הטרנטה שלכם שווה כסף
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן מבטיח: בתוך חצי שנה תוכלו למסור את המכונית הישנה שלכם במגרש גרוטאות - ותקבלו 3,000 שקל מהמדינה. המטרה: להפחית את זיהום האוויר ולהעלות את רמת הבטיחות בכבישים. רעיון מצוין - אך אפשר לסמוך על משרד התחבורה שמשהו ישתבש בדרך
מטרת תוכנית הגריטה (מלשון "גרוטאה(" היא להוריד מהכביש מכוניות ישנות, לצמצם את זיהום האוויר ולהגביר את הבטיחות. תוכניות כאלו כבר פועלות בכמה מדינות, כאשר בעלי הרכב מגיעים למגרשי פירוק מוסדרים ומקבלים "אישור הפקדה," שתמורתו הם מקבלים מהמדינה סכום ששקול לערך המכונית או גבוה ממנו.
לפי לוח הזמנים שהציג השר ארדן, יפורסם כבר בימים הקרובים מכרז לבחירת 6 אתרי פירוק, אשר יוסמכו עלר ידי המדינה לקלוט מכוניות המיועדות לגריטה. הזוכים במכרז ייבחרו עד סוף חודש יוני.
מנובמבר או דצמבר השנה יישלחו הודעות בדואר לכל בעלי המכוניות בנות 20 שנה ויותר, ובמקביל יפורסמו הודעות בכלי התקשורת. המכוניות ייקלטו במגרשי הפירוק בתנאי שעברו מבחן רישוי שנתי, ושרישיון הרכב שלהן בתוקף.
כאשר ראשון הזוכים במכרז יהיה ערוך לקליטת כלי הרכב, התוכנית תחל לפעול - בשאיפה - בתחילת .2010 מפעילי המגרשים יקבלו מהמדינה סכום מסוים עבור כל מכונית שיקלטו וישלשלו לכיסם את ההכנסות ממכירת החלקים המפורקים וממיחזור חומרי הגלם.
ככל שהסכום שיבקשו מהמדינה עבור כל רכב יהיה נמוך יותר - כך הסיכוי שלהם לזכות במכרז יהיה כמובן גבוה יותר.
האוצר הקצה לביצוע התוכנית 20 מיליון שקל בתקציב 2010 ובהתחשב בעלויות ההקמה הצפויות, נראה שתקציב זה יספיק לגריטת כ-6,000 מכוניות בשנה. בעלי המכוניות יקבלו אישור על "הפקדתן" במגרש, ואת האישור ימסרו למשרד הרישוי כדי למחוק את הרכב מהמאגר, ולאחר מכן יקבלו את הזיכוי הכספי.
גריטת מכוניות היא מהתוכניות שבעדיפות עליונה במשרד להגנת הסביבה, כך אמר השר ארדן בשיחה עם עסקים. "הורדת מכוניות ישנות מן הכביש תסייע לצמצם את זיהום האוויר, תעלה את רמת הבטיחות בכבישים ותמנע השלכת פסולת רכב ברחבי המדינה. הכסף לתוכנית נמצא, ואין סיבה שלא נצא לדרך."
רוב המכוניות בנות ה-20 אינן מצוידות בממירים קטליטיים ועל פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, הן מייצרות פי 20 זיהום אוויר בהשוואה לרכב מודרני. "המכוניות הישנות הן המזהמות הגדולות ביותר יחסית לקילומטראז' שהן מבצעות," אומר השר ארדן.
מכוניות אלו גם אינן מצוידות בכריות אוויר בטיחותיות, בקדם מותחני חגורות בטיחות ובאמצעי בטיחות פסיביים מודרניים אחרים.
ההגנה שמספק המרכב שלהן קטנה יותר ומצבן התחזוקתי לרוב טוב פחות, והן מועדות לפגוע ולהיפגע בכביש. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,
בנוסף, מכוניות ישנות צורכות יותר דלק, והורדתן מהכביש תתרום גם בפן זה. גריטה מאורגנת ויעילה תצמצם גם את זיהום הקרקע, שנגרם על ידי פגרי המכוניות, ותעודד תהליך של מיחזור מתכות וחלקי פלסטיק.
הגריטה תיועד, ככל הנראה, למכוניות שעלו על הכביש מסוף שנת .'89 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא מפרסמת נתונים מדויקים על מצבת כלי הרכב, אך לפי הנתונים לשנת ,2007 מדובר בכ-30,400 מכוניות עד שנת דגם 1987 ועוד 88,968 מכוניות בשנות הדגם 1988-1991 עם זאת, צריך להניח שרוב כלי הרכב שלפני שנת דגם 1980 הם למעשה רכבי אספנות, ובעליהם לא ימסרו אותם לפירוק.
בכל מקרה, נראה שהגריטה המאורגנת תגדיל את סך הגבייה של המדינה ממסים, מאחר שאחת הנחות היסוד היא שכנגד כל מכונית שנגרטת תירכש בסופו של דבר מכונית חדשה בקצה השרשרת.
כל מכונית כזו מכניסה לאוצר המדינה כ-60 אלף שקל לפחות, כך שאם בשנת 2010 ייגרטו בהתאם למתוכנן כ-6,000 מכוניות, יגדלו הכנסות המדינה ממסים בכ-340 מיליון שקל נטו. בנוסף צפויה תועלת כלכלית רבה מצמצום נזקי תאונות הדרכים ופליטת גזי החממה.
אלא שכדי שלבעלי כלי הרכב יהיה תמריץ לשתף פעולה, הם צריכים לקבל סכום דומה או גבוה מזה שיקבלו עבור רכבם בשוק החופשי. מי שחישבו והציעו את הסכום 3,000 שקל הם אנשי חברת פארטו הנדסה, אשר הגישו לפני 6 שנים דוח כלכלי בנושא למשרד להגנת הסביבה.
הבעיה היא שכ-3,000 שקל כיום עלולים לא להספיק ואלפי בעלי כלי רכב עלולים להתעלם ממנה. השר ארדן אומר בתגובה שאם התוכנית תיכשל, הוא ישאף להגדיל את התגמול, אך גם אם התוכנית תצליח מאוד הוא ישאף להגדיל את תקציב והיקפיה.
צריכים להיות אופטימיים באופן קיצוני כדי להאמין שהמהלך ייצא לדרך בצורה חלקה ובלוח הזמנים המדובר, כי תוכניות לגריטת מכוניות מעלות אצלנו אבק על המדפים כבר יותר משני עשורים.
המכשול הראשון בדרך ליישומה נובע מכך שקשורים בה לפחות 5 משרדי ממשלה: האוצר, התחבורה, הגנת הסביבה, המשפטים וביטחון פנים. בהתנהלות הישראלית המקובלת זהו מרשם להתנהלות יגעה.
משרד האוצר, אחד הדוחפים העיקריים לתוכנית, העמיד אמנם את התקציב שדרוש לכל הפחות להתנעתה. הצפי להגדלת הכנסות המדינה אמור לעודד את האוצר להאיץ גם במשרדים האחרים, אבל קשה להעריך אם הוא ישתמש בכלים שעומדים לרשותו לצורך זה.
במשרד להגנת הסביבה מבטיחים לפרסם כבר בימים הקרובים את המכרז לבחירת הזכיינים, וכאן טמון מוקש נוסף. אם המכרז לא ינוסח באופן מדויק, או אם יתגלו בעיות בבחירת הזכיינים, עלולים מועמדים שיידחו לתקוע את ההליך במשך שנים בבתי משפט.
דוגמאות למקרים שכאלו אינן חסרות - ראו ערך מכרז "תעודות הזהות החכמות." לאחר שנעבור גם את המכשול הזה, יהיה על המשרד להגנת הסביבה להפעיל את "המשטרה הירוקה" לצורך פיקוח על התהליך, כך שפירוק המכוניות לא ייצור נזק סביבתי.
"החוליה החלשה" מבין כולן צפויה להיות במשרד התחבורה. משרד זה אמור להיות אחראי למאגר הרישוי, למחיקת כלי הרכב ולהנפקת הזיכוי הכספי לבעליהם. אלא שבשני העשורים האחרונים הוכיח אגף הרישוי פעם אחר פעם חוסר יכולת מינימלית. המערכת הממוחשבת של אגף הרישוי חייבת להיות מוכנה להליך עד לחודש אוגוסט השנה, אחרת תוכנית הגריטה לא תוכל לצאת לדרך - אפילו אם המפעילים יהיו מוכנים לפעולה.
בנובמבר הקרוב יעמוד אגף הרישוי בפני מבחן נוסף, כאשר יהיה עליו לשלוח הודעות לכ-119 אלף בעלי רכב שגילם מעל 20 שנים. אחר כך עלול לבוא סרבול ביורוקרטי בדרך שבין קליטת אישור הגריטה לבין הנפקת שובר שיאפשר לבעל הרכב לקבל את כספו.
תיאורטית, אין כל סיבה שמי שמסר את מכוניתו לא יוכל לשלוח את האישור בדואר רשום, או להגיע לסניף הדואר, וכל שיידרש מאגף הרישוי הוא להעביר 3,000 שקל לחשבון הבנק שלו. מעשית, קשה להניח שהתהליך הזה יתבצע בקלות, ואפשר לסמוך על אגף הרישוי שמשהו ישתבש בדרך.
נא להמתין לטעינת התגובות
