עו"ד אדלר מסביר מדוע הוא נותר עם משרד קטן בעוד שותפו הפך לרוה"מ
הם היו צעירים שאפתנים שהקימו משרד בירושלים של שנות השבעים. שלושה מהם - אהוד אולמרט, אורי מסר ושולה זקן - צברו לימים קשרים, נכסים ועוצמה פוליטית, ולבסוף הסתבכו בחקירות. הרביעי, עו"ד ברוך אדלר, נדחק מהחברות ומהעסקים המשותפים. עכשיו הוא משחזר את הימים הרחוקים ההם, ומנסה להבין מה גרם לחבריו להשתנות כל כך
אחד מהם הוא חבר כנסת שמטפח תדמית ציבורית של לוחם בשחיתות. זה לא מזיק לעסקים, ועוד ועוד לקוחות זורמים למשרד. שותף נוסף הוא פעיל פוליטי זוטר אך שאפתן, וחבר קרוב.
שלושה עשורים חולפים, והחבורה כולה - אהוד אולמרט, אורי מסר, ברוך אדלר שולה זקן, וגם הלקוח אברהם הירשזון - הסתבכה בפלילים בסדרה של פרשות שונות.
רק אחד מהם, עו"ד ברוך אדלר, נותר פחות או יותר בצללים. בשלב מסוים, נדחק החוצה מהחבורה האינטימית. גם מעסקיהם הורחק. שלא כמותם, לא צבר הון או עוצמה יוצאי דופן, ולא התפרסם. עד ששמו הופיע, כאחד הנאשמים, בטיוטת כתב האישום בפרשת הירשזון.
המשטרה חשדה שהירשזון העביר לאדלר כספים מקופת חולים לאומית כדי שישלם לחברתו, לילך נחמיה, שעבדה במשרד עורכי הדין של אדלר. בסופו של דבר לא הוגש נגד אדלר כתב אישום.
"החשד הזה מופרך, עברו כבר 16 חודשים מאז השימוע ולא הוגש נגדי כתב אישום. אני מקווה שכל זה מאחוריי", הוא אומר בראיון ראשון.
אדלר, בן 58, נשוי ואב לארבעה, תושב הרצליה, עובד בכמה חדרים במשרד לא גדול ברמת גן, סמוך למשרדיו של אודי ברזילי שהיה נציב מס הכנסה וחבר נוסף של אולמרט. לאחרונה פיטר שני שכירים ונשאר עם עורך דין שכיר אחד. גם שעות הפנאי עברו הידוק. בסוף השבוע האחרון הוא נסע לחופשה קצרה במדריד בטיסה מוזלת והתאכסן במלון של שני כוכבים.
"המשרד צריך להשקיע המון כדי להתקיים", הוא מספר על מצבו, "אני לא מסכנון בקומה ב' ברחוב אלנבי אבל מצד שני זה משרד קטן שמבוסס על עבודה מטורפת שלי על פני כל שעות היממה. זה משרד נישה שעוסק בפרויקטים גדולים ומורכבים ובהפשרות קרקע בסדרי גודל של מאות יחידות.
"בשנה האחרונה מורגשת פגיעה בכל מה שקשור לעולם הנדל"ן. אם יש פחות עסקאות יש פחות הכנסה. אני לא אומר שאין עבודה בכלל, אבל היקפי העבודה קטנו מאוד, ובגילי כבר לא מגיעים לקוחות חדשים. אפשר לטפח את הקשר עם הלקוחות הוותיקים אבל רק לקוחות מעטים חדשים מגיעים.
"אנשים מעדיפים היום לעבוד עם עורכי הדין הצעירים והנמרצים. ייתכן שהיה לי קל יותר עם הכנסות גדולות יותר אבל כשיש משברים בענף הנדל"ן אני, כמו הרוב, עסוק בהישרדות. זה כנראה הגורל שלי, לעסוק בהישרדות. עכשיו למשל לא כל הפרויקטים שלי מניבים. מה שאני עושה זה כמו עץ שמניב אחת לכמה שנים".
אתה לא אומר לעצמך איך קרה שאני בקושי שורד ואולמרט חוגג?
"לא, אף פעם לא אמרתי את זה לעצמי. טוב לי עם זה. אף פעם לא רציתי הזמנות לחוגים נוצצים ולטורי הרכילות. אולי הנחתי בתת מודע שאם אני מחפש את החום בקרבת המטבח אני עלול להישרף".
הופתעת כששמעת על מעטפות הכסף מטלנסקי?
"ככל אדם שנמצא במקום כזה במערכת הפוליטית, גם אולמרט נדבק בחיידק המותרות מהסביבה שהוא נמצא בה. עם השנים, האדם הצנוע מבנימינה ספג הרבה מהעולם הגדול ומעולם המותרות. כולנו ראינו את זה. הוא אהב לטוס וטס מעבר לממוצע של שאר הפוליטיקאים, בין היתר כי הוא היה מרצה מבוקש. ראיתי אותו ברגעים של התרווחות מעשן סיגרים. אין לי מושג מאיפה זה בא.
"כל העושר אצלו התחיל כשהוא מכר דירה, לקח הלוואה וקנה את הבית בכ"ט בנובמבר. הוא פשוט היה אדם עם הרבה אומץ שלקח על עצמו מחויבות כספית. אני הייתי משקשק לקחת הלוואה כזו
"בנושא שעונים ועטים לא ראיתי שום דבר חריג ביחס למעמד עורכי הדין החשובים ואנשי העסקים הגדולים. אצל רובם, באותן שנים יכולת למצוא את הטרנדים האלה של איסוף עטים או שעונים. בכל זאת תמיד גיליתי אצל אהוד פן עממי ומתחשב ולכן הופתעתי מאוד מהפרסומים.
"הופעתי בבית המשפט בפרשת החשבוניות הפיקטיביות של אהוד, ראיתי את ההקלה והשמחה העצומה שלא ניתן לתאר אותה כשהוא זוכה. היו לו ממש דמעות בעיניים. היה לי ברור שמעכשיו הוא יקפיד על קלה כחמורה".
המשטרה חושדת שהוא לא הקפיד על קלה כחמורה גם בפרשת "ראשונטורס".
"זה לא נשמע טוב. אהוד עוד לא אמר את דברו, ואני מקווה שכשהוא יתחיל לדבר הדברים ייראו אחרת".
כשהוא דיבר, נראה שזרק את האשמה על אורי מסר, כמו שחברך הקרוב הירשזון עשה. גם הוא השליך את האשמה על אחרים.
"בעניינים פליליים זה אתה מול הגורל שלך, שיכול להוביל אותך לספסל הנאשמים ואף גרוע מזה. בנסיבות האלה כל אחד מגדיר את גבולות תפקידו. זה קרה גם אצל שרון. ייתכן שהעובדה הזאת היא קצת אכזרית כלפי העוזרים למיניהם אבל עדיין השאלה האמיתית היא מי באמת עשה ובידיעתו של מי. אני משוכנע שאברהם הסתמך במידה רבה, על גבול הרשלנות הבלתי הגיונית, על אנשים אחרים".
אצל אולמרט זה קיבל גוון טרגי כשמדובר באורי מסר, חברו הקרוב שהיה גם השותף שלך במשך שנים ארוכות.
"האם זה נכון שאולמרט סמך על מסר או שזה רק תירוץ של רגע מצוקה? אני לא יודע. מבחינתי אולמרט הוא חבר אמיתי עד הסוף. אני המשכתי לאהוב את אהוד הסחבק גם אחרי שלא עבדנו יחד".
הוא לא התנהג בחברות אמיתית עד הסוף כלפי אורי מסר.
"אולי אהוד זרק הכל על אורי, ואולי הוא אמר את האמת. לא שאלתי. לא שואלים דברים כאלה. ראיתי את שולה לפני כמה זמן ולא שאלתי גם אותה. אתה לא שואל כשאתה יודע שיש איזושהי פרשה".
את הירשזון אדלר לא צריך היה לשאול. הוא היה שם. הם התיידדו כשהירשזון היה העוזר הפוליטי של אולמרט, מאז הם חברים קרובים מאוד. אדלר היה גם דירקטור באחת החברות של עופר הירשזון, בנו של אברהם הירשזון - אותו הוא מכנה "אברם" - וייצג אותו בכמה עסקאות נדל"ן.
"אברם היה אחד מהאנשים שהיו המקורבים והמסתובבים סביב אולמרט. אולמרט היה חבר כנסת צעיר ובולט והירשזון חיפש להבליט את עצמו והלך אחריו. באותם ימים הוא היה יו"ר של תנועת נוער קטנה ומעליו היתה חבורה ענקית של מחזיקי תפקידים. זה היה אברם של הימים שהכרתי, אדם עם יכולת אדירה לחזות ולקדם פרויקטים שיש בהם שילוב של פעילות ציבורית למען הכלל ואני מניח גם יכולת להביא לכותרות שיתנו לו דיבידנד בתחום הפוליטי".
מה עם היכולת שלו לקבל מעטפות של כסף?
"זה מרושע וזה לא נכון. בשנות השמונים הוא היה כזה קטן, כזה רזה. מרושע להגיד שבתחילת שנות השמונים הוא עסק בגניבות. דחילק, אנחנו חברים קרובים, הייתי בבר מצווה של הבן שלו, עופר, ובברית המילה של שני הבנים הקטנים.
"ליוויתי את התהליך הנורא של גסיסתה של דינה, אשתו, עזרתי לו המון כדי שיהיה לו קל יותר. הוא היה מגיע לבית החולים מהכנסת בשעות המאוחרות של הלילה והייתי בא להנעים לו את זמנו. הוא גייס אותי לפעילות במספר תחומים שבכולם ראיתי אתגר וחשיבות".
בעדותו במשטרה תיאר אדלר במילים חמות את הקשר שלו עם הירשזון שהיה בחלקו גם קשר עסקי. "נהיינו ידידים קרובים מאוד. הידידות התחזקה בתחילת שנות השמונים כאשר אברהם הכניס אותי לאיזשהו רעיון שהוא הגה, על הקמת קרן תרבות צרפת-ישראל. לא שהיה לו או לי קשר מיוחד עם צרפת, אבל זו היתה הדרך שלו למצוא ביטוי למה שיצא לו מהלב שזו פעילות ציבורית כזו או אחרת.
"נסענו כמה פעמים ביחד לחוץ לארץ בעניין הזה, היתה קרן פעילה במשך שנתיים או שלוש ואחר כך זה פשוט דעך. מאוחר יותר ניסינו להקים איזה מכון הכשרה טכנולוגי באשדוד. זה לא צלח. מאוחר יותר התחילו הנסיעות הפרטיות ביחד לפולין".
הם ניסו לייבא מחצבים מפולין ולייצא אליה סחורות שונות, "כמעט כל דבר, כי פולין היתה אז מאוד ענייה ואפורה. בדקנו את האפשרות לעשות עסקאות נדל"ן, אפשרות להשתלב שם במלונאות וכלום לא יצא. הבנתי כבר אז שכדי לעסוק במשהו צריך להיות בעל מקצוע ולא לעסוק בדברים שאתה לא מבין בהם", אמר אדלר במשטרה.
הרעיון לערוך את מצעד החיים הגיע אחרי שכל היוזמות אחרות נכשלו. אדלר השתלב בעמותות שהפעילו את המצעד ונסע מטעמן לארצות הברית ולפולין. "בנסיעות נוספות שהתקיימו קודם רעיון של עריכת חידון למחתרות על אדמת פולין", אמר אדלר בעדותו במשטרה. "אברהם הלביש על זה רעיון של מצעד בני נוער שיצעדו במחנות ההשמדה. בהתחלה היה רעיון לעשות זאת ברכבת. אני חשבתי שזה טראומטי מדי".
כשהירשזון הקים את מצעד החיים, אומר אדלר, הוא היה חף מכל חטא. "אתם בכאלה הכללות גורפות, זה לא ישר ההכללות האלה. זה רחוק מאי היושר שמייחסים לאנשים האלה".
אפילו על ההתנהלות של הירשזון במצעד החיים הוגש נגדו כתב אישום בפולין אחרי שהוא נעצר בשדה התעופה עם קרוב ל-200 אלף דולר במזומן, בניגוד לחוק המקומי שאוסר על הוצאת כספים לא מדווחים. הוא הורשע, נקנס והערעור שלו נדחה. למרות שנסעת לשם לא הצלחת לחלץ אותו מהמבוכה.
"מעשה לא אחראי ו... ו... כן , לא חכם. אני משוכנע שהוא בעצמו יודה בכך היום".
הקשרים ההדוקים ממילא בין אדלר להירשזון התהדקו עוד יותר כשאדלר העסיק את עו"ד לילך נחמיה, חברתו הצעירה של הירשזון, במשרדו. כשהירשזון הסתבך בחקירה נגדו, מצא את עצמו אדלר נשאל שאלות מביכות על ידי חוקרי המשטרה, על אודות תנאי ההעסקה הנוחים מאוד של נחמיה.
אדלר, החבר המסור, אף טיפל, על פי עדותו במשטרה, עבור הירשזון בפנסיה הגרמנית שלו, בהצהרת ההון למבקר המדינה ולכנסת, ברכישת זכות לחניה, ברכישת שלוש חלקות של קרקע חקלאית באזור תל השומר, ובקנייה של בית בהולנד עבור הדודה, עדה רוג'ריו, אחותה של דינה, אשתו של הירשזון.
את הבית הוא החזיק בנאמנות. לחוקרי המשטרה הוא אמר שהוא רוצה להציג להם את המסמכים הקשורים בבית, אולם לא יכול. "כנראה המסמכים הישנים של השנים הישנות יותר נמצאו בתיק אחר, שלמרות שחיפשנו המון במשרדי אתמול ושלשום, לא הצלחנו למצוא. או שהם נמצאים בתיק אחר או שזה אבד".
על פי עדותו נוצרו "בלגנים קטנים בין שני החשבונות, שלי ושל עדה, אני חושב שחויבתי במקומה ואז החזירו לי לחשבוני. פעם נוספת התחלתי להיות מחויב בחשבוני במשכנתה של עדה וכשגילינו את זה ביקשנו את הכסף. בסך הכל טעויות כאלה היו סבירות".
הוא גם היה מקורב לעופר הירשזון, ייצג אותו בעסקאות נדל"ן שונות והיה דירקטור בחברת "סהר אינווסטק" שבשליטת הירשזון הבן. כשאברהם הירשזון לקח הלוואה בנקאית כדי לסייע לבנו ופיגר בתשלום החודשי, אדלר נחלץ לעזרת המשפחה ושילם את החוב.
"זה קורה לעתים במשרד עורכי דין עם קליינטים", הוא אמר במשטרה, "וצר לי לומר שאצל אברהם הירשזון זה היה קצת יותר מהנורמה. כלומר, הוא היה מבקש מספר פעמים שאני אשלם עבורו".
ההתנהלות הכלכלית של משפחת הירשזון לא ברורה. למה כולם צריכים לעזור לאברהם הירשזון שבסך הכל הרוויח לא רע כשר וכעסקן של הסתדרות העובדים, גם אם לא כוללים את מעטפות הכסף?
"אני לא יודע. אני מתאר לעצמי שרמת החיים של כולם התבססה על בית האב, ובשביל רמת חיים גבוהה היו דרושים כספים רבים".
היית עד לרמת החיים הגבוהה, למסעדות, לבגדים היקרים?
"זה אכן נראה לא טוב, אבל אני לא ראיתי את זה אצלו. אותי הוא לא הזמין למסעדות פאר למעט פעם או פעמיים שחגגנו לו יום הולדת במסעדה, אמנם לא בסטקייה אבל במסעדה סבירה. אברם מעולם לא היה איש של חליפות ושל הידור עד אשר הוא התחיל למלא תפקידים גבוהים. ראיתי את זה בטבעיות שיו"ר ועדת הכספים לבוש בקפידה. מה, אני צריך להיות מופתע שהוא לבוש ככה? גם שטייניץ לבוש בחליפה. והבית שלו לא מפואר. אלוהים, למה אנשים כל כך רשעים, אין שם פאר".
איך עסקן בהסתדרות העובדים הלאומית מגיע מדירה בבת ים לבית גדול ברמת אביב ג'?
"באותם הימים הבית נמכר במחירים רגילים ביותר לכל קוטג' באזור המרכז. זה פאקט. ייתכן שהוא הגיע לשם בתמיכת המשפחה של אשתו, ייתכן שבמשכנתא שהוא לקח כדי לשדרג את עצמו. גם אנשים שאין להם קשר לפוליטיקה מצליחים להגיע לבית ששוויו כפול מהדירה שהם מוכרים".
אתה מאמין לקו ההגנה של הירשזון במשפט שלפיו לא הוא זה שהיה זקוק לכספים כדי לסייע לבנו שכשל כלכלית אלא בדיוק להפך, הבן שהיה חייב לבנקים 150 מיליון שקל עזר לאביו?
"לא יודע. את ההלוואות הבנקאיות אברם לקח כדי לתמוך בהסתבכויות של עופר. מנהלים בחברות ציבוריות מושכים משכורות גבוהות גם כשהחברות מפסידות לכן יכול להיות שלעופר היה כסף לתמוך באביו גם כשהחברה הפסידה. אני ראיתי שהוא חי ברמת חיים גבוהה אבל ייחסתי את זה למשכורות הגבוהות שלו".
ההיכרות של אדלר עם חבורתו של אולמרט ארוכת שנים ומקרית. הוא עלה לארץ בגיל 20 מאורוגוואי ולמד משפטים באוניברסיטה העברית במחזור של אהוד אולמרט עם ספי אלון, מנחם רובינשטיין, יורם שפטל, יהודית אמסטרדם (לימים שופטת) ושולמית דותן.
את ההתמחות עשה אצל עורך הדין הירושלמי עוזי עצמון שעבד עם צבי טל. "אהוד אולמרט שכר שם חדר כשוכר משנה, אורי מסר היה מתמחה במשרד ושולה זקן היתה שליחה. די מהר נוצר מצב שאולמרט ביקש ממני לסייע לו בתיקים ולעבוד עליהם במשותף כך שהשותפות התחילה כבר ב-1976, כשאני כבר הייתי עורך דין אבל עוד לפני שהקמנו את המשרד שלנו".
באותם ימים עדיין הותר לחברי כנסת להמשיך בעיסוקיהם הקודמים, ואולמרט, אז ח"כ צעיר, מספר אדלר, קיבל הרבה תיקים. "חוג המכרים שלו הלך והתרחב, הוא כבר היה ידוע, הוא התחיל לטפל בנושאי הפשע המאורגן ובפרשות של חקירות בענייני ספורט. הגיעו גם חברים ירושלמים ושכנים של אולמרט מצור הדסה. רוב התיקים היו קקמייקה קטנים, תביעה פה ותביעה שם, אבל זאת היתה התחלה".
את ארוחות הצהריים הם אכלו עם אורי מסר. ביחד תכננו לפתוח משרד. הם החליטו להמתין למסר שנסע לכמה חודשים לארצות הברית. "אולמרט כבר היה איש עסוק והוא היה זקוק לעורכי דין שישקיעו בעניינים המקצועיים יותר זמן ממנו. אנחנו נראינו בעיניו נאמנים".
ב-1978 הם פתחו משרד קטן ברחוב שמאי בירושלים, אהוד אולמרט ושות'. החיים נראו יפים. זקן היתה המזכירה הראשית.
"היא היתה פקידה. חכמה ומבריקה אבל פקידה, ילדה חריפה וכריזמטית שהיה ברור שהיא צריכה ויכולה להגיע לגדולות. אין הרבה כמוה. היא שעבדה את חייה הפרטיים כדי לתמוך ולהיות עוזרת טוטאלית של אהוד ביושר ובנאמנות. מדובר בילדה צעירה שלא השתייכה לשום מיליה ובכל זאת הגיעה לתפקידי שליטה. אני מאוד מעריך את זה".
מה יש להעריך בהתנהלות שמבוססת, על פי חקירות המשטרה, על סידורים למקורבים וקומבינות?
"אני מסרב לבטא עמדה ערכית שלילית כלפי חברים כל עוד הם לא הורשעו וגרסתם לא נשמעה".
גרסתה לא נשמעה כי היא שומרת על זכות השתיקה.
"אז לפחות שתשמיע את הגרסה בבית המשפט. כמוני היה נוהג כל עיתונאי וכל יפה נפש".
בשעות הפנאי הם פתחו לרווחה את דלתות משרדיהם ושיחקו סטנגה במסדרון הארוך שנוצר בין החדרים, אבל די מהר לא היה להם זמן למשחקים. אולמרט, שהיה השותף הבכיר, קיבל מחצית מהרווחים, השאר התחלק בחלקים לא שווים בין מסר (20%) לאדלר (30%) ואחרי כמה שנים נדדו 5% מאדלר למסר.
כשותף בכיר אולמרט דאג להזרים תיקים למשרד. "אולמרט הביא תיקים, ואורי מסר טיפל בהם. אני הבאתי את הקליינטורה שלי שהתבססה על עולים מדרום אמריקה ועל נדל"ן. הוא הביא המון לקוחות אבל הם לא היו קבועים. הם באו בגלל השם אולמרט.
"הכל היה חוקי, אגב - באותה תקופה אפשר היה להיות חבר כנסת ולהמשיך לעבוד בעסק פרטי. הלקוחות פשוט הבינו שלאיש אהוד אולמרט יש בהחלט קשרים בהיותו חבר כנסת, והוא מסוגל לעשות בשבילם את מה שעורך דין אחר לא יכול היה לעשות, בין השאר הודות לאישיות שלו".
זאת לא היתה רק האישיות אלא גם העמימות. לא תמיד הלקוחות הבינו שכשהם פונים לחבר הכנסת אולמרט הם מקבלים את אולמרט עורך הדין. בעיתונות, בייחוד בשבועון "העולם הזה", החלו להתפרסם טענות על בקשות לתשלום שכר טירחה, מאזרחים שלדבריהם סברו כי הם מבקשים סיוע מחבר כנסת ( "העולם הזה", בצעד פרובוקטיבי, הזמין את אולמרט לתבוע את דיבתו. אולמרט, ככל הידוע, בחר להתעלם).
"אולמרט פשוט התחיל למשוך אש שקשה לי לנתח את מקורותיה", אומר אדלר. "זה משהו ששייך למחקרים מסוג אחר. באיזשהו שלב הוא התחילו לרדוף את פעילות המשרד כתבות על כל צעד ושעל ובגללן הוא הכפיל את מידת הזהירות.
"הסיפורים שפורסמו בעיתונות הזיקו, אף אחד לא אוהב לקבל טלפונים של חברים ששואלים אותך אם זה נכון. אבל בסך הכל אהוד ניסה להרוויח את פרנסתו ביושר ואנחנו תמכנו בגישה הזאת. אני עצמי לא נחשפתי לתלונות של לקוח שמצא את עצמו מעורב בקשר עסקי כשהוא חיפש את הגב הציבורי".
ב-1988 התמנה אולמרט לשר בלי תיק ועזב את המשרד. "כל הקליינטים עזבו יחד איתו", אומר אדלר. "המשרד שאחרי עזיבתו לא היה דומה למשרד שלפני כן. מעתה הוא התבסס על הקליינטורה של אורי ושלי ושל השותף השלישי אהרון ריבלין. בשנים שאולמרט היה שר לענייני מיעוטים ושר הבריאות לא היתה אינטראקציה מכל סוג בין משרדנו ללשכות השונות של אולמרט".
כשהוא היה ראש עיריית ירושלים האינטראקציה התחדשה.
"זה קצת שונה. בינתיים הספקנו לגדול. היינו משרד נדל"ן גדול בירושלים, וכשאולמרט היה ראש עיר המשרד בהחלט פרח. רוב הפרויקטים של המשרד היו קשורים לחברות קבלניות שבנו מחוץ לירושלים אבל בהחלט גם בירושלים אם כי לא הודות לאולמרט.
"עורך דין מנוסה בתחום הנדל"ן יודע לנסות להשיג את שלו גם בדרגים כגון גזברות, מחלקת מהנדס העיר, מחלקת פיקוח. מה, אנחנו אחרי עשרות שנים של עריכת דין לא ידענו להתהלך במסדרונות האדמיניסטרציה כמו כל עורך דין סביר? אנחנו הרגשנו מקופחים. סחבנו משקולת של שותפים לשעבר ולא יכולנו לקבל אותו פידבק שלפעמים יזמים זכאים לקבל מראש עיר".
לא ממש צריך היה לרחם עליכם. אורי מסר, למשל, מונה לאחראי למימוש נכסי העירייה מטעם החברה העירונית "מוריה".
" אולמרט לא טיפל בזה אישית. הקשר נוצר בגלל שהיינו עורכי דין נוכחים מאוד בתחום הנדל"ן בארץ. היינו ראויים ביותר לקבל את התפקיד. הנה דוגמה חיה שהמשרד שלנו נפגע מהעובדה שאולמרט היה ראש העיר. אחרי הפרסומים עם הגוון השלילי התפקיד נמרח ונמרח והגיע למבוי סתום ועד כמה שאני זוכר לא התקבל שכר טרחה".
גם היחסים בין אדלר לאולמרט הגיעו למבוי סתום. בבחירות לראשות העיר ב-1993 וב-1998 היה זה אורי מסר שנבחר לסייע לאולמרט. אדלר נדחק הצדה.
"מסר ואהוד פיתחו מערכת קרובה של יחסים, נהייתה כימיה ביניהם ואני לא הייתי בתוך זה. מבחינתי זה היה בסדר. אם הם רוצים להיות במערכת ידידותית שונה מהיחסים איתי אז דחילק, שיהיה ככה. לא ראיתי צורך להכניס את עצמי בכוח או לבקש ליטול חלק כצלע שלישית.
"ברגע שהבנתי שזה קורה לא בגלל שאהוד חושב שאני פחות אמין, לא התקוממתי נגד זה ולא ניסיתי לעשות מזה עניין ולא ראיתי בזה איום על פרנסתי. אם לאורי טוב עם זה, אם הוא לא רואה בעיה בכך שהוא פעיל בקמפיינים פוליטיים, אז בכיף. אני גם הייתי עמוס בעבודה יותר מאורי, הייתי עורך דין בעל קליינטורה רצינית".
זה לא פוגע להידחק הצדה?
"לאורי מסר יש תכונה שרוב החברויות שלו מאוד עמוקות, ככה עם חברים מהצבא, מהלימודים, עם הורים של ילדים שלמדו עם ילדיו וגם עם אהוד. אבל גם אהוד ואני שמרנו על קשר, אני מדבר איתו לפעמים בטלפון, הוזמנתי ליום הולדתו ה-60 בביתו של דן מרגלית, הוא היה בלוויה ובשבעה של אמי, אם כי לא חיפשתי אותו כשהוא היה ראש ממשלה וגם אין לי תחושה שנדפקתי בגלל שהקשר בינינו רופף יותר. אם שוק הנדל"ן חלש ואני מרגיש חוסר ביטחון ביחס ליומיום השוטף זה לא קשור לקשר שלי עם אדם כזה או אחר".
בשנת 2002 הגיעה לקצה השותפות בין מסר לאדלר. היא הסתיימה בטונים צורמים. "אני הרגשתי שמנפנפים אותי", אומר אדלר, "ייתכן שהם הרגישו שאני מנסה לקחת את הנתח העיקרי של הפעילות של המשרד. באמצע שנות השמונים פעלנו גם ממשרד בתל אביב שאני ניהלתי. למסר ולריבלין היה קשה, ככל הנראה, לקבל את המשך המימון של הפעילות החוץ גיאוגרפית הזאת.
"להט הנעורים של כולנו השתנה. רוב הפעילות של מסר היתה משותפת עם ריבלין וגם זה עזר לתהליך ההיפרדות. בפרקי זמן מסוימים נוצרו חיכוכים אבל התגברנו ואפילו הצלחנו לפרק את השותפות, גם במשרד וגם בהשקעות בנדל"ן, ללא בוררויות. הפירוד היה מוחלט. מהיום למחר הפסקתי להתעניין במשרדם. אני לא יודע כלום על המשרד שלהם" (מסר, למרות פניות חוזרות ונשנות, לא הגיב. רעייתו מסרה בשמו כי אינו מעוניין לשוחח עם התקשורת).
בסופו של דבר גם אתה נהנית כלכלית מהקרבה לאדם כמו אולמרט.
"את מרב הרווחים גרפתי בבועת הנדל"ן בשנות השמונים, וחוץ מזה אני לא חושב שאני צריך לתת למישהו דין וחשבון בנוגע להוני".
אתה שואל את עצמך לפעמים מה קרה לחברים שלך שהם כל כך אוהבים לקבל מעטפות עם כסף?
"אני חי עם זעזוע וכואב כאב עמוק שהחברים הקרובים אליי הסתבכו ברמה כל כך משמעותית, ואני משוכנע שכל אחד מהם הוא אדם איכותי שהמאזן שלו הרבה יותר חיובי משלילי. אני מכיר אותם כאנשים ישרים וטובים. אני מסרב לומר שהייתי במחיצת נוכלים. אני לא חושב שהם כאלה".
נא להמתין לטעינת התגובות
