברבעון הראשון של 2009 צנחו היצוא והיבוא מארצות הברית ואליה בכ-30 אחוז.
תופרת במפעל בסין - היצוא צנח ב-20% במרץ צילום: איתי יעקב
ביפן, היצוא צנח ב-45 אחוז בחודש מרץ. סין היא מדינה שצמיחתה הכלכלית נשענה באורח כמעט בלעדי על מסחר בינלאומי: היצוא שם קרס במרץ ב-20 אחוז.
במציאות הזו, שבה כל מדינה נאבקת להציל את מקומות העבודה בכלכלה שלה, דוח של הבנק העולמי וקרן המטבע קבע בתחילת השנה שיש מגמות מסוכנות של פרוטקשניזם - ניסיונות להגן על ייצור מקומי באמצעות הטלת מסים ומכסים - שמרימות את ראשן. מאז שהומצאה מילה זו, הגלובליזציה לא נראתה חלושה יותר.
אכן צניחה מאסיבית
האם המשבר שאנחנו רואים הוא בסך הכל נסיגה מוגבלת של הגלובליזציה או שמדובר במשבר קיומי שמאיים על הסדר הבינלאומי?
"אנחנו לא באמת יודעים. ואולם ההבנה שלי היא שהמרכיבים שהתוו את דרכו של העולם לנתיב הגלובלי נמצאים כאן כדי להישאר. הם ישרדו. שינויים אדירים במבנה של השווקים הבינלאומיים, בשוק העבודה, עליית כוחות חדשים כמו סין והודו, שינוי התבניות של מסחר בינלאומי, טכנולוגיה חדשה - כל הדברים האלה עומדים להישאר".
"למעשה, הטכנולוגיות האלה יהפכו את הגלובליזציה לאינטנסיבית יותר בעתיד. מה שלא יישאר הוא הדרך שבה ארגנו את המערכת הבינלאומית, והמודל הדומיננטי לפיו
פעלה - האמריקאי. הגישה הליברלית האמריקאית, לפיה מדינה שרוצה לשגשג צריכה לפתוח לחלוטין את השווקים הפיננסיים, ליצור חברת שוק קפיטליסטית ולשאוף לאינטגרציה מוחלטת עם הכלכלה העולמית - הגישה הזאת נחלשה".
"מה שאנחנו מוצאים הוא שהמדינות המצליחות יותר הן אלה שלא עשו זאת - הודו וסין - ולעומת זאת, אלה שעשו זאת הכי הרבה הפכו לפחות יציבות, עם צמיחה נמוכה ובעיות אחרות. הפונדמנטליזם הקפיטליסטי הגיע למשבר וזה הגיע לנקודת פיצוץ במשבר האשראי העולמי".
האם גלובליזציה לא נשאה עמה את וירוס המשבר? הרי בגלל קשרי הגומלין ההדוקים בין מדינות, בין מוסדות פיננסיים, בשל הפתיחות העצומה הזו, משבר בתוך השוק האמריקאי הפך למשבר עולמי.
"אני לא סבור כך. אני חושב שהמשבר הבנקאי נעוץ בשני עניינים - שוק הסאב-פריים וההשקעות המופקרות במכשירים פיננסיים הקשורים למשכנתאות, אבל הוא גם קשור לאשראי זול ולכסף זול, עם ריבית נמוכה מאוד, דבר שניפח את הכלכלה הגלובלית במשך יותר מעשור".
"שני האלמנטים הללו התחברו ויצרו מצב שבו חיינו באחת הבועות הגדולות ביותר בהיסטוריה. המשבר הזה מראה כי המערכת הייתה רקובה מיסודה. ואולם אני מאמין שאפשר למצוא מוצא מהמשבר אם ייעשו רפורמות בשווקים הפיננסיים, יינתן כוח רב יותר לקרן המטבע העולמית, יהיו מגבלות ורגולציה חמורה יותר על מכשירים ונגזרים פיננסיים, פיקוח על בנקאות הצללים במקלטי מס וכו'".
ובכל זאת, הצניחה במסחר הבינלאומי היא דרמטית.
"זו אכן צניחה מאסיבית. אחרי 1929 מדינות פעלו באופן תחרותי ומבודד, הן הפכו את המצב לגרוע יותר אחת לשנייה, ובכך הפכו מיתון לשפל גדול. מה שקרה כאן הוא סוג של אינטגרציה פוליטית ברחבי העולם ומדינות שלמדו את השיעור של השפל הגדול. יש תיאומים ושיתופי פעולה שמתבצעים בין בנקים מרכזיים ומשרדי אוצר ברחבי העולם".
והגלובליזציה תצא מזה מחוזקת?
"אנחנו צריכים להסתכל לא רק על השפעת המשבר על הכלכלה המערבית והבנקאות האנגלו-אמריקאית, אלא על המשבר החריף של כלכלות מתפתחות שמתבססות על יצוא. יעדי הצמיחה של סין, נניח, לא יושגו השנה. השאלה היא כיצד הן ייצאו מזה - והתשובה, בפשטות, היא שהדרך היחידה היא באמצעות יצוא".
דווקא שורדים את המשבר. תחנת רכבת בבומביי epa
"הן לא יהפכו לאנטי-גלובליזציה, אלא ייאלצו למצוא שווקים חדשים ותבניות מסחר אינטנסיביות חדשות. דעתי היא שהכלכלה הגלובלית תחזור לצמיחה. יש לנו הזדמנות לרפורמה גלובלית".
"בתוך שלוש שנים הצמיחה הזו תהיה יציבה, אבל לא נראה עוד את פרצי הצמיחה האדירים של שנות התשעים והעשור הראשון של המאה ה-21 שהם תולדה של אותה בועה פיננסית ענקית ומלאכותית שנוצרה בעזרת כסף ואשראי זול".
בוא נדבר ספציפית. במדינה הזו יש זעם ציבורי אדיר על כך שמשלמי המסים הבריטים צריכים להציל את הבנקים שלהם, שהפכו להיות גלובליים, ספגו הפסדים ברחבי העולם, ועכשיו הקופה הציבורית צריכה להלאים ולחלץ. עבור בריטים רבים זהו פרצופה של הגלובליזציה.
"אין שום ספק שהמדינה נאלצת לשלם כעת על התנהגות פרטית ומופקרת (של בנקאים, נ"א) ומשלמת את העלות החברתית של המרדף הפזיז אחרי הרווח. דורות שלמים, כנראה, יצטרכו לשלם את החובות שנוצרים כעת. וכמובן שיש זעם רב על כך. אבל אם מביטים מי הם האנשים שמייעצים לממשלות כיצד לצאת מהמשבר, מי הן הדמויות שמעצבות את הכלכלה החדשה - מדובר בנציגי הסדר הישן. זו אחת הסיבות שאני פסימי באשר לאפשרות שיהיה כאן שינוי מהותי.
"אנחנו עוד לא יודעים איפה אנחנו. כולנו כמו דורותי ב'קוסם מארץ עוץ,' שאחרי הסערה הגדולה שהעיפה את הבית שלה, היא מביטה דרך החלונות וכל מה שהיא יכולה להגיד הוא ש'זו כבר לא קנזס', אם כי היא לא יודעת היכן היא. אם מביטים בדמויות שמעצבות את העולם בפוסט-משבר, אנחנו דווקא עדיין בקנזס! אותם אנשים שהיו אחראים למשבר מייעצים לממשלות כיצד לצאת ממנו".
שזו עמדתו של פול קרוגמן לגבי ארצות הברית: הוא מביע פסימיות עמוקה לגבי המדיניות של ממשל אובמה.
"התחזית שלו אמיתית ואפשרית. עמדתי דומה לעמדתו, אבל עם הסתייגות אחת: אני חושב שממשל אובמה עושה מה שאפשר. לאובמה יש מגבלות פוליטיות והחשש הוא שאם אתה נותן לגדולים ליפול - ג'נרל מוטורס, הבנקים וכו' - אי אפשר לחזות את התוצאות מבחינת פשיטת רגל, אובדן מקומות עבודה. זה יכול להוביל לקריסה שתלך ותסלים".
"הוא פועל בתוך כלכלה של תאגידי ענק שהפכו ל'גדולים מכדי להיכשל'. אגב, אחת הסיבות שאני פסימי לגבי התוצאות של המשבר הגלובלי היא שהבנקים הגדולים הפכו לגדולים יותר! יש למעשה פחות בנקים עכשיו, הם מתמזגים ברמות הגבוהות ביותר. כפי שמרקס חזה, משברים גורמים לריכוז של קפיטל - ואנחנו רואים את זה קורה כעת".
האם העולם שאחרי המשבר יהיה צודק יותר? במילים אחרות: האם המשבר יכול להוביל לשינוי אמיתי שייתן קול גדול יותר למדינות המתפתחות באפריקה ובאסיה?
"יהיה ייצוג גדול יותר למדינות ולכוחות העולים בארגונים הבינלאומיים הכלכליים כמו קרן המטבע והבנק העולמי. בכלל לא ברור לי מה יהיו מקורות הצמיחה של ארצות הברית ובריטניה. הן יצטרכו לעבור מהפך טכני אדיר מתעשיות מסורתיות כמו ייצור כלי רכב לשוק האנרגיה, וזה ייקח זמן רב עד שתגיע הצמיחה".
אפריקה - המשבר יוביל לשינוי? צילום: רויטרס
"בסך הכל, הכלכלה העולמית תתאושש, אבל סביר להניח שניכשל ביישום הלקחים מהמשבר הנוכחי - ובכך נתחיל לייצר את המשבר הבא".
"האם יש פה שכנוע פוליטי עמוק בצורך לרפורמה עמוקה במערכת הפיננסית? טרם התברר, כנראה שלא. נצא מזה עם מערכת פיננסית קפיטליסטית קצת יותר, מוגבלת על ידי רגולציה, עם פיקוח רב יותר, מוסדות כלכליים בינלאומיים קצת יותר חזקים ובנקים ענקיים עוצמתיים בהרבה. זה לא יהיה ליברליזם רייגניסטי או תאצ'ריסטי, אלא קפיטליזם מנוהל יותר".
"הואיל ואנחנו חיים בעידן של מערכת פוליטית מחוברת ומקושרת יותר, סביר שלא רק נלמד את לקחי העבר, אלא נוכל להשתמש בהם כדי להימנע מהתרחישים הגרועים ביותר של העתיד. האם זה מובטח? אתה ודאי מתלוצץ".
הכיבוש משחית
הלד יהודי ורואים שנושא ישראל מעיק עליו. הביקורת שלו נוקבת, אם כי הוא מעולם לא הביע תמיכה בחרם אקדמי. "זו טרגדיה, מה שקרה לכם. בעיניי, ישראל הושחתה. הכיבוש והאמונה שניתן לייצר מציאות באמצעות כוח, אלה הדברים שהשחיתו אותה. עברתם תהליך של ברוטאליזציה".
"מלחמת לבנון השנייה היא לתפיסתי הנקודה המדויקת שבה ישראל זנחה כל אידיאל מוסרי שאי פעם אפיין אותה בסכסוך, בפגיעה חסרת האבחנה באזרחים. ועכשיו עזה. עבורי, כמי שנולד למשפחה שנמלטה מהנאצים, זה נורא לראות את ישראל הופכת למעצמה ברוטאלית".
יש פה מציאות מורכבת, אני אומר. חמאס ששולט ברצועת עזה. פילוג פנים-פלסטיני. במצב הנוכחי, מה אתה היית עושה? "מה זאת אומרת", אומר הלד, "הפסקת הכיבוש, הסדר שלום אזורי וכולל עם מדינות ערב והקמת מדינה פלסטינית. יש פתרון אחר?".
נא להמתין לטעינת התגובות
