בולשים אחרי הילדים ברשת
לקראת החופש הגדול עומדת 012-סמייל לשווק בקול תרועה שירותי מעקב אחר הרגלי הגלישה של ילדכם. האם זה באמת מוצדק שתקבלו SMS בכל פעם שהבת שלכם קיבלה באחד הצ'אטים הזמנה להיפגש? ואם לא, מהן האלטרנטיבות שעומדות בפני הורים שמעוניינים להגן על ילדיהם?
כך תרגלו אחרי הילדים שלכם והרגלי הגלישה שלהם ברשת
"משנה לשנה ניתן לראות כי המודעות עולה, כיום גם ההורים וגם הילדים דואגים מהסכנות באינטרנט", מודה הפסיכולוגית יעל דורון, "אבל אני גם רואה שילדים קטנים, יותר ויותר, מעורבים בפעילויות ברשת עם אנשים זרים".
דורון מספרת שאם פעם העבירה הרצאות לבתי ספר תיכוניים, הרי היום "כבר בכיתה ג’ ילדים מבינים הכל על צ’אטים”. הבעייתיות בכך, היא מסבירה, היא שאותם ילדים עדיין לא בוגרים מספיק כדי להבין מדוע זה לא בסדר ונותנים את כתובתם למישהו שהם לא מכירים. "למרות שהיום הם יותר מתוחכמים מאיתנו, הם עדיין תמימים ונתונים לסכנות", מזהירה דורון.
ד”ר אבשלום אדרת, יזם עמותת אשנ”ב - אנשים למען שימוש נבון באינטרנט, מעביר כבר 10 שנים סדנאות בנושא להורים, אך הוא אופטימי פחות מדורון. לדבריו, רמת המודעות בקרב הורים מאוד נמוכה: "אני רואה את זה בהרצאות שלי, וגם מחקרים מראים את זה בבירור - הורים לא מודעים למה שהילדים שלהם עושים באינטרנט".
וד”ר אדרת יודע על מה הוא מדבר: את העמותה שלו הקים בעקבות טרגדיה משפחתית. "בני ערן, בזמן שירותו הצבאי, נכנס לתקופה קשה מאוד - ובסופו של דבר שם קץ לחייו", הוא מספר. "אחרי מותו התברר לנו שברגעיו הקשים פנה לעזרה באינטרנט. הוא היה ילד מאוד מופנם, כך שלא ידענו שמצבו כל כך קשה. בצ’אטים ובפורומים שאליהם הגיע עודדו אותו להתאבד, ואף הסבירו לו מה הדרך הכי יעילה לעשות זאת. זה בעצם הראה לי שבאינטרנט, מלבד דברים מצוינים, יש גם הרבה מאוד דברים שליליים".
אדרת מספר בכאב שאם היה יודע אז מה שהוא יודע היום, "ודאי שהייתי נכנס לאתרים שבהם גלש ערן, אבל לא עלה בדעתי בכלל שאלה השיחות שהוא מנהל ושיש דבר כזה בכלל".
אבל זו לא הסכנה היחידה שאורבת לפתחי הילדים באינטרנט. מאז התחקיר של דב גילהר בערוץ 10 לפני כשנה, נחשפות פרשות פדופיליה ברשת חדשות לבקרים. לדברי ד”ר אדרת, נושא הפדופיליה התגבר מאוד כתוצאה מהאינטרנט. "הכל הרבה יותר זמין, הפדופילים יושבים על הצ’טים של הילדים. פעם היו צריכים לארוב בסמטאות ובחורשות, היום הם יושבים בניחותא בבית".
אדרת מספר כי בעמותה ביצעו כמה ניסויים שבהם נכנסו לצ’אטים במסווה - "וגילינו שילדים באמת בקלות רבה מאוד נותנים פרטים, נפגשים עם אנשים, וההורים לא יודעים מזה".
באוגוסט האחרון יצאה לשוק תוכנה בשם פאראלרט, שמנסה לסייע להורים לפתור את הבעיה, ומשווקת על ידי ספקית האינטרנט 012-סמייל. ב-012 מתכוונים להתחיל בשיווק אגרסיבי של התוכנה לקראת חופשת הקיץ,
עם מקומות כאלה הוא מונה את האתרים אטרף, פייסבוק, מקושרים, וכל אתרי ההיכרויות של בני נוער. התוכנה מספקת להורה התרעה בזמן אמת, ברגע שמתעורר חשש לסכנה בעת אינטראקציה של הילד עם מישהו אחר במחשב.
"ברגע שהילד מדבר עם מישהו, שלדוגמה אומר לו ‘בוא ניפגש בלילה’, או שואל אותו במסנג’ר או ב-ICQ 'עישנת פעם סמים?' - התוכנה מזהה את זה כסכנה ושולחת התרעה לאבא ולאמא באימייל, בהודעת טקסט או גם וגם", מסביר השלי.
את בחירת המילים שעליהן תינתן התרעה יכולים לבחור ההורים בעצמם, וכן יש צוות מומחים בחברת התוכנה שמכין את הרשימה ומעדכן אותה.
"ההורה יכול להוסיף כרצונו מילים כמו שם, טלפון או כתובת - אבל הרשימה שאנחנו מציידים בה את המערכת מראש זו רשימה שחיבר צוות מומחים שלמד את הנושא של עבריינות פדופילית ואשראי, כי לפעמים הילדים נותנים בתמימות את מספר הכרטיס של ההורים", מספרת רוויטל בן-שחר, מנהלת שיווק תחום אינטרנט ב-012-סמייל.
השלי מפרט: "יש רשימת מילים שהיא ברירת מחדל, והיא שקופה, כלומר זו רשימת מילים שכל הזמן מתעדכנת מאחורי הקלעים, כי יש לנו אנשים בצ’אטים שלומדים את הסלנג ומעדכנים את הרשימה. יש בה מילים שמכסות נושאים כמו אנורקסיה וגם התאבדות ודיכאון".
השלי מספר כי בחברה קיבלו מכתבי תודה, "מאבא שהיה בשוק כשראה את הבן שלו מדבר על זה, ומאמא שגילתה לתדהמתה שהילדה שלה מחפשת אתרים שמעודדים אנורקסיה".
החברות המתחרות מציעות תוכנות שפועלות באופן שונה - ומתבססות על חסימת אתרים המכילים מילים מוגדרות מראש, ומניעת הכניסה אליהם מלכתחילה. עם זאת, הן לא מספקות התרעה להורים על הגלישה.
שאלה שמתעוררת בעקבות אופן פעולתה של התוכנה היא כמובן שאלת פרטיותו של הילד. "זה היה אחד הדברים המהותיים בפיתוח התוכנה, לכן השתדלנו לשמור ככל הניתן על פרטיות הילדים", טוען השלי.
ד”ר אדרת נחרץ מאוד בנושא: "אם אתה רואה שהילד במצוקה ואתה צריך להגן עליו, אין שאלה של פרטיות, כמו שהוא רץ לכביש ואתה תופס לו את היד ולא חושב שזו אלימות. מנגד, כשאתה מחטט לילד במגירות או מסתכל לו באינטרנט בלי לדבר איתו, זו פגיעה בפרטיות, כי הוא אדם קטן שזקוק לפרטיות, ובדיוק כמו להוריו גם לו עומדת הזכות הזו. השימוש בתוכנה הזו חייב להיות רק תוך מעורבות ודיאלוג עם הילדים".
דורון, לעומתם, מתרעמת על השימוש בתוכנה. "האמת? זה די נורא. זו הדרך? לעקוב אחרי הילד? תמיד בהרצאות כשאני שואלת הורים איך אפשר לדעת מה הילדים עושים ברשת, והם אומרים 'יש תוכנת בלש', 'עושים פרינט סקרין' - יש להם כל התשובות, אבל אף הורה לא אומר 'נשאל את הילד'. אתה רוצה לדעת איפה הילד מסתובב? תשאל אותו, למה לרגל?", היא זועמת.
לדבריה, הכי חשוב לבסס תקשורת פתוחה, אמיתית ואמינה - הרבה לפני שמגיעים לסוגיית הביטחון באינטרנט. "אם הילד סומך עליך ויכול לדבר איתך, הוא ידבר איתך גם על מה שהוא עושה באינטרנט", קובעת דורון ומוסיפה שזה "בסדר גמור לדאוג שהילד ייקלע לפעילות פדופילית, אבל יש דרך להתמודד - להסביר לו ממה צריך להיזהר, איך נראה דיבור עם פדופיל".
דורון מפצירה בהורים ללמד את הילדים להגן על עצמם ולא לסמוך על בית הספר, או על תוכנה כזו או אחרת.
אבל להורים כיום אין ממש פנאי, וחייבים להודות שזה גם לא נוח לדבר עם ילדים על פדופיליה. צריך לשם כך לדבר איתם על מין, אלימות וניצול - והורים לא ששים לדבר על הנושאים הללו עם ילדיהם. הרבה יותר נוח לקנות מינוי חודשי לתוכנה.
"נכון, זה הפתרון הקל", מסכימה דורון, "אנחנו מעדיפים לא לדבר עם הילדים על הרבה דברים, אבל צריך גם ללכלך ידיים ולדבר על דברים לא נעימים. זה חלק מהחינוך ומהתפקיד ההורי. בדברים האלה אין הבדל מחינוך רגיל".
דורון מצביעה גם על הבעייתיות שבהתקנת תוכנה כזו ללא ידיעת הילד - שעלולה לגרום לפגיעה קריטית באמון בין ההורים לבינו, וכן מזהירה מפני אפקט ה"זאב-זאב" שהורה עשוי לחוות לאחר שקיבל עשרות הודעות - שיתגלו כשיחות תמימות עם אחיו או עם חבריו לכיתה. "להורים יימאס מזה, וכשההודעה הבעייתית באמת תגיע, הם לא יהיו שם כדי לראות אותה", מזהירה דורון.
הפתרון, שבה דורון ומפצירה, הוא לדבר עם הילדים. היא ממליצה לעשות זאת באמצעות מתן דוגמאות. "ילדים תמיד אוהבים לשמוע דברים לפי דוגמאות - מקרים שהיו ואיך היו. בטלוויזיה ובעיתונות תמיד יש דוגמאות, וזו סיבה טובה לדבר על זה".
מצד שני, היא מזהירה, לא טוב רק להדאיג. "לצד הדאגות צריך גם לתת כלים - כמו 'איך תדע אם נקלעת לשיחה עם מבוגר שמתחזה לילד?' - וללמד ככה את החוקים. כדאי גם להתעניין מה קורה כשהילד ספון לבד בחדר עם המחשב. לשאול אותו מה קורה, עם מי הוא מסתובב, אם הוא מכיר אנשים מבתי ספר אחרים".
איך באמת ילד יכול לדעת שהוא נקלע לשיחה עם מבוגר שמתחזה לילד?
דורון: "אם הוא חושב שהוא מכיר ילד הרבה זמן ורוצה להיפגש איתו, זה חייב לעבור שלב לשיחת טלפון, ואז הוא יוכל לשמוע אם מדובר בילד או במבוגר. אחר כך, לפגוש אותו רק במקומות ציבוריים. אם מדובר בילד קטן, יש להתנות את הפגישה בנוכחות ההורים".
יש חוקי אצבע שעליהם את ממליצה להורים, בכל הנוגע לגלישת ילדיהם באינטרנט?
דורון: "לילדים קטנים כדאי להגיד שלא יאשרו חברות וכניסה לצ’אט לילדים שהם לא מכירים. בגיל מבוגר יותר רצוי לספר על הסכנות שטמונות ברשת, כמו מקרה אופיר רחום (שנרצח על ידי נערה פלסטינית שפיתתה אותו באינטרנט, נ.א.) ודברים אחרים שקרו בעבר. זה עוזר כי הילדים לומדים כך ממה עליהם להיזהר".
לאילו התנהגויות כדאי לשים לב ולזהות כנורות אדומות?
דורון: "התנהגויות של ניתוק של הילד מחברים ומההורים, הסתגרות רבה בחדר, שינוי דרסטי של ההתנהגות, הפסקת חוגים והתרכזות רק במחשב, עצבנות, כעסים, שתיקות ארוכות, שינוי מצב רוח דחוף וקיצוני. מומלץ גם לשים לב לרמזים לחיים סודיים, כמו החלפת מסכים כשנכנסים לחדר שלו, שמירה מאוד קנאית על הפרטיות שלו, באופן שיוצא מגדר הרגיל. כל אלה יכולים להראות הרבה דברים, אבל זה אומר שעל הילד עובר משהו, ואת זה כדאי לבדוק איתו בשיחה".
ד”ר אדרת מסכים: "רכישת תוכנה להגנה באינטרנט זה לא הדבר הראשון שהורה צריך לעשות. במשפחה המודרנית מנסים יותר מדי להחליף טכנולוגיה בדו-שיח, אבל זה לא עובד".
הוא מספר כי אחרי הרצאות שהוא נותן יש הורים שנבהלים - ומבקשים לנתק את חיבור האינטרנט בבית. "אני מסביר שזה לא הפתרון, כי הילד פשוט ילך לגלוש ממקום אחר, וזה יהיה יותר גרוע. הפתרון הוא רק חינוך, הסברה ומודעות".
נא להמתין לטעינת התגובות
