איך הפכו הרובוטים ממכונות אימתניות ליצורים אנושיים ולבביים?
אנדרואיד העביר שיעור מוצלח לילדים בטוקיו. רובוט בשם ווטסון קורא תיגר על אלוף העולם בשעשועון "מלך הטריוויה". באירופה מדענים מפתחים רובוט שיוכל לתקשר עם אוטיסטים. כך הפכו הרובוטים ממכונה מנוכרת ומאיימת להרבה יותר אנושיים ומזמינים. ומאחורי הכל עומדת, איך לא, התעשייה הישראלית
סאייה, ששודרגה מאז ימיה כפקידת קבלה באוניברסיטה, צוידה בשיער חום מבריק שסופר באופן מוקפד, בשפתון ורוד ובחליפת חצאית. היא פותחה במעבדת האוניברסיטה המדעית של טוקיו, ומוחה כולל כמות גדולה מאוד של תוכנות לביצוע תנועות של העפעפיים, הגבות והעיניים.
פניה תוכנתו להציג 6 הבעות במהלך השיעור, וגם להתאימן לשאלות שהציגו הילדים: הפתעה, פחד, סלידה, כעס, עצב ושמחה. בהפסקה התנפלו עליה התלמידים, מיששו את שערה, פניה וידיה.
מאחורי סאייה עומד פרופ’ הירושי קובאיאשי, שהסביר כי המטרה המרכזית בפיתוחה היא לעורר בקרב הילדים התלהבות ללימודי מדע וטכנולוגיה, "אבל אחד היתרונות של רובוט-מורה הוא בלי ספק לתת מענה לבתי ספר הסובלים ממחסור במורים אנושיים טובים למקצועות הללו".
בינתיים, בארצות הברית, מחשב רב-עוצמה עומד להתמודד מול בני אדם בשעשועון טלוויזיה פופולרי (Jeopardy - שנקרא בארץ "מלך הטריוויה"). לא נקבע עדיין אם תינתן לו דמות של אדם או שזו תהיה בובה שתושב בכיסא או שמא רק תמונת אנימציה.
כך או כך, כבר ידוע שהוא ייקרא ווטסון - לא על שם עוזרו המיתולוגי של שרלוק הולמס, אלא על שמו של תום ווטסון, מייסד יבמ העולמית. ווטסון הוא מחשב הרבה יותר מורכב ממחשב-העל של יבמ, כחול עמוק, שגבר על אלוף העולם בשח גארי קספרוב. הוא ייאלץ להתמודד נגד סוללת מתחרים אנושית, ויצטרך להדגים יכולת ידע מקיפה מאוד בהיסטוריה, מדע, ספרות, פוליטיקה, גיאוגרפיה, קולנוע ומשחקי מילים, ולדעת לסנן בין ידע רלוונטי ללא-רלוונטי.
בכל פרק של התוכנית אמור ווטסון להתחרות בשני בני אדם בעלי מיומנות גבוהה במשחק ובתחומי תוכן שונים - כדי להביסם. הוא חייב יהיה להשיב נכון על לפחות 90% מהשאלות שיוצגו לו בדיוק באותה מתכונת כמו למתחריו.
ואת מוחו של ווטסון - יצרו כאן, בארץ הקודש. שילה אופק-קויפמן, ראש קבוצת המהנדסים והמפתחים של מערכות אחזור מידע במעבדת יבמ בחיפה, מספקת לאונליין כמה פרטים על חלקם של המומחים מישראל בפרויקט העולמי השאפתני.
"הרובוט צריך להבין את השאלה היטב, ולחפש את המסמכים הנכונים שהוטענו לזיכרונו, כדי לשלוף מתוכם את פריט המידע הנכון והיחיד לתשובה. זה לא דומה בכלל למנוע חיפוש מהסוג של גוגל". אופק-קויפמן מסבירה כי אם מציגים לגוגל שאלה במתכונת השאלות שמוצגות למשתתפי שעשועוני טריוויה, מתקבלות הרבה תשובות, ועליו להכריע איזו מהן היא הרלוונטית. זו משימה כלל לא פשוטה לרובוט.
"אם לדוגמה יישאל ווטסון ‘מי רצח את JFK?’ הוא יצטרך להבין שעליו למצוא אדם - ולא
עבור בן אדם אינטליגנטי המשתתף בשעשועון כזה חיפוש ושליפת הידע טריוויאליים להפליא. למכונה - זה כבר משהו אחר. אופק-קויפמן מביאה דוגמה נוספת: "אם יידרש ווטסון לתת תשובה לגבי אירוע היסטורי שהתרחש בתקופת הברזל - הוא יצטרך לברר במהירות למה הכוונה. ואם יישאל לגבי אירוע משנות ה-20, הוא יצטרך להבחין בין התקופה לבין גילו של אדם".
את התשובות יעניק ווטסון, ככל הנראה, בקול - ולא יפלוט תשובה מודפסת. "הרצון הוא ליצור תנאי תחרות שווים בין המחשב-הרובוט לבין בני האדם. הוא ישמע את השאלה בשפת אנוש טבעית לגמרי, כמו בדיבור רגיל”, היא מסבירה.
יתרה מזאת, אופק-קויפמן מדגישה כי כשם שלשאר המשתתפים אין גישה לחיבור אינטרנטי - כך גם לווטסון לא תהיה. וגם הוא, כמובן, יצטרך ללחוץ על הזמזם ראשון כדי לענות על השאלה. "המחשב הזה צריך גם להבין לא מעט בלוגיקה של משחק אנושי”, היא אומרת בחיוך, כדי שיוכל לתת תשובה במהירות שתצליח להתחרות במתמודדים האנושיים.
בניסוי שכבר בוצע ווטסון הפגין "תחרותיות ואגרסיביות". השאלה שהוצגה בפניו היתה "יש לה גבולות עם ישראל וסוריה, היא קטנה, אורכה רק 216 ק”מ ורוחבה 56 ק"מ" - וווטסון סיפק את התשובה (לבנון), לפני שהאדם שהתייצב מולו הספיק לענות.
הפקת השעשועון רוצה במיוחד שווטסון יתמודד נגד קן ג’נינגס - המתמודד המצליח ביותר בתוכנית, שניצח 74 פעמים רצופות וצבר פרסים כספיים בסך 2.54 מיליון דולר בשנת 2004. עם זאת, לא בטוח שלווטסון יש סיכוי נגדו.
באירופה יושב תאגיד מדענים מבריטניה, מאיטליה ומשוויץ, ושוקד על פיתוח רובוט בדמות אדם - קספר שמו - שיצויד בעור מלאכותי, שדומה מאוד לעור אנושי. הצוות שמפתח רכיבים מרכזיים ברובוט, מאוניברסיטת הרטפורדשייר הבריטית, הדגיש כי אחד מיעדי הפרויקט הוא ליצור רובוט שיתקשר טוב יותר, מהיבטים חברתיים, עם ילדים אוטיסטים.
התקווה היא כי באמצעות המראה והמגע האנושי יותר שיהיה לרובוט, תוכל להיווצר קרבה - שלא תיתכן בסיטואציה מול מכונה שנראית כמו מכונה. מתחת למעטה העור המלאכותי יימצאו כמובן כל המערכות המכניות, האלקטרוניות, החיישנים, החיווט ו”המוח” שיתפעל ויניע את הרובוט למילוי המטלות שלו.
כל אלה מדגישים דבר אחד ברור: הרובוטים כבר אינם מכונות מרוחקות, בעלי זרועות אימתניות ומראה כסוף. והם כבר אינם יצורים פרימיטיביים, שכנועים לתנועה יחידה או לרצף מסוים. רובוטים שעוצבו כדמויי אדם כבר מקלפים בננות, מנחיתים מטוסי ג’מבו, נוהגים במכוניות בתנועה עירונית סואנת, משחקים כדורגל, מנצחים על תזמורת, מנגנים בכינור ואפילו מחליפים דוגמניות בתצוגות אופנה.
רובוטים גם בונים קירות מלבנים, מדביקים אריחי חרסינה במטבח או באמבטיה (אגב, פיתוח של הטכניון בחיפה), נעים על פני כוכב הלכת מאדים ומחפשים דנ"א אנושי במחקרי גנים הקשורים בסרטן. אפילו תלמידי תיכון בישראל יצרו רובוטים, שאמנם אינם נראים כבני אדם - אך יכולים לרקוד כשתנועותיהם מתואמות למוזיקה שמושמעת.
בכנס "רובוביזנס", שנערך במרס השנה בבוסטון, הוצגו רובוטים הממלאים את מלוא המטלות של כבאי, גנן, מדריך טיולים, מאבטח, פקיד קבלה או עוזר בית - כזה שמזיז כיסאות ושולחנות מצד לצד בחדר שהוא מנקה, שוטף את הרצפה, משתמש בשואב האבק, ממלא את מדיח הכלים בצלחות ובסכו"ם ומפעיל אותו, ואפילו מכניס בגדים למכונת הכביסה.
חברות ענק בתחומי האלקטרוניקה, התוכנות והמחשבים, לא מפסיקות לחדש בתחום. אינטל מדגימה לאחרונה את יכולותיו של הרב, הרובוט הנייד המשמש בתפקיד אב הבית או משרת אישי ראשי (ומכאן נגזר שמו - Home Exploring Robotic Butler). הוא משמש גם כשומר, שתפקידו לזהות את פני האורחים, וממלא אחר פקודות קוליות כמו "נקה בבקשה את הבלגן הזה".
"תעשיית המחשבים, התוכנות והרובוטים ביצעה בשנים האחרונות כמה קפיצות מדרגה, שרק לפני 40 איש לא יכול היה לתאר שהן אפשריות", קובע ג’סטין רטנר, הטכנולוג הראשי של אינטל העולמית. "מושקעים כיום מאמצים אדירים לפתח מכונות שיהיו ממש יותר חכמות מבני אדם - מה שנחשב עד לפני זמן לא רב לחזון מגוחך. עתה כבר יודעים שבעתיד הלא כל כך רחוק רובוטים ינצחו בני אדם בתחומים מסוימים", אמר רטנר.
נא להמתין לטעינת התגובות
